הרשם לענייני ירושה – המדריך לניהול הליכי צוואות, עיזבונות וצווי ירושה

כאשר אדם נפטר, מותיר אחריו רכוש או נכסים – מתחיל הליך משפטי קריטי שיקבע מי יהיו היורשים החוקיים, כיצד יחולק העיזבון ובאילו תנאים. במרכז הליך זה עומד הרשם לענייני ירושה – גוף ציבורי המהווה את שער הכניסה לכל נושא הטיפול בצוואות, ירושות וצווים נלווים בישראל. מדריך זה מציע הסבר ברור, נגיש ומקצועי לכל שלבי ההליך, ומיועד לכל אדם שמבקש להבין את זכויותיו ואת חובותיו – בין אם הוא יורש, צד שלישי, עו"ד מלווה או אדם המעוניין להפקיד צוואה.

 

מהו הרשם לענייני ירושה ומה תפקידו?

הרשם לענייני ירושה הוא מוסד רשמי הפועל במסגרת משרד המשפטים, אשר הוקם כדי לאפשר לאזרחים לבצע הליכי ירושה בצורה סדירה, יעילה ומפוקחת, מבלי להידרש בכל מקרה לבית המשפט. תפקידו העיקרי הוא להעניק תוקף משפטי לצוואות ולירושות, ולוודא כי החלוקה מתבצעת לפי חוק או בהתאם לרצון המצווה.

להלן תחומי הפעולה המרכזיים של הרשם:

1. מתן צו ירושה – זהו צו הקובע את זהות היורשים לפי סדר הירושה בחוק, כאשר אין צוואה תקפה. מדובר במסמך מחייב, שעל בסיסו ניתן לרשום נכסים, למשוך כספים מהבנקים, או למכור רכוש של המנוח.
2. מתן צו קיום צוואה – כאשר קיימת צוואה, יש להגיש בקשה לקיום הצוואה. לאחר בדיקה משפטית שהצוואה תקינה ולא הוגשה נגדה התנגדות, הרשם מעניק לה תוקף מחייב.
3. הפקדת צוואות בעוד אדם בחיים – אדם יכול להפקיד את צוואתו בלשכת הרשם, לשמירה מסודרת עד ליום פטירתו. פעולה זו מבטיחה שהצוואה תתגלה ותיושם.
4. פרסום הודעות לציבור – כל בקשה לצו ירושה או קיום צוואה מלווה בפרסום יזום של הודעה בעיתון ובאתר הרשם, כדי לאפשר הגשת התנגדויות מצד צדדים שעשויים להיות מושפעים מההליך.
5. קבלת התנגדויות והעברת תיקים לערכאות שיפוטיות – במקרים של מחלוקות, טענות לזיוף או השפעה בלתי הוגנת, הרשם מעביר את הטיפול לבית המשפט לענייני משפחה, שמוסמך להכריע במחלוקות מורכבות.
6. מינוי מנהל עיזבון – כאשר העיזבון כולל נכסים מרובים או יחסים מורכבים בין היורשים, ניתן להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון שיפעל בשם כל הצדדים.
7. הנפקת העתקים, תיקונים וביטולים של צווים – הרשם מוסמך להנפיק אישורים רשמיים, לתקן טעויות סופר או אף לבטל צווים שניתנו על סמך מידע שגוי או כוזב.

חשוב להבין כי הליך מול הרשם לענייני ירושה נחשב מהיר, נגיש ופשוט יחסית, בייחוד כשאין מחלוקות בין הצדדים. כיום, ניתן לבצע את כל שלבי ההגשה באופן מקוון דרך אתר הרשות הממשלתית (gov.il), ללא צורך להגיע פיזית ללשכות – אלא אם נדרש תצהיר או אימות אישי.

 

מתי פונים לרשם הירושה – ומתי לבית המשפט?

למרות שהרשם הוא הגוף העיקרי המטפל בענייני ירושה בישראל, ישנם מקרים מסוימים שבהם הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני – בהתאם לנסיבות ההליך ולרצון הצדדים.

מתי הפנייה נעשית לרשם?

