קובלנה פלילית לשון הרע – איך מגישים ומה חשוב לדעת לפני שמתחילים

האם כל פוסט פוגעני ברשת הוא רק עניין אזרחי? מה עושים כשמדובר בהכפשה חמורה שמשפיעה על חייכם באופן ישיר? לא תמיד תביעה כספית מספיקה. עבור מקרים קיצוניים, החוק הישראלי מאפשר צעד משמעותי הרבה יותר: קובלנה פלילית לשון הרע – כתב אישום פלילי שמוגש על ידי אדם פרטי נגד מפרסם, במקרים חמורים של פגיעה בשם הטוב. במדריך זה נבחן את המשמעות, התנאים, ההבדלים מול תביעה אזרחית, ואת כל מה שחשוב לדעת לפני שנכנסים לזירה המשפטית הפלילית.

 

מהי קובלנה פלילית לשון הרע ומתי היא רלוונטית?

קובלנה פלילית לשון הרע היא כלי משפטי חריג אך עוצמתי המוקנה לאזרח פרטי על פי חוק איסור לשון הרע, והיא מאפשרת להגיש הליך פלילי – ממש כמו כתב אישום – כנגד מי שפרסם עליו דברי בוז, לעג, השפלה או שקר שיש בהם לפגוע בשמו, בכבודו או במעמדו. מדובר במסלול שאינו מנוהל על ידי המדינה או הפרקליטות, אלא על ידי האדם עצמו שנפגע מהפרסום, והוא נועד להתמודד עם מקרים שבהם לא ננקטו צעדים מצד הרשויות, אך הפגיעה חמורה ואמיתית.

ההליך הזה רלוונטי במיוחד כשמדובר בפרסום שהוביל לנזק ממשי: פגיעה במוניטין מקצועי, פגיעה בעסק, קריסה כלכלית, או סיטואציה שבה נגרמה השפלה קיצונית בציבור. לדוגמה, אם עסק קטן מואשם בפומבי בגניבה או הונאה – בלי כל בסיס עובדתי – עלול להיגרם לו נזק כלכלי אדיר. קובלנה פלילית במצב כזה לא רק תייצר אפקט הרתעה אלא עשויה להוביל גם להרשעה פלילית של המפרסם.

בשונה מתביעה אזרחית שמבקשת לקבל פיצוי כספי, הקובלנה נועדה להוביל לענישה פלילית – עד כדי מאסר על תנאי, קנסות, ולעיתים אף רישום פלילי. ההשפעה הציבורית גבוהה במיוחד, ולכן קובלנות מסוג זה מוגשות לרוב רק כאשר הנפגע מעוניין להפעיל לחץ משמעותי על המפרסם ולהעביר מסר ברור לציבור: הפגיעה בשמי לא תעבור בשתיקה.

עם זאת, חשוב להדגיש שקובלנה פלילית לשון הרע אינה מתאימה לכל מקרה של העלבה או ביקורת לא נעימה. מדובר בכלי משפטי כבד, הדורש ניהול מקצועי, משאבים כלכליים, הבנה מעמיקה של ההליך, ועמידה בדרישות ראייתיות מחמירות. רק כאשר מדובר בפרסום שיש בו יסודות פליליים ברורים, ונראה כי המדינה לא תפעל בעצמה – עשוי להיות זה הצעד הנכון.

 

ההבדל בין קובלנה פלילית לבין תביעת לשון הרע אזרחית

למרות ששני המסלולים – קובלנה פלילית ותביעה אזרחית – עוסקים בפרסום פוגעני, ההבדלים ביניהם משמעותיים ביותר, והם משפיעים על דרך ההתמודדות, הסיכונים, התוצאה הרצויה, וכן גם על העלות והמורכבות של ההליך.

