השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום – מה הסיכונים ואיך מתמודדים נכון?

כאשר מוגש כתב אישום, מרבית הנאשמים – ולעיתים גם עורכי הדין שלהם – סבורים כי שלב החקירה הסתיים וכי מכאן ואילך יעסוק בית המשפט רק בניתוח הראיות שהוצגו. בפועל, יש מקרים לא מבוטלים שבהם הפרקליטות מבקשת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום – פעולה יוצאת דופן שמעלה שאלות משפטיות, אתיות ופרקטיות לא פשוטות.

מה המשמעות של בקשה כזו? האם מדובר בתמרון מותר מצד המדינה או בפגיעה בזכויות יסוד של הנאשם? מהם התנאים החוקיים להשלמת חקירה אחרי הגשת כתב אישום, וכיצד ניתן להתגונן מפניה?

במאמר זה נסקור לעומק את הסוגיה, נציג את המסגרת החוקית והפסיקתית, נבין את הסיכונים וההזדמנויות, ונציע דרכי פעולה להגנה יעילה ואסטרטגית במצבים כאלה.

 

מהי השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ומדוע זה קורה?

השלמת חקירה היא פעולה שבה רשויות החקירה (משטרה, רשות ני"ע, חוקרי מס הכנסה וכדומה) מבצעות פעולות נוספות של גביית עדויות, איסוף מסמכים או חוות דעת – לאחר שהחקירה הראשונית הסתיימה, ולעיתים לאחר שהוגש כתב האישום לבית המשפט.

כאשר מדובר בשלמת חקירה לפני הגשת כתב אישום – מדובר בפרקטיקה מקובלת ואף הכרחית. אך כשמדובר על השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום, אנו כבר מצויים בשלב שונה לחלוטין: השלב שבו המדינה כבר טענה שיש בידיה תשתית ראייתית מספקת להרשעה.

במילים אחרות: המדינה כבר הצהירה בפני בית המשפט כי יש בידה את כל מה שדרוש לצורך העמדה לדין. לכן, בקשה להשלמת חקירה בשלב זה מעוררת שאלות קשות של חוקיות, הוגנות, ושמירה על זכויות הנאשם.

מתי זה קורה?

למרות שמדובר במהלך חריג, קיימים מקרים שבהם הפרקליטות מבקשת לבצע השלמת חקירה לאחר שכבר הוגש כתב אישום. הנה כמה סיבות נפוצות לכך:

1. גרסה חדשה שמועלת על ידי הנאשם

בדיון הראשון לאחר הגשת כתב האישום, הנאשם רשאי למסור את עמדתו. אם הוא מעלה טענה חדשה – למשל, אליבי שלא נמסר קודם, טענה כי מדובר בזיהוי שגוי, או הבאת עד מפתיע – הפרקליטות עשויה לבקש לחקור את הטענה. לעיתים זו פעולה חיונית לצורך בדיקת אמיתות הגרסה, אך יש לוודא שהיא לא מתבצעת רק לצורך חיזוק טענות התביעה.

2. ראייה חדשה מתגלת לאחר ההגשה

יש מקרים שבהם צצה לפתע ראייה – צילום ממצלמת אבטחה, הקלטה שהייתה חסויה, מסרון שעלה בעקבות חקירה נלווית – שלטענת המדינה יש בה כדי להשלים את התמונה או לחזק את התזה שלה. חשוב לדעת שהצגת ראיות חדשות לאחר הגשת כתב אישום צריכה לעמוד בסטנדרט גבוה יותר – ולזכות הנאשם יש משקל רב יותר בשלב זה.

3. צורך בחיזוק ראיות קיימות

אם מתגלה שהעדים שהוזמנו אינם עקביים, או שחסרה חוליה ראייתית כדי להשלים את שרשרת ההוכחות, המדינה עשויה לבקש לחזור לחקירה ולהשלים את החסר. השאלה היא – מדוע לא נעשה הדבר טרם ההעמדה לדין?

4. תגובות מההגנה במסגרת גילוי חומר

לעיתים במהלך העברת חומר חקירה לסנגור, עולה טענה לחוסר או לפגם ראייתי – כמו מסמך שלא נכלל, תאריך חסר, או גרסה שנשמטה. במקרה כזה הפרקליטות רשאית לבקש מהמשטרה לבדוק מחדש את העניין.

