תביעה על הוצאת דיבה – המדריך המשפטי המלא וטבלאות פיצוי

תביעה על הוצאת דיבה היא הליך משפטי שנועד להגן על שמו הטוב של אדם שנפגע מפרסום פוגעני. לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, מדובר בפרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע במשרתו, בפרנסתו או במעמדו בציבור. החוק מגדיר כי לשון הרע אינה מחייבת שיהיה שקר – גם דבר אמת יכול להיחשב לשון הרע, אם פורסם ללא הצדקה או שלא בתום לב.

כדי להגיש תביעה על הוצאת דיבה, יש להוכיח את ארבעת התנאים הבאים:

1. היה פרסום – מילולי, כתוב או חזותי, שהגיע לפחות לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע.
2. התוכן פוגע – הוא מבזה, משפיל או גורם נזק לשמו הטוב של אדם או גוף.
3. זיהוי ברור – ניתן לקשר את התוכן לנפגע, גם אם לא צויין בשמו.
4. חוסר הצדקה חוקית – אין בפרסום הגנה חוקית (כגון אמת בפרסום, תום לב או עניין ציבורי).

החוק מאפשר להגיש תביעה אזרחית, ולעיתים גם תביעה פלילית, אך רוב התביעות הן אזרחיות, בהן ניתן לתבוע פיצוי כספי – עד 74,400 ש"ח גם ללא הוכחת נזק (נכון לשנת 2025). סכום זה עשוי להיות גבוה בהרבה כאשר הנזק מוכח.

בין אם מדובר בפרסום בפייסבוק, קבוצת וואטסאפ, עיתונות או טוקבק – כל ערוץ תקשורת עשוי להיחשב "פרסום" לעניין החוק. במקביל, גם שתיקה רועמת או הבעת הסכמה לדבר שקר עלולה להיחשב כהשתתפות בפרסום דיבתי.

 

4 מיתוסים נפוצים על תביעות דיבה – ומה האמת המשפטית?

רבים נוטים להאמין שהם מכוסים משפטית כל עוד דיברו אמת או הביעו את דעתם. בפועל, תביעה על הוצאת דיבה עלולה להתקבל גם כאשר האדם לא התכוון להזיק – אלא רק לא היה מודע לגבולות החוק. הנה כמה מיתוסים שכדאי להכיר:

מיתוס 1: “אם זה אמת – מותר להגיד הכול”

לא נכון. גם אמירת אמת עלולה להיחשב לשון הרע אם אין בה "עניין ציבורי" או אם נאמרה מתוך כוונה לפגוע.
הגנת "אמת דיברתי" תתקבל רק אם שני התנאים מתקיימים: דברי אמת + עניין ציבורי מובהק.

מיתוס 2: “אם לא הזכרתי את השם – זה לא נחשב דיבה”

לא מדויק. גם אם לא נכתב שם מלא, בית המשפט בודק האם ניתן לזהות את האדם לפי הקשר, תמונה או תגובות.
פרסום אנונימי או חצי-מוצפן אינו חסין מפני תביעה.

מיתוס 3: “אם זה פורסם בקבוצת חברים – זה פרטי ולא נחשב פרסום”

לא בהכרח. החוק מגדיר "פרסום" ככל תוכן שהגיע לאדם אחד נוסף לפחות, אפילו בקבוצה סגורה.
גם הודעה בקבוצת וואטסאפ קטנה נחשבת, במיוחד אם יש תיעוד או צילום מסך.

מיתוס 4: “מי שמגיב או משתף לא אחראי לתוכן המקורי”

שגוי. שיתוף או תגובה תומכת נחשבים כהמשך לפרסום הדיבתי, ולעיתים אף מחמירים את המצב.
על כל אדם חלה אחריות אישית לבדוק את מה שהוא משתף, גם אם מדובר ב”סתם בדיחה”.

ההבנה של מיתוסים אלו קריטית כדי להימנע מחשיפה לתביעות מיותרות – במיוחד בעידן שבו כל אחד הוא מפרסם, עורך ודובר ציבורי בכוח.