במרבית המקרים, כאשר מדובר בעיזבון שאין בו מחלוקות או מורכבויות, ניתן להגיש בקשה ישירה לרשם. כך לדוגמה:

1. כאשר אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה – יש להגיש בקשה לצו ירושה.
2. כאשר קיימת צוואה, ואין התנגדויות מצד היורשים – יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה.
3. כאשר יש הסכמה בין כל הצדדים בנוגע לצו, לחלוקה או למינוי מנהל עיזבון.
4. כאשר מדובר בנכסים המצויים בישראל בלבד, וההליך פשוט מבחינה מסחרית או משפחתית.

מתי הפנייה מחייבת בית משפט?

ישנם מקרים שבהם לא ניתן להסתפק בהחלטה של הרשם, וההליך מועבר לבית המשפט לענייני משפחה, או לפי הסכמה – לבית הדין הרבני:

1. אם קיימת התנגדות לצו הירושה או לקיום הצוואה – גם מצד יורש אחר, וגם מצד צד שלישי (לדוגמה: טענה לפסלות משפטית של המצווה, זיוף הצוואה, לחץ בלתי הוגן).
2. אם הבקשה כוללת רכוש הממוקם בחו"ל או נכסים שאינם ניתנים לרישום רגיל (כמו נכסים בחברות זרות).
3. אם יש צורך למנות מנהל עיזבון, אך קיימת מחלוקת על זהותו או סמכויותיו.
4. אם כל הצדדים מבקשים להעביר את ההליך לבית הדין הרבני ומגישים הסכמה מפורשת בכתב לכך.

דוגמה מהמציאות:

נניח שאדם נפטר והשאיר אחריו דירה, חשבון בנק ורכב – אך ללא צוואה. שלושת ילדיו מגישים יחד בקשה לצו ירושה אצל הרשם. אם אין מחלוקת – ההליך יתנהל כולו מול הרשם. אך אם אחד האחים טוען שהאחרים לא הודיעו לו מראש על הבקשה, או שחלוקת הרכוש אינה הוגנת – תידרש התערבות של בית המשפט לענייני משפחה.

כיצד מגישים בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה?

הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה היא שלב הכרחי לניהול עיזבון בישראל. מדובר בהליך משפטי אשר במסגרתו מתבצעת בחינה רשמית של נסיבות הפטירה, זהות היורשים או תקפות הצוואה, ומתן צו המאשר למבקשים לפעול בנכסי העיזבון – בין אם מדובר בבנקים, רכב, מקרקעין או כספים בקרנות פנסיה.

הבקשה מוגשת כיום באופן מקוון דרך אתר הרשם לענייני ירושה של משרד המשפטים (gov.il), אך ניתן גם להגיש פיזית באחת מלשכות הרשם. אלו הצעדים העיקריים שיש לבצע:

שלב ראשון – איסוף מסמכים:

1. תעודת פטירה מקורית של המנוח.
2. צילום תעודת זהות של מגיש הבקשה.
3. עותק הצוואה (אם קיים).
4. תצהיר חתום בפני עורך דין או נוטריון.
5. במקרים של יורשים נוספים – גם הסכמותיהם, או תצהירי ויתור על ירושה במידת הצורך.

שלב שני – מילוי טופס מקוון:

המערכת הממשלתית מאפשרת מילוי בקשה מפורטת, כולל פרטי המוריש, פרטי המבקש, סוג הבקשה (צו ירושה או צו קיום צוואה), פרטי הנכסים הידועים, והצהרה משפטית על אמיתות הנתונים.

שלב שלישי – תשלום אגרות:

1. אגרת פתיחת תיק – כ-430 ש"ח.
2. אגרת פרסום בעיתון – כ-130 ש"ח.
3. אם מגישים באמצעות עורך דין – מצורף ייפוי כוח מתאים.

שלב רביעי – קבלת מספר תיק וביצוע פרסום:

לאחר ההגשה, נשלחת הודעה על פתיחת התיק, הכוללת מספר תיק וזמן משוער לטיפול. כמו כן נשלחת הודעה לפרסום פומבי בעיתון ובאתר הרשם – כדי לאפשר למי שרואה עצמו נפגע להגיש התנגדות.

כמה זמן זה לוקח?

במקרים רגילים – כ־30 עד 90 ימי עבודה, בהתאם לעומס בלשכה, קיומם של כל המסמכים והעדר התנגדויות. אם יש צורך בהשלמות, יישלח מכתב דרישה ייעודי.

בסיום, מקבלים את הצו בחתימת הרשם – מסמך משפטי תקף שניתן להשתמש בו מול בנקים, לשכת רישום מקרקעין, חברות ביטוח ועוד.