 

למה מדובר בפעולה חריגה?

השלמת חקירה לאחר כתב אישום אינה תהליך טכני בלבד. מדובר בפעולה שמעוררת חשש לפגיעה חמורה בזכויותיו של הנאשם:

1. היא עשויה לאפשר לתביעה "לתקן" או "לשפר" את התיק לאחר שהנאשם כבר החל להיחשף אליו.
2. היא יכולה ליצור "הפתעה ראייתית" בשלב מתקדם, ללא זמן סביר להגנה להתארגן.
3. היא עשויה להתפרש כהליך בלתי הוגן, במיוחד אם הנאשם כבר החל להיערך למשפט לפי חומר קיים.

לכן, ההנחיה המרכזית שמסדירה את הנושא – הנחיית פרקליט המדינה 6.11 – קובעת בבירור: השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום תותר רק בנסיבות חריגות, ורק לאחר אישור של פרקליט בכיר. במקרים מסוימים נדרש גם אישור היועץ המשפטי לממשלה.

 

השלמה או חקירה חדשה?

עוד נקודה חשובה היא ההבחנה בין השלמת חקירה לבין פתיחת חקירה חדשה. לעיתים המדינה משתמשת בביטוי "השלמה" כדי להימנע מפתיחה מחודשת של חקירה – אך אם מדובר בהוספת עדים, פתיחת כיוון חדש או חקירת נאשם נוסף, ייתכן שההליך כולו ייחשב כהתחלה מחדש של חקירה – מה שדורש אישור שיפוטי.

מה אומר החוק? הנחיית פרקליט המדינה 6.11 בקצרה ובשפה פשוטה

הבסיס המשפטי המרכזי המסדיר את האפשרות לבצע השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום הוא הנחיית פרקליט המדינה מס’ 6.11, שכותרתה: "השלמת חקירה או קיום חקירה לאחר הגשת כתב אישום".

מדובר בהנחיה מחייבת שמופצת בתוך מערך הפרקליטות, והיא קובעת מתי מותר לבצע השלמת חקירה, מי רשאי לאשר אותה, ומהן החובות כלפי הנאשם במקרה שכזה.

מה מטרת ההנחיה?

ההנחיה נועדה לאזן בין הצורך בחקר האמת לבין זכותו של הנאשם להליך הוגן. מחד – ייתכן שתתגלה ראיה דרמטית שיכולה לשפוך אור על האמת. מאידך – אסור לאפשר מצב שבו המדינה “תופרת” תיק מחדש לאחר שכבר החל המשפט.

שלושת התנאים העיקריים להשלמת חקירה לפי ההנחיה:

1. נסיבות חריגות בלבד
   ההשלמה תותר רק כאשר עולה צורך ממשי שלא ניתן היה לצפות מראש. למשל: גילוי מאוחר של ראיה חיונית, טענה חדשה מהנאשם, שינוי בלתי צפוי בגרסת עד מפתח. ככל שהעילה צפויה יותר – כך קשה יותר להצדיק את הבקשה.
2. אישור של פרקליט בכיר
   לא כל תובע רשאי להורות על השלמה לאחר הגשה. נדרש אישור בכתב של פרקליט מחוז או מנהל תחום בכיר, שמוודא שמדובר בצורך מוצדק ולא במניפולציה טקטית מצד התביעה.
3. שקיפות וזכויות ההגנה
   הפרקליטות מחויבת לעדכן את הסנגור על כל בקשה להשלמת חקירה, למסור את תוצרי ההשלמה כחומר חקירה חדש, ולאפשר לנאשם זמן סביר להיערך לקראתה – כולל חקירה נגדית, בקשות דחייה או פסילת ראיה.

סייגים חשובים:

1. ככל שההליך הפלילי מצוי בשלב מתקדם יותר – למשל: לאחר שנשמעו עדים – יש מקום להחמיר בבחינת הצורך בהשלמה.
2. אין לבצע השלמת חקירה לצורך "חיזוק ראיות חלשות" או מילוי פגמים טכניים בלבד.
3. יש להימנע מהשלמות מתמשכות שעלולות להאריך את ההליך הפלילי באופן בלתי סביר.