מה נחשב הוצאת דיבה בעידן הדיגיטלי? (וואטסאפ, טיקטוק ופייסבוק)

בעידן שבו כולנו משתפים, מצלמים ומגיבים כמעט בזמן אמת – הגבול בין חופש הביטוי לבין הוצאת דיבה נעשה דק במיוחד. תביעה על הוצאת דיבה בעידן הדיגיטלי כבר אינה נדירה: לא מעט פסקי דין עוסקים בפרסומים בפייסבוק, סטוריז בטיקטוק, ביקורות בגוגל ואפילו בקבוצות וואטסאפ פרטיות.

לפי הפסיקה, כל פרסום שנעשה באמצעים דיגיטליים ונחשף לעיניים זרות – עשוי להיחשב כהוצאת דיבה. לדוגמה:

1. תגובה בפוסט ציבורי בה נכתב שעסק "רמאי" או "עוקץ" – גם אם מדובר בדעה אישית, היא עלולה להיחשב דיבה אם אין לה בסיס עובדתי ברור.
2. הקלטה של שיחה בין עובדים שפורסמה ללא הסכמה, תוך חשיפת האשמות פוגעניות – נחשבת פרסום מזיק ומבזה.
3. צילום מסך של שיחה פרטית בקבוצת וואטסאפ שנשלח הלאה – הופך לתוכן "שפורסם" לפי החוק.

בניגוד למה שחושבים, גם סטורי זמני שזמין ל־24 שעות בלבד עשוי לשמש ראיה בתביעה, כל עוד מישהו הספיק לתעד אותו. חשוב להבין: החוק לא מבחין בין עיתונאי לבין אזרח פרטי – כל אדם אחראי משפטית לפרסומים שלו ברשת, גם אם מדובר בהבעת דעה, בשיתוף תוכן או בתגובה שנראית שולית.

המשמעות היא שכל אחד ואחת צריכים להיות מודעים לכך שפרסום דיבתי באינסטגרם, טוויטר או פורומים – הוא לא פחות חמור מפרסום בעיתון. תביעות רבות מוגשות כיום על רקע של "שיימינג" ברשת, לעיתים עם דרישת פיצוי בגובה עשרות ואף מאות אלפי שקלים.

איך מגישים תביעה על הוצאת דיבה? שלב אחר שלב

הליך הגשת תביעה על הוצאת דיבה כולל מספר שלבים מרכזיים, שכל אחד מהם דורש הקפדה על ראיות, תיעוד ופעולה מדויקת. להלן פירוט קצר של התהליך:

שלב 1: תיעוד ואיסוף ראיות

הצעד הראשון הוא תיעוד מלא של הפרסום – צילום מסך, קישור, עדות או כל מסמך אחר שמוכיח שהדיבה פורסמה, על ידי מי, מתי ואיפה. ראיות אלו יהוו בסיס מרכזי לכל ההליך המשפטי. חשוב לבצע תיעוד מידי לפני שהפרסום יימחק.

שלב 2: פנייה מוקדמת לנתבע (לעיתים)

ברוב המקרים מקובל לשלוח מכתב התראה לפני תביעה, בו ניתנת לנתבע הזדמנות להסיר את הפרסום, להתנצל או להציע פיצוי. בתי המשפט רואים בפנייה זו דרך להפחתת נזקים ולהוכחת תום לב מצד התובע.

שלב 3: ניסוח כתב תביעה

כתב התביעה מוגש לבית המשפט וכולל את פרטי הפרסום, הנזק שנגרם, הסעדים המבוקשים (בדרך כלל פיצוי כספי והסרה), ולעיתים גם בקשה לפרסום התנצלות פומבית.

שלב 4: ניהול ההליך בבית המשפט

ההליך כולל קדם משפט, שלב גילוי מסמכים, חקירות עדים ולעיתים גם הסדר פשרה. כל צד מציג ראיות וטיעונים – ובסופו של דבר השופט פוסק אם התקיימו התנאים להגדרת "לשון הרע" ומהו גובה הפיצוי, אם בכלל.

שלב 5: אכיפה וערעור (אם יש)

אם נפסקו פיצויים – על הנתבע לשלם תוך זמן קצוב. במקרים חריגים ניתן לערער לערכאה גבוהה יותר, אך רק בטענות מהותיות ולא על עצם אי שביעות רצון מהתוצאה.

הליך התביעה אמנם נגיש יחסית, אך אינו פשוט. לעיתים שווה לשקול פתרונות אלטרנטיביים – כמו גישור או בוררות – במיוחד כאשר מדובר בצדדים בעלי קשר קודם (כמו עובדים, שכנים, בני משפחה).