 

הפקדת צוואה אצל הרשם – איך עושים את זה ומדוע זה חשוב?

הפקדת צוואה היא פעולה משפטית המבוצעת בעוד האדם בחיים. מטרתה להבטיח את שמירת הצוואה במקום בטוח, נגיש ומוכר, ולהפחית סיכונים של אובדן, זיוף או התעלמות מהמסמך בעת הפטירה.

מהי הפקדת צוואה?

הפקדה מתבצעת על ידי הגשת עותק מקורי חתום של הצוואה ללשכת הרשם לענייני ירושה. הרשם שומר את המסמך בכספת, ומרגע ההפקדה – נרשמת הערה בתיק הממוחשב של המוריש, כך שבמותו תתגלה הצוואה ותבוצע בהתאם לה.

איך מבצעים הפקדה?

1. קובעים תור מראש ללשכת הרשם הקרובה (ההליך אינו מקוון).
2. מגיעים אישית עם:
   1. צוואה מקורית.
   2. תעודת זהות.
   3. טופס הפקדה.
   4. אגרת הפקדה (כ־105 ש"ח).
3. לאחר בחינה בסיסית, הרשם מקבל את המסמך, חותם ומפיק אישור רשמי.

יתרונות ההפקדה:

1. שקט נפשי: אין חשש שהצוואה תושמד, תלך לאיבוד או תישמר בידי צד שאינו נאמן.
2. שקיפות: בעת הפטירה, תיפתח הבקשה לצו קיום הצוואה מיד עם גילויה בלשכה.
3. הגנה משפטית: קיומה של צוואה מופקדת מצמצם משמעותית טענות לזיוף או השפעה בלתי הוגנת.

האם ניתן לשנות את הצוואה?

כן. המצווה רשאי בכל עת להפקיד צוואה חדשה, או לבקש השבת הצוואה המופקדת. רק המצווה עצמו יכול לבצע את הפעולה.

סיפור לדוגמה:

מרים, אישה מבוגרת ללא ילדים, החליטה להוריש את דירתה לשכנה שסייעה לה במשך שנים. היא חששה שבני משפחה רחוקים ינסו להתנגד לצוואה, ולכן הפקידה אותה בלשכת הרשם. לאחר פטירתה, הצוואה נשלפה מהכספת באופן מיידי, וההליך התנהל במהירות וללא סיבוכים.

 

פרסום הודעות ליורשים – מה המשמעות של ההליך?

אחד השלבים המרכזיים בכל בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה הוא שלב הפרסום בעיתונות ובאתר הרשם לענייני ירושה. מטרת הפרסום היא להבטיח שקיפות מלאה ולתת הזדמנות לכל אדם הרואה עצמו נפגע מהבקשה – להביע את עמדתו, להגיש התנגדות או לטעון לזכות ירושה אחרת.

מה כולל הפרסום?

עם פתיחת הבקשה, הרשם דואג לפרסם הודעה בשני מקומות:

1. בעיתון יומי נפוץ, שנבחר על פי שיקול דעתו (לרוב זה מעריב, ישראל היום או ידיעות).
2. באתר הרשם הממשלתי, תחת סעיף “פרסומים לפי חוק הירושה”.

הפרסום יכלול:

1. את שם המוריש (המנוח).
2. שם מגיש הבקשה.
3. סוג הבקשה (ירושה או קיום צוואה).
4. מספר תיק.
5. תאריך הגשה.
6. פרטים ליצירת קשר עם הלשכה הרלוונטית.

למה הפרסום חשוב?

1. הוא מהווה אמצעי הגנה משפטי לכל הצדדים – במיוחד כאשר יש יורשים שאינם מיוצגים או כלל לא מודעים להליך.
2. הוא פותח פרק זמן של 14 ימים לפחות להגשת התנגדות מסודרת על ידי כל גורם שיש לו עניין – יורש נוסף, בן משפחה מודר, נושה של המוריש או בן זוג לשעבר.

האם אפשר לדלג על הפרסום?

לא. שלב הפרסום הוא חובה, גם אם כל היורשים מסכימים ביניהם. מטרת המחוקק היא להגן על הזכויות של צדדים שלישיים שאינם חלק מההליך, אך עשויים להיפגע ממנו.

מה קורה אם מוגשת התנגדות?