למה זה חשוב לנאשם?

ידיעת ההנחיה הזו מאפשרת לנאשם או לסנגורו לבחון אם הבקשה של התביעה עומדת בתנאים הקבועים בדין. אם הבקשה חורגת מהם – ניתן להגיש התנגדות לבית המשפט, לבקש פסילת ראיה או אפילו לטעון לאכיפה בררנית ולפגיעה בזכויות יסוד.

 

כיצד ההשלמה משפיעה על זכויות הנאשם והגנתו?

אחת הסוגיות המרכזיות סביב השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום היא ההשפעה הישירה על זכויות הנאשם. בשלב הזה של ההליך, הנאשם כבר קיבל את חומר החקירה, התחיל להיערך לאסטרטגיית הגנה ולעיתים אף מסר תגובה ראשונית לבית המשפט. כל שינוי פתאומי ב"תמונה הראייתית" עלול לערער את יסודות ההגנה ולפגוע בזכות להליך הוגן.

פוטנציאל הפגיעה בזכויות ההגנה:

1. פגיעה בזכות לעיין בחומר בזמן סביר
   אם מוגשות ראיות חדשות – כמו עדות נוספת, הקלטה, או חוות דעת – ההגנה זקוקה לזמן כדי לבחון אותן, להתייעץ עם מומחים ולעיתים אף לבצע חקירה נגדית משלה. קיצור לוחות הזמנים או דחיקה להליך מזורז מהווים פגיעה ישירה בזכות להיערכות.
2. פגיעה בזכות להליך הוגן
   תביעה שמתנהלת תוך כדי בנייה מחודשת של התיק (במקום להסתמך על חומר מוצק מלכתחילה) עלולה ליצור מצב שבו הנאשם נלחם בתיק "נזיל" – כזה שמשתנה בכל שלב. זוהי פגיעה בגרעין הקשה של ההליך הפלילי.
3. סיכון להפתעה ראייתית
   ישנו חשש אמיתי שהשלמת חקירה תניב "קלף" ראייתי חדש שיפתיע את הנאשם ביום הדיון – בלי שהתאפשרה לו הזדמנות ראויה להתמודד מולו. הדבר מנוגד לעקרונות שקיפות, שקילה ואיזון.
4. שיבוש אסטרטגיית הגנה שכבר הוכנה
   עורך הדין המייצג עשוי להיערך לפי חומר מסוים – ורק לאחר מכן לגלות שהפרקליטות “שינתה את הכללים”. תוספת ראיה, שינוי סדר עדים או הרחבת כתב האישום על בסיס חקירה חדשה – כל אלה עלולים לשנות את התמונה לחלוטין.

מתי מותר להתנגד?

הנאשם רשאי – ואף מתבקש – להגיש התנגדות להשלמת חקירה אם הוא סבור שההליך:

1. לא עומד בהנחיות פרקליט המדינה.
2. פוגע בזכויות ההליך ההוגן.
3. נעשה ממניעים טקטיים או חסרי ביסוס.
4. מתרחש בשלב מתקדם מדי של ההליך.

בית המשפט בוחן את ההתנגדות לגופה, ויכול:

1. לדחות את הבקשה.
2. להורות למסור את חומר החקירה בזמן.
3. לאפשר דחייה או אמצעי הגנה אחר (כמו חקירה נגדית נוספת).

 

מהן זכויות הנאשם בזמן השלמת החקירה – ומה אסור לוותר עליו?

כאשר מתבצעת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום, הנאשם אינו יכול להרשות לעצמו להיות פסיבי. לעיתים, המהלך נראה טכני או ענייני, אך בפועל – הוא משנה את כללי המשחק. לכל נאשם עומדות זכויות פרוצדורליות ומהותיות שמטרתן להגן עליו מפני הפתעה לא הוגנת, עיוות דין או פגיעה בזכות להליך הוגן.

1. הזכות לעיון בכל חומר חקירה חדש

על פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, על התביעה להעביר לסנגור כל חומר שנאסף בחקירה – גם אם התקבל לאחר הגשת כתב האישום. אין משמעות לשלב שבו התקבלה הראיה: אם היא נאספה כחלק מהשלמה, היא נחשבת חומר חקירה לכל דבר.