1. מטרת ההליך:
   בתביעה אזרחית, הנפגע מבקש פיצוי כספי על הנזק שנגרם לו – נזק תדמיתי, רגשי או כלכלי. זו תביעה במישור אישי־כספי, ללא תוצאה פלילית עבור הנתבע. לעומת זאת, בקובלנה פלילית לשון הרע, הקובל (התובע) מבקש לראות את המפרסם עומד לדין פלילי – עם אפשרות להרשעה פלילית, רישום במרשם הפלילי, ואף קנס או מאסר על תנאי. כאן המטרה היא להחמיר עם הפוגע, ולא רק להשיג פיצוי אישי.
2. נטל ההוכחה:
   תביעה אזרחית דורשת להוכיח כי סביר להניח שהייתה פגיעה, כלומר – "מאזן הסתברויות". זהו רף הוכחה נמוך יחסית. לעומת זאת, בקובלנה פלילית, הנטל דומה לזה של תובע במדינה – כלומר יש להוכיח מעבר לספק סביר שהפרסום הפוגע בוצע, שהוא מהווה לשון הרע, ושהייתה כוונה פלילית לפגוע. זוהי רמת הוכחה גבוהה הרבה יותר, ולפעמים קשה לעמוד בה, במיוחד ללא ראיות מוצקות או עדים.
3. סנקציות ואכיפה:
   אם בית המשפט מקבל תביעה אזרחית – הוא פוסק סכום פיצוי לתובע, לעיתים גם הוצאות משפט, ולעיתים חיוב בהתנצלות או הסרת הפרסום. מנגד, אם קובלנה פלילית מתקבלת – התוצאה יכולה להיות חריפה יותר: הרשעה בפלילים, צו הרחקה, קנס, התחייבות להימנע מהמשך פגיעה, ולעיתים אף מאסר. המשמעות הציבורית עבור הנאשם – חמורה הרבה יותר.
4. זמני ההליך והעלות:
   תביעה אזרחית, במיוחד אם לא נגררת לערעורים, יכולה להסתיים תוך כמה חודשים עד שנה. העלות לרוב מתונה יותר, במיוחד אם לא מתנהל הליך הוכחות מלא. קובלנה פלילית, לעומת זאת, עלולה להימשך זמן רב יותר – לעיתים שנתיים ואף שלוש – ודורשת משאבים רבים: ניסוח מקצועי של כתב קובלנה, הופעות רבות בבית המשפט, חקירות עדים, לעיתים אף מומחים.
5. השפעה ציבורית ומסר הרתעתי:
   אם המטרה של הנפגע היא העברת מסר חזק – למשל כנגד בריונות רשת, פגיעה מכוונת בעסק, או ניסיון השפלה ציבורית קשה – ייתכן שקובלנה פלילית היא המסלול הנכון. תביעה אזרחית נתפסת לעיתים כ"עוד תביעה", בעוד שלהליך פלילי יש עוצמה תדמיתית, והוא נושא עמו משמעויות מרתיעות – כלפי הפוגע וכלפי הציבור.

בסופו של דבר, הבחירה במסלול תלויה בנסיבות, במטרות האישיות והמשפטיות של הנפגע, ובחומרת הפגיעה. לעיתים ניתן גם לשלב בין השניים – להגיש קובלנה פלילית וגם תביעה אזרחית במקביל, בתנאי שההגשה נעשית באופן תקין ועל פי ההוראות החוקיות.

תנאים נדרשים להגשת קובלנה פלילית לשון הרע – מה צריך להתקיים?

לא כל פרסום פוגעני מצדיק נקיטת הליך פלילי. על פי החוק והפסיקה, ישנם תנאים ברורים שצריכים להתקיים כדי שניתן יהיה להגיש קובלנה פלילית לשון הרע. מדובר בסף כניסה גבוה יחסית, שמטרתו למנוע ניצול לרעה של ההליך הפלילי מצד גורמים פרטיים.

1. פרסום פומבי

התנאי הראשון הוא עצם קיומו של פרסום. לא מדובר בתחושות או השמצה פרטית, אלא בתוכן שהופץ ונחשף בפני אדם נוסף לפחות (מלבד המפרסם והנפגע). למשל: פוסט בפייסבוק, תגובה באינסטגרם, סרטון ביוטיוב, מכתב הפצה, או הודעה בקבוצת וואטסאפ. גם שליחת דוא"ל לקבוצת עובדים או פרסום ללקוחות נחשבים לפרסום לפי החוק.

2. תוכן שמהווה לשון הרע

לא כל ביקורת או חוות דעת חריפה עונה להגדרה של לשון הרע. לפי חוק איסור לשון הרע, מדובר בפרסום שעלול להשפיל, לבזות, לפגוע באדם בעיני הציבור, או לגרום לו לנידוי או פגיעה בפרנסתו. למשל: טענה שמישהו הוא נוכל, עבריין מין, גנב, שקרן סדרתי – עלולה להוות לשון הרע, במיוחד אם היא לא מגובה בעובדות.

3. זיהוי ברור של הנפגע

הקובלנה חייבת להתייחס לפרסום שכוון כלפי אדם מסוים שניתן לזהותו – בשמו, בתיאורו, או בהקשר. גם אם לא נכתב שמו במפורש, אך האדם ניתן לזיהוי באופן סביר (למשל: "מנהל בית הספר התיכון ביישוב X"), ייחשב הפרסום כפוגע בו. לא ניתן להגיש קובלנה כללית על תחושת פגיעה בלי לקשר את הדברים בבירור לזהות הנפגע.