אם מוגשת התנגדות לבקשה בתוך פרק הזמן – הרשם מקפיא את ההליך ומעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, לצורך בירור מלא. בית המשפט רשאי לשמוע עדים, להורות על הבאת ראיות, ואף לפסול צוואה או לקבוע סדר ירושה שונה מהמבוקש.

דוגמה מהשטח:

אדם הגיש בקשה לצו קיום צוואה שבמסגרתה הותיר אביו את כל רכושו לו בלבד, תוך שהוא מדיר את בתו מנישואין קודמים. לאחר הפרסום בעיתון, הבת גילתה את הבקשה והגישה התנגדות בטענה להשפעה בלתי הוגנת ולחוסר כשירות רפואית של האב. התיק עבר לדיון בפני שופט משפחה שקבע כי הצוואה אכן פסולה – והצדדים חולקו לפי חוק.

 

התנגדות לבקשה – מי יכול להגיש ואיך מטפלים בכך?

הגשת התנגדות לצו ירושה או צו קיום צוואה היא פעולה משפטית מוכרת ותקפה, המהווה מנגנון הגנה בפני עיוות דין או ניסיון לפגוע בזכויות חוקיות של יורשים או צדדים שלישיים. מדובר בשלב רגיש, המחייב היכרות עם החוק, טיעונים מבוססים ועמידה בזמנים.

מי רשאי להגיש התנגדות?

1. יורש על פי דין – שמודר מהבקשה.
2. יורש על פי צוואה אחרת – הטוען כי הבקשה הוגשה לפי צוואה מבוטלת או מאוחרת.
3. נושה של המנוח – המנסה להבטיח זכויות לפני חלוקה.
4. בן/בת זוג לשעבר, ילדים מאוחרים או אפילו מוסדות ציבור, במקרים נדירים.

מה העילות המרכזיות להתנגדות?

1. השפעה בלתי הוגנת – נטען כי המצווה היה תחת לחץ או מניפולציה.
2. פסלות משפטית – טענה כי המצווה לא הבין את טיב הצוואה עקב מצב רפואי או קוגניטיבי.
3. זיוף – טענה שהצוואה אינה אמיתית או נחתמה על ידי אחר.
4. צוואה מאוחרת יותר – שקודמת לה בסדר הזמנים.

איך מגישים את ההתנגדות?

1. מגישים כתב התנגדות מנומק בלשכה שבה מתנהל ההליך.
2. מצרפים ראיות תומכות – חוות דעת רפואיות, תצהירים, מסמכים.
3. משלמים אגרה של כ־1,000 ש"ח.
4. הרשם מעביר את התיק אוטומטית לבית המשפט לענייני משפחה לצורך הכרעה.

טיפים חשובים:

1. את ההתנגדות יש להגיש תוך 14 ימים ממועד הפרסום בעיתון – אחרת ההליך יימשך כסדרו.
2. אין צורך להיות מיוצג, אך ייצוג משפטי מומלץ מאוד בהליכי התנגדות.
3. בית המשפט רשאי לדחות התנגדות שאין לה בסיס – ואף לפסוק הוצאות משפט.

סיפור לדוגמה:

שני אחים הגישו בקשה משותפת לצו ירושה. אח שלישי, שאינו בקשר עמם, טען שהייתה צוואה מאוחרת שהותירה לו את הדירה. הוא הציג עותק בכתב יד שנמצא בארון ישן. בית המשפט בחן את המסמך וקבע שמדובר בזיוף – ודחה את התנגדותו.

 

פרסום הודעה ליורשים – למה זה חובה ומה המשמעות?

לאחר הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, ולאחר קבלת אישור פורמלי על פתיחת התיק, מתבצע שלב קריטי: פרסום פומבי של הבקשה. מדובר בדרישה משפטית שנועדה להבטיח הליך הוגן ושקוף לכל מי שעשוי להיות מושפע מהירושה.

היכן מתפרסמת ההודעה?

ההודעה מתפרסמת בשני מקומות:

1. בעיתון יומי נפוץ (לדוגמה: ידיעות אחרונות, מעריב).
2. באתר הרשם לענייני ירושה – תחת מנוע החיפוש הציבורי של תיקים פתוחים.

הפרסום כולל פרטים בסיסיים: שם הנפטר, סוג הבקשה (צו ירושה או צו קיום צוואה), תאריך הפטירה, שם המבקש ומספר התיק.

למה זה חשוב?