בחירה מושכלת של עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע יכולה להיות ההבדל בין תביעה מוצדקת שמביאה לתוצאה – לבין מאבק מיותר שייגמר בהוצאות כבדות וללא פיצוי.

 

טבלת פיצויים – כמה כסף אפשר לקבל על הוצאת דיבה?

אחד הנושאים הבולטים שמעניינים תובעים פוטנציאליים הוא גובה הפיצוי הכספי שניתן לקבל במסגרת תביעה על הוצאת דיבה. החוק קובע כי ניתן לפסוק פיצויים גם ללא הוכחת נזק, עד לסכום של 74,400 ש"ח (נכון לשנת 2025), ובמקרים חמורים – אף כפל הסכום. אם התובע מצליח להוכיח שנגרם לו נזק ממשי – הפיצוי עשוי להיות גבוה בהרבה.

גורמים שמשפיעים על גובה הפיצוי:

1. היקף החשיפה: האם הפרסום הופץ ברשת חברתית פומבית עם מאות עוקבים, או בקבוצת וואטסאפ קטנה?
2. כוונת הפוגע: האם הייתה כוונה ברורה להזיק? האם הייתה חזרה על הפרסום למרות בקשת הסרה?
3. התנהלות הנתבע: האם התנצל? הסיר את הפרסום? או הכחיש והכפיש עוד יותר?
4. מידת הפגיעה: פגיעה בפרנסה, בזוגיות, בשם הטוב במגזר/קהילה או במקום עבודה.

להלן מספר דוגמאות מפסקי דין אמיתיים שניתנו בשנים האחרונות:

מקרה	ערוץ פרסום	סכום פיצוי שנפסק
ביקורת שלילית בעסק, עם האשמות שקריות בפייסבוק	פייסבוק	50,000 ש"ח
האשמת שכן בהטרדה מינית בקבוצת דיירים	וואטסאפ	35,000 ש"ח
פרסום כתבה באינטרנט עם מידע שקרי על פוליטיקאי	אתר חדשות	120,000 ש"ח
האשמה בעוקץ עסקי ללא בסיס, בתגובות בפורום מקצועי	אתר אינטרנט ציבורי	90,000 ש"ח
הפצת סרטון עם קריאות גזעניות והכפשה כלפי עובד ציבור	טיקטוק / יוטיוב	140,000 ש"ח + התנצלות פומבית

טיפ פרקטי:

אם אתה חושב להגיש תביעה – חשוב לא להפריז בדרישת הפיצוי. דרישות מופרכות עלולות לפגוע באמינות התביעה. רצוי להיעזר בעורך דין לשם הערכת נזק ריאלית ולהבין כיצד הפסיקה מתנהלת במקרים דומים.

בנוסף, ישנם מקרים בהם תובעים נדרשו לשלם הוצאות לנתבע אם בית המשפט קבע שלא הייתה עילה מספקת – לכן, כל תביעה צריכה להיות מבוססת היטב.

 

ההגנות האפשריות נגד תביעת דיבה – מתי לא תורשעו?

לצד זכותו של אדם לשם טוב, עומדות גם זכויות יסוד אחרות – ובעיקר חופש הביטוי. החוק מכיר במקרים שבהם ניתן לפרסם מידע שעלול להיות פוגעני, אך יוכר כהגנה תקפה – כל עוד עומדים בתנאים הקבועים בחוק.

הגנה 1: אמת בפרסום (סעיף 14 לחוק)

ההגנה הידועה ביותר. כדי שתתקבל יש להוכיח שני תנאים:

1. שהדברים שנאמרו הם אמת – לא חלקית, לא בערך.
2. שהייתה תועלת ציבורית בפרסום – למשל חשיפת שחיתות, אזהרה לציבור, ביקורת לגיטימית.

דוגמה: צרכן שמפרסם פוסט עם תיעוד של רמאות בעסק – לרוב יזכה להגנת "אמת דיברתי", במיוחד אם הציג חשבוניות ותמונות להוכחת דבריו.

הגנה 2: פרסום בתום לב (סעיף 15)

כאשר אדם פרסם דבר מתוך מטרה ראויה וללא כוונה לפגוע, ייתכן שיזכה להגנה. הסעיף מונה מקרים אפשריים – כמו תלונה לרשות מוסמכת, או הבעת דעה בתום לב.