דוגמה:
אם במסגרת ההשלמה נגבית עדות חדשה של עד ראייה, ההגנה זכאית לקבל את ההקלטה, התמלול וכל התיעוד הנוגע לעדות זו – בתוך זמן סביר ולפני פתיחת שלב ההוכחות.

2. הזכות לבקש דחייה בהליכים

כאשר מועברת ראיה חדשה, או שהמשטרה זומנת עדים להשלמה לאחר ההגשה, ההגנה רשאית להגיש בקשה מנומקת לדחיית הדיון – כדי לאפשר זמן עיון, תגובה, ואולי גם פעולות חקירה עצמאיות. בתי המשפט נוטים לאשר זאת, כל עוד הבקשה מוגשת בתום לב.

3. הזכות לחקירה נגדית על כל ראיה חדשה

אם בעקבות ההשלמה מצורפים עדים חדשים או מורחבת גרסה של עד קיים – הנאשם רשאי לדרוש חקירה נגדית מלאה, גם אם מדובר בעד שכביכול "מחזק" טענה קודמת ולא משנה את המסגרת העובדתית.

זכות זו נובעת מעקרונות הצדק הטבעי – ואין לפגוע בה בשם "חיסכון בזמן".

4. הזכות לטעון לפסלות ראיה

במקרים מסוימים, ניתן לטעון כי השלמת החקירה עצמה בוצעה שלא כדין, ולכן כל ראיה שהתקבלה דרכה – פסולה. במיוחד אם:

1. לא התקבל אישור פרקליט מחוז.
2. הראיה נאספה תוך פגיעה בזכות השתיקה או ללא נוכחות סנגור.
3. נחקר עד שנמצא ברשימת עדי ההגנה ללא הסכמה.

במקרים קיצוניים, בית המשפט אף עשוי לקבוע שהשלמת החקירה פגעה בצורה כה מהותית בזכויות הנאשם – עד שהיא מצדיקה ביטול ההליך כולו (סעד חריג, אך קיים).

5. הזכות להגיב בכתב לבקשה להשלמה

אם הפרקליטות פונה לבית המשפט ומבקשת להורות על השלמת חקירה, ההגנה יכולה – ולעיתים אף נדרשת – להגיש תגובה בכתב. במסמך זה ניתן לפרט:

1. מדוע מדובר בהשלמה אסורה או מאוחרת מדי.
2. כיצד הפגיעה עלולה לשבש את ניהול ההגנה.
3. אילו סיכונים נובעים מהשינוי.

טיעון מנומק יכול להשפיע באופן דרמטי על החלטת השופט, ואף לשמש בסיס לערעור בעתיד אם הבקשה תתקבל.

 

כיצד מגיבים נכון לבקשת השלמה? טקטיקה, מכתבים והתנגדות מנומקת

כאשר מוגשת בקשה לביצוע השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום, חשוב להבין: מדובר במהלך אסטרטגי של התביעה – ולנאשם מותר, ואף רצוי, להגיב אליו בצורה מושכלת, מנומקת ואקטיבית.

צעד ראשון: ניתוח מדויק של הבקשה

לפני כל תגובה, יש לבחון:

1. מהו התוכן המדויק של הבקשה?
2. מה מטרת ההשלמה – חיזוק? הרחבה? טענה חדשה?
3. אילו פעולות חקירה התביעה מבקשת לבצע?
4. האם הבקשה כוללת מידע חדש שלא הוזכר קודם לכן?

מומלץ להפריד בין סוגי פעולות – למשל: חקירת עד, איסוף מסמכים, הפקת דו"ח מומחה – ולהתייחס לכל אחת מהן בנפרד.

צעד שני: הכנת תגובה בכתב לבית המשפט

התגובה יכולה לכלול את המרכיבים הבאים:

1. רקע עובדתי – תזכורת קצרה על מצב התיק, השלבים שכבר התקיימו, וההכנה שנעשתה עד כה מצד ההגנה.
2. טענה לעיכוב לא מוצדק – אם מדובר בעובדות שידועות מראש (למשל – שהנאשם הציג גרסה זהה בחקירה), יש לטעון כי לא מדובר ב"נסיבה חריגה".
3. הפניה להנחיה 6.11 – ציון מפורש של סעיפי ההנחיה המחייבים אישור, שקילה, שמירה על זכויות, וזמן תגובה הוגן.
4. בקשה לדחייה או סעד אחר – ככל שיידרש זמן נוסף להכנה, ניתן לבקש דחיית דיון, פסילת ראיה או איסור על חקירה חוזרת של עדים שהעידו כבר.