1. מאפשר לאנשים שאינם צד ישיר אך עשויים להיפגע מההחלטה (למשל: בן משפחה, ידוע בציבור, נושה) – להגיש התנגדות לבקשה.
2. מחזק את הלגיטימציה של ההליך המשפטי.
3. מונע הפתעות מאוחרות וערעורים לאחר קבלת הצו.

כמה זמן יש להמתין?

לרוב נדרש להמתין 14 יום לפחות ממועד הפרסום, כדי לאפשר הגשת התנגדויות. רק לאחר פרק הזמן הזה ניתן להמשיך את ההליך לקראת מתן הצו.

טיפ פרקטי: שמרו תיעוד של ההודעה כפי שהתפרסמה – ייתכן שתידרשו לצרף אותו בשלב מאוחר יותר.

התנגדות לצו ירושה או צו קיום צוואה – מתי ואיך מגישים?

לא כל הליך ירושה מסתיים בשקט. במקרים לא מעטים, צדדים שונים מגישים התנגדות לצו ירושה או להליך קיום צוואה, בטענה שהבקשה אינה משקפת את המציאות או נעשתה בניגוד לחוק. חשוב להבין כיצד פועלים במצב כזה.

מי רשאי להגיש התנגדות?

1. בן משפחה שלא הוזכר בבקשה.
2. אדם שטוען לקיומה של צוואה אחרת.
3. מי שסבור שהצוואה אינה תקפה (למשל: השפעה בלתי הוגנת, מצב נפשי ירוד של המצווה).
4. נושים של המנוח.

כיצד מתבצעת ההתנגדות?

1. מגישים כתב התנגדות מנומק לרשם לענייני ירושה, בצירוף ראיות או טיעונים תומכים.
2. התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה, שמתחיל בהליך שיפוטי מלא.
3. מתקיימים דיונים, חקירות, ולעיתים הזמנת עדים.

דוגמה מהשטח:

יורשת שהופיעה בצוואה שהופקדה ב־2008 ביקשה לקיים אותה. אולם אחיה טען שקיימת צוואה עדכנית מ־2019 שבה המצווה שינה את דעתו. הוא הגיש התנגדות בצירוף הצוואה החדשה, וכתוצאה מכך ההליך הועבר לבית המשפט להכרעה.

חשוב לדעת:

1. ההתנגדות חייבת להיות מוגשת בתוך פרק הזמן הקבוע בצו הפרסום, אחרת היא עלולה להידחות על הסף.
2. יש להסתייע בעורך דין מנוסה בתחום – שכן מדובר בהליך משפטי מורכב הדורש הוכחות ואסמכתאות.

 

רוצים לעשות סדר בענייני ירושה? אנחנו כאן בשבילכם

הבנתם שהתהליך מול הרשם לענייני ירושה עשוי להיות פשוט אך גם מלא בניואנסים? מתמודדים עם צוואה, עיזבון, או מחלוקת מול בני משפחה? בדיוק בשבילכם אנחנו כאן.

LAW STREET הוא מיזם חברתי־משפטי ללא מטרות רווח, הפועל להנגיש לכל אדם בישראל ידע משפטי אמין, ברור ומעודכן – בשפה שכולם מבינים. אצלנו תמצאו מדריכים, הסברים ודוגמאות פרקטיות, ללא צורך בידע מוקדם או ייצוג משפטי.

אל תהססו לפנות אלינו בכל שאלה, צורך בייעוץ ראשוני, או ליווי מול הרשויות – כי אתם לא לבד, והזכות להבין את זכויותיכם שייכת לכולם.

צור קשר עם LAW STREET
יחד נעזור לך להבין, לפעול ולהגן על מה שמגיע לך.

 