דוגמה: מורה שמעביר דיווח על תלמיד להנהלה על סמך חשש אמיתי, ולא כנקמה – עשוי ליהנות מהגנה זו.

הגנה 3: הבעת דעה (ולא הצגת עובדה)

אם הפרסום הוא הבעת דעה לגיטימית ולא הצגת עובדה פוגענית – תיתכן הגנה.

דוגמה: "אני חושב שהשירות היה גרוע ולא אחזור לשם" – נחשב הבעת דעה. לעומת "המלצר רמאי וגנב" – זוהי הצגת עובדה שפוגעת במוניטין.

הגנה 4: פרסום מותר לפי דין

מקרים בהם החוק מתיר לפרסם – לדוגמה, פרסום מתוך הליך משפטי פומבי, או דיווח על פעילות של רשות ציבורית במסגרת תפקידה.

מה חשוב לדעת:

1. הנתבע הוא זה שצריך להוכיח את קיומה של ההגנה.
2. עצם העובדה שדבר מה פורסם ברשת – אינה הופכת אותו ל"חופשי לשימוש" או ל"ידיעה מותרת".

היכרות עם ההגנות הקיימות חיונית – הן לתובעים שרוצים להעריך את סיכוייהם, והן לנתבעים שרוצים לדעת אם וכיצד הם יכולים להתגונן. במקרים רבים, עצה משפטית מוקדמת יכולה לחסוך תביעות יקרות או לשנות את מהלך ההליך כולו.

 

איך להתמודד עם פרסום פוגעני – גם בלי תביעה משפטית

לא כל מקרה של פגיעה בשם הטוב מחייב פנייה מיידית לבית המשפט. לעיתים, דווקא פעולה מהירה, רגועה וחכמה מחוץ לכותלי בית המשפט עשויה להניב תוצאה טובה, זולה ומהירה יותר. קיימות דרכים מגוונות להתמודדות עם פרסום פוגעני או לשון הרע, גם כאשר אין רצון או יכולת להיכנס להליך משפטי.

פנייה להסרה או התנצלות

במקרים רבים, שיחה ישירה או פנייה מסודרת אל המפרסם עשויה להוביל להסרת התוכן ואף לפרסום התנצלות. במקרים כאלה, חשוב להימנע מתגובות פזיזות ולהיעזר בניסוח ענייני ולא מאיים – לעיתים די בכך כדי לסיים את הסכסוך מבלי להסלים אותו.

מכתב התראה משפטי

אם המפרסם מסרב להסיר את הפרסום או ממשיך להכפיש, ניתן לשלוח מכתב התראה רשמי באמצעות עורך דין. למכתב כזה יש משקל רב והוא עשוי להרתיע מפני פרסומים נוספים. במקרים מסוימים, עצם קיומו של המכתב מוביל לפשרה ללא צורך בתביעה.

פנייה לפלטפורמה הדיגיטלית

רוב הפלטפורמות החברתיות – פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, גוגל – מאפשרות לדווח על תכנים פוגעניים. ישנם טפסים ייעודיים להסרת לשון הרע, פגיעה בשם טוב, הטרדה, או תוכן כוזב. שימוש נכון במנגנונים הללו עשוי להוביל להסרה מהירה של הפרסום.

גישור או פנייה לעמותות סיוע

במקרים בהם יש רצון למנוע החרפה של הקונפליקט – למשל מול שכן, בן משפחה או קולגה – ניתן לפנות להליך גישור. זהו הליך לא פורמלי שבו צד שלישי מסייע בהגעה להבנות. קיימות גם עמותות שמציעות ייעוץ והכוונה ראשונית ללא תשלום.

טיפים חשובים להתמודדות:

1. אל תמחוק תגובות או הודעות מהצד השני – הן עשויות לשמש כראיה.
2. אל תשתף את הפוסט הפוגעני – הפצה נוספת עלולה להיחשב כעבירה בעצמך.
3. שמור תיעוד של כל פנייה, תגובה או שיחה בנושא.
4. אל תגיב בלשון חריפה – תגובה פוגענית עלולה לחשוף גם אותך לתביעה.