4. יסוד נפשי: כוונה לפגוע

בניגוד לתביעה אזרחית, שבה די בעצם קיום הפגיעה, קובלנה פלילית מחייבת הוכחת יסוד נפשי – כלומר כוונה או מודעות לפגיעה. על הקובל להראות שהמפרסם הבין, או היה עליו להבין, שפרסום כזה עלול להסב נזק ממשי. אם מדובר ברשלנות גרידא, או בדעה סובייקטיבית שלא נועדה להזיק – ייתכן שההליך לא יצלח.

5. סבירות לניהול הליך פלילי עצמאי

מעבר ליסודות החוקיים, יש לבחון גם את הסיכוי הריאלי לקיום ההליך. האם קיימות ראיות ברורות? האם יש עדים? האם ניתן להוכיח את התוכן שפורסם ואת זהות המפרסם? האם יש בסיס להניח שבית המשפט ישתכנע מעבר לספק סביר? ככל שהתשובות חיוביות – כך גוברת ההצדקה לפתיחה בקובלנה.

לסיכום, לפני שממהרים להיכנס להליך כה מורכב, חשוב לוודא שמתקיימים כלל התנאים: פרסום פומבי, תוכן פוגעני, זיהוי ברור, כוונה לפגוע, ובסיס ראייתי משמעותי. קובלנה פלילית לשון הרע היא לא אמצעי להבעת מחאה – אלא צעד משפטי חמור עם השלכות מרחיקות לכת.

 

שלב־אחר־שלב – איך מגישים קובלנה פלילית לשון הרע בפועל?

לאחר שהתקבלה ההחלטה להגיש קובלנה פלילית בגין לשון הרע, יש לפעול לפי סדר פעולות מסודר, הקבוע בחוק סדר הדין הפלילי ובתקנות בתי המשפט. כל סטייה מההליך עלולה להביא לדחיית הקובלנה על הסף – לכן יש להקפיד על כל שלב.

1. ניסוח כתב קובלנה

השלב הראשון הוא עריכת כתב קובלנה ברור, מפורט ומנומק. המסמך צריך להכיל את העובדות הרלוונטיות, תיאור מדויק של הפרסום הפוגעני, מועד ומקום הפרסום, זהות המפרסם ככל שניתן, והטענות המשפטיות שמבססות את הקובלנה. יש לכלול גם סעיפי חוק רלוונטיים (במקרה זה – חוק איסור לשון הרע, וחוק העונשין).

כתב הקובלנה חייב להיות כתוב בלשון משפטית, ולעמוד בדרישות הפורמליות של כתב אישום – כולל פרטי הנאשם, טענות לעבירה פלילית, פירוט הראיות (בשלב זה באופן כללי), ובקשה להעמיד את הנאשם לדין.

2. תשלום אגרה

הגשת הקובלנה כרוכה בתשלום אגרה לבית המשפט (בסכום משתנה). האגרה היא תנאי מקדים לפתיחת ההליך, ולעיתים יש לבקש פטור או הנחה – בפרט אם מדובר בקובל חסר אמצעים.

3. הגשה לבית המשפט והמצאה לנאשם

את הקובלנה יש להגיש לבית משפט השלום שבתחום סמכותו התרחש הפרסום, או בו מתגורר הנאשם. הקובל אחראי גם למסור העתק לנתבע (הנאשם), לפי כללי המצאה – לרוב בדואר רשום, מסירה אישית או באמצעות עורך דין.

4. המצאה לפרקליטות תוך 48 שעות

סעיף 71 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי כל קובלנה פרטית פלילית מחייבת המצאה גם לפרקליטות המדינה – בתוך 48 שעות ממועד ההגשה. הדבר נועד לאפשר למדינה לשקול אם היא מעוניינת לקחת את התיק לידיה או להורות על הפסקתו. הפרקליטות רשאית, בתוך 15 יום, להודיע על כניסתה בנעליו של הקובל – או לחלופין, להתנגד לניהול ההליך (במקרים חריגים).

5. הליך מקדמי והחלטה אם להמשיך

אם לא נתקבלה הודעה מהפרקליטות – ההליך ממשיך להתנהל כקובלנה פרטית. בשלב זה ייערכו דיונים מקדמיים: ייתכן שבית המשפט ידרוש תצהירים, זימון עדים, חקירה ראשונית או דיון בטענות סף. הנאשם יכול לטעון לחוסר סמכות, העדר עילה, או הגנות מהחוק.