הרשם לענייני ירושה – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהו הרשם לענייני ירושה ומה תפקידו?
   הרשם לענייני ירושה הוא גוף ממשלתי הפועל תחת משרד המשפטים, האחראי לטיפול בבקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה. הוא מהווה את הכתובת המרכזית לפתיחת הליכי ירושה בישראל, לרבות הפקדת צוואות, מינוי מנהלי עיזבון והעברת תיקים לבית המשפט במידת הצורך.
2. מה ההבדל בין צו ירושה לבין צו קיום צוואה?
   צו ירושה ניתן כאשר הנפטר לא השאיר אחריו צוואה, והוא קובע את היורשים לפי דין. לעומתו, צו קיום צוואה מאשר את תוקפה של צוואה קיימת ומורה על חלוקת העיזבון בהתאם לה.
3. כיצד ניתן להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה?
   הבקשות מוגשות כיום באופן מקוון דרך אתר gov.il, וניתן גם להגיש בלשכות הרשם או דרך עורך דין. יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים, לשלם אגרות ולהגיש תצהירים נדרשים.
4. כמה זמן לוקח עד לקבלת צו מהרשם לענייני ירושה?
   במקרים רגילים, זמן הטיפול נע בין 30 ל-90 ימי עבודה. עם זאת, עיכובים עלולים להתרחש אם חסרים מסמכים, יש התנגדויות או עומס בלשכה.
5. האם חובה לפרסם את הבקשה בציבור?
   כן. כל בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה מתפרסמת באתר הרשם ובעיתון יומי נפוץ, כדי לאפשר לכל צד המעוניין בכך להגיש התנגדות בתוך פרק זמן שנקבע בחוק.
6. מה עושים במקרה של התנגדות לצוואה או לבקשת ירושה?
   יש להגיש התנגדות מנומקת לרשם בתוך התקופה הקבועה. הרשם יעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, שם תתקיים בחינה מעמיקה של העובדות והמסמכים.
7. מהי הפקדת צוואה ברשם לענייני ירושה?
   הפקדה היא פעולה שבה אדם מפקיד את צוואתו בלשכת הרשם עוד בחייו. הצוואה נשמרת בכספת רשמית, ומתבצעת במעמד אישי בלבד. כך נמנעות טעויות, אובדן או טענות לזיוף בעתיד.
8. האם ניתן לבטל צו ירושה שכבר ניתן?
   במקרים נדירים, כן. למשל, אם יתגלה מסמך צוואה מאוחר יותר, או אם יוכח כי הצו ניתן על בסיס מידע שגוי. יש להגיש בקשה מתאימה ולפעול לפי החוק.
9. האם חייבים עורך דין כדי לפנות לרשם לענייני ירושה?
   לא. ניתן להגיש את הבקשה גם באופן עצמאי. עם זאת, ליווי מקצועי של עורך דין עשוי להבטיח שהתהליך יתבצע נכון, מהר וללא טעויות.
10. האם ניתן לטפל בעיזבון הכולל נכסים בחו"ל דרך הרשם?
    לא תמיד. אם מדובר בנכסים הנמצאים מחוץ לישראל, הטיפול עשוי לדרוש הליכים נפרדים באותן מדינות ולעיתים גם דיון בבית המשפט לענייני משפחה.
11. מהו תפקידו של מנהל עיזבון וכיצד ממנים אותו?
    מנהל עיזבון אחראי לטפל ברכוש המוריש, לשלם חובות ולחלק את הנכסים. ניתן לבקש מינוי של מנהל עיזבון ברשם, במיוחד כאשר מדובר בעיזבון מורכב או במחלוקת בין היורשים.
12. מהי אגרת רשם וכמה היא עולה?
    האגרות משתנות בהתאם לסוג הבקשה: אגרת פתיחת תיק, אגרת פרסום ועוד. נכון להיום, אגרת פתיחת תיק היא כ־430 ש"ח. התשלום נעשה אונליין עם הגשת הבקשה.
13. האם ניתן לדעת אם אדם הפקיד צוואה אצל הרשם לענייני ירושה?
    לא. רק לאחר פטירתו, ובמסגרת בקשה לצו קיום צוואה, מתברר האם קיימת צוואה מופקדת בלשכת הרשם.
14. איך משתלב נושא עיצוב מזנונים בחדר אוכל עם ניהול ירושה?
    למרות שמדובר בתחום שונה, יש מקרים שבהם עיזבון כולל רכוש מוחשי יקר ערך, כגון ריהוט מעוצב. לדוגמה, בעיזבון שכלל רהיטי אספנות מסוג "עיצוב מזנונים בחדר אוכל", התעוררה מחלוקת בין יורשים מי יזכה בהם. לכן חשוב לפרט נכסים מסוג זה בצוואה מראש.
15. איך מוצאים את לשכת הרשם הקרובה למקום מגוריי?
    ניתן להיכנס לאתר הרשמי של משרד המשפטים ולחפש לפי אזור מגורים. הלשכות פועלות לפי חלוקה גאוגרפית, ויש לקבוע תור מראש לצורך הפקדות, שאלות או השלמת מסמכים.