לא כל פגיעה מחייבת להגיש תביעה – אך כל פגיעה דורשת התייחסות. בחירה בדרך הנכונה תתבצע לפי נסיבות המקרה, זהות הגורם הפוגע, היקף החשיפה וההשפעה בפועל.

שאלות נפוצות על תביעות הוצאת דיבה – מה שכולם שואלים

תביעה על הוצאת דיבה מעלה שאלות רבות – חלקן חוזרות על עצמן שוב ושוב. ריכזנו כאן תשובות קצרות, ברורות ומדויקות לשאלות הנפוצות ביותר.

האם ניתן להגיש תביעה גם אם לא נגרם לי נזק ממשי?

כן. לפי החוק, ניתן לתבוע גם ללא הוכחת נזק ולקבל פיצוי של עד 74,400 ש"ח. אם מוכיחים נזק – הסכום עשוי להיות גבוה יותר.

מה קורה אם המפרסם הוא אנונימי?

גם אם זהות המפרסם אינה ידועה, ניתן לבקש מבית המשפט לחשוף את פרטיו דרך הרשת החברתית או ספק האינטרנט. לעיתים, המידע כבר גלוי דרך התגובות או המשתמשים הנלווים.

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה?

תקופת ההתיישנות היא שנה אחת מיום הפרסום. לכן חשוב לפעול בזמן, לאסוף ראיות ולהתייעץ מוקדם ככל האפשר.

האם כל ביקורת בעסק היא הוצאת דיבה?

לא. ביקורת לגיטימית, שמבוססת על חוויית לקוח אמיתית ואינה כוללת עלבונות או האשמות חמורות – לא תיחשב דיבה. לעומת זאת, פרסום שקרי או מוגזם באופן בוטה, הכולל השמצות – כן.

האם אפשר לתבוע אדם פרטי, לא עיתונאי או גוף תקשורת?

בהחלט. רוב התביעות כיום מוגשות נגד אנשים פרטיים – בגלל פרסומים ברשתות, הודעות, תגובות או פוסטים.

האם תביעה מוצלחת תמיד מחייבת התנצלות?

לא בהכרח. לעיתים בית המשפט פוסק פיצוי כספי בלבד. אך ניתן לבקש גם סעדים נוספים – כמו הסרת הפרסום, פרסום תיקון או התנצלות פומבית.

 

רוצים להבין יותר? התמודדים עם פרסום פוגעני? אנחנו כאן בשבילכם

LAW STREET הוא מיזם חברתי־משפטי שנועד להנגיש לכם ידע משפטי אמין, פשוט ובלתי תלוי. אם אתם מתמודדים עם פרסום מזיק, שוקלים הגשת תביעה על הוצאת דיבה, או סתם רוצים להבין טוב יותר את הזכויות שלכם – הגעתם למקום הנכון.

אנחנו כאן כדי לעזור, להסביר, וללוות – בלי אותיות קטנות ובלי הפחדה משפטית. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה ולקבל הסבר ברור בשפה שמתאימה לכולם.

זקוקים לעזרה? רוצים להתייעץ?
צרו איתנו קשר כאן – ונשמח לסייע לכם.

כי ב־LAW STREET אנחנו מאמינים שידע משפטי הוא לא פריווילגיה – אלא זכות בסיסית של כל אדם.

 