צעד שלישי: שימוש באסטרטגיה הפוכה – השלמת חקירה לטובת ההגנה

במקרים מסוימים, השלמת החקירה עשויה לשרת דווקא את האינטרס של ההגנה. אם עולה טענה חדשה, ייתכן שיהיה נכון לבקש:

1. לעמת עדים מחדש עם גרסה סותרת.
2. להוסיף מסמך שהוסתר עד כה.
3. לחקור את חוקרי המשטרה עצמם.

טקטיקה כזו מחייבת תכנון מדויק – אך במקרים הנכונים, היא יכולה לחולל שינוי מהותי.

טיפים פרקטיים:

1. תמיד לתעד את מועדי קבלת הבקשות, מועדי תגובה וזמני עיון – ייתכן שיהיה צורך להראות שפעלתם בפרק זמן סביר.
2. אל תוותרו על הזכות לטעון בעל פה בדיון עצמו – גם אחרי שהוגשה תגובה כתובה.
3. שלבו התייחסות משפטית לצד טענה רגשית־אנושית: זכותו של אדם לדעת מראש את הראיות נגדו היא חלק מהותי מהצדק.

 

מה הסיכון ומה ההזדמנות? כיצד השלמת חקירה עלולה לעזור דווקא לנאשם

כאשר נאשם שומע על בקשה להשלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום, האינסטינקט הטבעי הוא להיבהל. המחשבה הרווחת היא שהתביעה מחפשת "לחזק" את עצמה או מצאה דרך חדשה להפליל. אבל לעיתים, השלמת חקירה עשויה להפוך דווקא להזדמנות יוצאת דופן עבור ההגנה.

מתי ההשלמה עשויה לחשוף חולשות בתיק?

1. עדות סותרת או משתנה: חקירה חוזרת של עד עשויה לחשוף סתירות פנימיות או שינוי בגרסה. שינוי כזה יכול לשמש את ההגנה כדי לערער את מהימנות העד ולהצביע על כשל ראייתי משמעותי.
2. גרסה שלא תואמת את חומר החקירה הקודם: אם בחקירה המאוחרת עולה ממצא שסותר תיעוד מהשלב המקורי – זו נקודת תורפה קריטית בתיק התביעה.
3. התביעה נאלצת לחשוף חומר חדש: לעיתים ההשלמה גורמת לפרקליטות לגלות חומר שהיה בידיה אך לא נמסר – והחומר הזה עשוי דווקא לסייע לנאשם. כך למשל, תיעוד וידאו שלא צורף בתחילה או דו"ח סתמי שמעיד על ספק סביר.
4. מומחים שמחלישים את טענות המדינה: חוות דעת נוספת שהוזמנה מטעם המשטרה יכולה להעלות סימני שאלה, ולמעשה להוות קרקע להשגת חוות דעת נגדית שתחזק את קו ההגנה.

טקטיקה: כיצד להפוך את ההשלמה לכלי הגנתי?

1. בקשו לחקור עדים משלכם בעקבות ההשלמה – אם נוספה עדות, דרשו זכות לחקור עדים נגדיים או להזמין עדי הגנה.
2. הגישו בקשה לגילוי חומר נוסף – אם התעורר חשד שחלק מהחומר לא נמסר, זה הזמן לבקש גילוי נרחב יותר או צו לבית המשפט.
3. הבליטו את הסתירות בתצהירים – ניתוח טכני של החקירה החדשה לצד חומר החקירה המקורי יכול לייצר "קריסת ראיה" שתשחק לטובתכם.
4. שקלו להעלות טענת הגנה חדשה – השלמת החקירה עשויה לפתוח כיוונים חדשים שלא נשקלו קודם.