תביעה על הוצאת דיבה – שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

1. מהי בעצם תביעה על הוצאת דיבה?
   תביעה על הוצאת דיבה היא הליך משפטי שמטרתו לפצות אדם או גוף שנפגעו מפרסום פוגעני שפוגע בשמם הטוב. מדובר בפרסום שעלול להשפיל, לבזות או להזיק לאדם מבחינה אישית, מקצועית או חברתית.
2. מה ההבדל בין הוצאת דיבה לבין לשון הרע?
   לשון הרע הוא המושג המשפטי הרחב, והוצאת דיבה היא אחת הדרכים לממש אותו בפועל – בעיקר דרך תביעה משפטית. למעשה, תביעה על הוצאת דיבה מוגשת לפי חוק איסור לשון הרע, שהוא החוק המרכזי בתחום.
3. האם כל ביקורת שלילית נחשבת הוצאת דיבה?
   לא. ביקורת לגיטימית ומבוססת נחשבת חלק מחופש הביטוי. לעומת זאת, השמצה, האשמות חסרות בסיס או שימוש בשפה פוגענית עשויים להיחשב דיבה ולגרור תביעה.
4. האם אפשר להגיש תביעה על הוצאת דיבה נגד אדם פרטי?
   כן. מרבית התביעות כיום מוגשות נגד אנשים פרטיים – בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות, קבוצות וואטסאפ, הודעות או תגובות באינטרנט.
5. האם אפשר לתבוע על דיבה גם אם לא נגרם לי נזק ממשי?
   בהחלט. החוק מאפשר לתבוע פיצוי של עד 74,400 ש"ח גם ללא הוכחת נזק, כל עוד מתקיימים התנאים לפרסום פוגעני.
6. מה נחשב "פרסום" לפי החוק?
   כל דבר שהגיע לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע – נחשב פרסום. זה כולל פוסטים ברשת, מיילים, מסרונים, שלטים, תגובות ואף דיבור בפומבי.
7. כמה זמן יש לי להגיש תביעה על הוצאת דיבה?
   תקופת ההתיישנות היא שנה אחת מיום הפרסום. לאחר מכן, ברוב המקרים לא ניתן להגיש את התביעה, למעט חריגים נדירים.
8. האם אפשר לתבוע על פרסום בקבוצה סגורה כמו וואטסאפ או פייסבוק?
   כן. גם פרסום בקבוצה סגורה עשוי להיחשב לשון הרע אם נחשף לאנשים אחרים. בתי המשפט לא מקלים ראש בפרסומים "פרטיים" שהשפיעו לרעה על שם אדם.
9. מהן ההגנות העיקריות נגד תביעת דיבה?
   הגנות מרכזיות כוללות: אמת בפרסום, תום לב, עניין ציבורי, הבעת דעה לגיטימית או פרסום מותר לפי דין. הנתבע צריך להוכיח את התקיימות ההגנה.
10. האם אפשר לכלול בתביעה גם בקשה להתנצלות פומבית?
    כן. לצד הפיצוי הכספי, ניתן לבקש מהשופט להורות על פרסום תיקון או התנצלות פומבית מצד הנתבע, אך אין התחייבות שבית המשפט יאשר זאת.
11. מה הסיכון בתביעה על הוצאת דיבה אם אני מפסיד?
    אם התביעה נדחית, בית המשפט עשוי לחייב את התובע בתשלום הוצאות משפט לנתבע, ולעיתים אף בפיצוי הפוך בגין הגשת תביעה קנטרנית.
12. האם גם עסקים יכולים להגיש תביעה על הוצאת דיבה?
    בהחלט. עסקים, ארגונים ומוסדות ציבוריים יכולים להיפגע מפרסומים פוגעניים ולהגיש תביעות, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה במוניטין ובפרנסה – בין אם מדובר בביקורת שקרית על שירות לקוחות ובין אם על תחום כמו עיצוב מזנונים בחדר אוכל.
13. האם תביעה על הוצאת דיבה נחשבת להליך מסובך או ממושך?
    זה תלוי בנסיבות המקרה. חלק מהתביעות מסתיימות בהסכם פשרה מוקדם, ואחרות נמשכות עד להכרעת בית המשפט. בכל מקרה, חשוב להיעזר בעורך דין שמתמחה בתחום.
14. האם ניתן להסיר פרסום פוגעני מבלי להיכנס להליך משפטי?
    כן. לעיתים פנייה ישירה למפרסם או בקשה להסרה מהפלטפורמה (כמו פייסבוק, גוגל או טיקטוק) תוביל להסרת התוכן. אם לא – ניתן לשקול שליחת מכתב התראה לפני תביעה.
15. כיצד בוחרים עורך דין לתביעת דיבה?
    יש לבחור עורך דין שמתמחה בדיני לשון הרע, שמכיר את הפסיקה העדכנית ויודע להעריך את סיכויי התביעה בצורה מקצועית. מומלץ לבדוק ניסיון קודם, יחס אישי והבנה של התחום שבו אירעה הפגיעה – כולל מקרים בתחום פרסום, עסקים או עיצוב מזנונים בחדר אוכל, אם יש לכך רלוונטיות.

    זקוקים לייעוץ משפטי אישי ומקצועי?

    השאירו פרטים ונתאם שיחה ראשונית ללא התחייבות. 

    שם

    טלפון

    שליחה