בסופו של דבר, כל חקירה נוספת – במיוחד אם היא יוזמה של התביעה – עלולה "להזיז את הקרקע" גם תחת רגלי המדינה. נאשם נבון, בעזרת ייעוץ משפטי נכון, יכול לנצל את התהליך הזה כדי לחזק את עמדתו – או לפחות לערער על בטחונה של התביעה בעמדתה.

שאלות נפוצות על השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום – מפי עורכי דין

1. האם מותר לתביעה להשלים חקירה אחרי שהוגש כתב אישום?
   כן, אך רק בנסיבות חריגות ורק באישור של פרקליט בכיר, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 6.11.
2. האם הנאשם חייב לשתף פעולה עם החקירה הנוספת?
   לא. לנאשם שמורה הזכות לשמור על זכות השתיקה, במיוחד אם החקירה נוגעת לנושא שכבר התבטא לגביו או אם לדעתו ההליך אינו תקין.
3. האם ניתן להתנגד להשלמת חקירה?
   בהחלט. ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לדחייה, פסילה או מניעה של ההשלמה, בעיקר אם לא מתקיימים התנאים שנקבעו בדין.
4. מה קורה אם תוצאת ההשלמה פוגעת בהגנה שלי?
   ההגנה רשאית לבקש זמן תגובה נוסף, לחקור עדים מחדש ואף להעלות טענות מהותיות להפרת זכויות, כולל דרישה לפסול את הראיה.
5. האם בית המשפט יכול לפסול את תוצאות ההשלמה?
   כן. אם יימצא שההשלמה בוצעה בניגוד לכללים, שהייתה בלתי הוגנת או גרמה לפגיעה בזכות להליך הוגן – בית המשפט יכול להורות על פסילה של חלק מהחומר או לדחות את הבקשה.

 

זקוקים להכוונה משפטית? אנחנו כאן כדי לעזור

בין אם אתם נאשמים בהליך פלילי, קרובי משפחה של חשוד או פשוט אזרחים שמעוניינים להבין את גבולות הכוח של המדינה – חשוב שתדעו: גם אם הוגש כתב אישום, זה לא סוף הדרך.

במצבים כמו השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום, הידע הוא הכלי החשוב ביותר שלכם. הוא זה שמבדיל בין חוסר אונים לבין הגנה אפקטיבית.

LAW STREET הוא מיזם חברתי־משפטי שנועד להנגיש מידע משפטי אמין, ברור ועדכני לכל אדם בישראל – גם (ובעיקר) במצבים מאתגרים, מלחיצים ולעיתים מבלבלים כמו הליכים פליליים.

אצלנו לא תמצאו שפה משפטית מסורבלת – אלא הסברים פשוטים, מאמרים מבוססי ניסיון, וכלים שיעזרו לכם להבין מה קורה ולפעול בביטחון.

זקוקים להסבר נוסף? שוקלים מה לעשות במקרה שלכם?
אנחנו מזמינים אתכם ליצור קשר

LAW STREET – ידע משפטי זה כוח. עכשיו הוא גם נגיש.

 

השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהי השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום?
   השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום היא פעולה של המשטרה או גורם חקירה אחר, שמבוצעת בעקבות בקשת התביעה, לצורך גביית ראיות נוספות או בירור עובדות – לאחר שכבר הוגש כתב האישום לבית המשפט.
2. האם זה חוקי לבצע חקירה אחרי שכבר הוגש כתב אישום?
   כן, אך מדובר בצעד חריג. לפי הנחיית פרקליט המדינה מס' 6.11, ניתן לבצע השלמת חקירה לאחר הגשה רק כאשר מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת, ורק באישור של פרקליט בכיר.
3. מהן נסיבות חריגות שמצדיקות השלמת חקירה בשלב כזה?
   נסיבות חריגות יכולות לכלול גילוי ראיה חדשה, טענה מפתיעה מצד ההגנה, שינוי גרסה של עד מפתח, או טעות שהתגלתה רק לאחר ההגשה. חשוב שהנסיבה לא תהיה צפויה או ידועה מראש.
4. האם נאשם חייב לשתף פעולה עם חקירה כזו?
   הנאשם אינו מחויב לשתף פעולה. הוא רשאי לשמור על זכות השתיקה, במיוחד אם לדעתו מדובר בהשלמה שאינה עומדת בכללים או שנעשית ממניעים לא ענייניים.
5. האם לתביעה מותר להוסיף עדים חדשים בשלב ההשלמה?
   כן, אך יש לעדכן את ההגנה, להעביר את חומר החקירה במלואו, ולאפשר לנאשם להיערך בהתאם. לבית המשפט סמכות לקבוע אם לצרף עדים חדשים או לפסול אותם במקרים חריגים.
6. כיצד ההגנה יכולה להתנגד להשלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום?
   ההגנה רשאית להגיש בקשה לבית המשפט להתנגדות, בטענה כי הבקשה פוגעת בזכות להליך הוגן, שהשלמת החקירה לא עומדת בתנאים שנקבעו, או שבוצעה ללא אישור נדרש.
7. האם השלמת חקירה מעכבת את ההליך הפלילי?
   ברוב המקרים כן. השלמת חקירה גורמת לדחיית מועדי דיונים, חידוש עיון בראיות ולעיתים מחייבת שינוי אסטרטגיית הגנה. עם זאת, לעיתים מבוצעת חקירה במקביל להליך ולא דורשת עצירה מוחלטת.
8. מה קורה אם בעקבות ההשלמה מוגשת ראיה חדשה?
   כל ראיה חדשה שנאספה נחשבת חומר חקירה, ויש למסרה במלואה לסנגור. הנאשם זכאי לדרוש זמן סביר לעיון, להגיש תגובה ואף לבקש לחקור את העדים שהובאו מחדש.
9. האם בית המשפט יכול לפסול ראיה שהתקבלה בהשלמה?
   בהחלט. אם הראיה נאספה שלא כדין, תוך פגיעה בזכויות ההגנה, או ללא אישור פרקליט מוסמך – בית המשפט יכול להחליט לפסול את הראיה ואף לנזוף בתביעה.
10. מה תפקידו של הסנגור במצב של השלמת חקירה לאחר ההגשה?
    תפקיד הסנגור הוא לוודא שההליך מתנהל בהתאם לחוק, לבחון את חוקיות הבקשה, לדרוש מסירת כל חומר החקירה, ולהגן על הנאשם מפני פגיעה בזכויותיו או ניסיון "לתקן" את התיק בדיעבד.
11. האם יש הבדל בין השלמת חקירה לבין פתיחת חקירה חדשה?
    כן. השלמה נועדה להרחיב חקירה קיימת בנוגע לנאשם, בעוד פתיחה מחודשת עשויה לרמוז על כיוון חדש, חשוד נוסף או שינוי מהותי במבנה התיק – ולעיתים דורשת אישור נוסף או הגשת כתב אישום מתוקן.
12. מה קורה אם בעקבות ההשלמה עולה מידע לטובת ההגנה?
    אם עולה ראיה שמחזקת את גרסת הנאשם או מערערת את גרסת התביעה – ההגנה יכולה להשתמש בה לצורך חקירה נגדית, העלאת טענות חדשות ואף בקשה לביטול כתב האישום או חלק ממנו.
13. האם ניתן להשתמש בהשלמה להגיש חוות דעת מומחה חדשה?
    רק אם מדובר בנסיבות שלא היו צפויות קודם, ויש הצדקה עניינית לכך. חוות דעת שמוגשת מאוחר מדי עשויה להיחשב פוגענית כלפי ההגנה ולגרור בקשות לפסילתה.
14. האם יש השלכות על הליך אזרחי מקביל?
    במקרים מסוימים, אם מתקיים הליך אזרחי – למשל תביעת נזיקין – השלמת חקירה פלילית עשויה להשפיע גם עליו, בעיקר אם עולה טענה חדשה או ראיה שקשורה לשני ההליכים.
15. האם השלמת חקירה יכולה להתבצע גם אם הנאשם עוסק בענייני עיצוב מזנונים בחדר אוכל?
    בוודאי. עיסוקו של הנאשם – בין אם מדובר בפעילות רגילה או בעסק עצמאי בתחום כמו עיצוב מזנונים בחדר אוכל – אינו פוטר מהשלמת חקירה אם התביעה סבורה שיש בכך צורך ראייתי. עם זאת, עומדות לנאשם כל הזכויות כחלק מההליך הפלילי.