6. ניהול המשפט הפלילי

אם ההליך מתקדם – מתחילים שלבי ההוכחות, בהם הקובל מציג את ראיותיו, הנאשם משיב לטענות, ועדים נחקרים. בסיום, בית המשפט יכריע אם יש להרשיע את הנאשם, ואם כן – ייגזר דינו. חשוב לזכור: כקובל, אתה למעשה ממלא את תפקיד התובע – כולל הצגת ראיות, חקירת עדים וניהול התיק מתחילתו ועד סופו.

ההליך כולו ארוך, מורכב ודורש ליווי מקצועי צמוד. אך כאשר הוא מנוהל נכון, ובמקרים המתאימים, קובלנה פלילית לשון הרע יכולה להוות כלי משפטי עוצמתי ויעיל נגד פגיעות חמורות בשם הטוב.

 

אילו ראיות צריך לצרף כדי לחזק קובלנה פלילית לשון הרע?

אחד המכשולים המרכזיים בניהול קובלנה פלילית לשון הרע הוא רמת ההוכחה הנדרשת – "מעבר לספק סביר". מדובר בסטנדרט מחמיר הדורש ראיות ברורות, חזקות, ואמינות. להבדיל מתביעה אזרחית, שבה אפשר להסתפק בעדות יחידה ובמסמכים כלליים, כאן נדרש מערך ראייתי מבוסס שיתמוך בכל אחד מיסודות העבירה: עצם הפרסום, זהות המפרסם, כוונה לפגוע, ונזק ממשי או פוטנציאל לפגיעה.

סוגי ראיות מרכזיים

1. צילום מסך או תיעוד דיגיטלי של הפרסום
   יש להציג עותק ברור של הדברים שפורסמו – בין אם מדובר בפוסט בפייסבוק, כתבה באתר חדשות, תגובה ביוטיוב או שיתוף בוואטסאפ. התיעוד חייב לכלול תאריך, שעה, שם המשתמש (או כתובת URL ברורה), והקשר מלא.
   טיפ חשוב: אל תסתפק בצילום מסך בלבד. ככל האפשר, הורד את הקובץ המקורי, השתמש בכלי ארכוב אינטרנט (כגון Wayback Machine), או בצע הדפסה מאומתת בצירוף תצהיר.
2. עדויות תומכות
   במקרים רבים, עדויות של מי שראה את הפרסום או הושפע ממנו יכולות לחזק את הטענה. לדוגמה: לקוח שחדל לרכוש שירותים בעקבות הפרסום, קולגה שהתרחק, או חברים שסברו שהתוכן אמיתי. גם עדים שיכולים לתאר את מידת הפגיעה הרגשית או החברתית יכולים להיות בעלי ערך.
3. ראיות לנזק
   אם הפרסום גרם לנזק ממוני – למשל ביטול חוזה, אובדן לקוחות או פיטורים – כדאי להציג מסמכים כגון מכתבים, הודעות ביטול, דו"חות הכנסה והשוואות בין תקופות. נזק שאינו כספי, כמו עוגמת נפש או השפלה חברתית, ניתן להוכיח באמצעות חוות דעת פסיכולוגית או ראיונות עם מכרים.
4. זיהוי המפרסם
   גם אם הדברים פורסמו בעילום שם, ניתן לנסות ולשייך את החשבון או הדומיין למפרסם מסוים – באמצעות פרטי IP, אימייל, קישור לחשבון פייסבוק מזוהה, שפה, תחביר, או פרטים אישיים שנחשפו במהלך השיח. במקרים מסוימים ניתן גם לפנות לבית המשפט בבקשה לחשיפת פרטי גולש (הליך "גילוי לפי IP").
5. חוות דעת מומחה (במקרים מסוימים)
   כשהפרסום מורכב, למשל פוסט סאטירי, ציור גרפי או עריכה ויזואלית שמכילה רמיזות – מומלץ לצרף חוות דעת של מומחה בתחום (לשון, פסיכולוגיה חברתית, תוכן דיגיטלי) שיסביר את המסר הגלוי והסמוי שבו, ואת השפעתו האפשרית.

כלים טכנולוגיים לסיוע בתיעוד:

1. web.archive.org – לתיעוד פרסומים שנמחקו.
2. PrintScreen עם תאריך ושעה – ישירות משורת המשימות.
3. תוסף Full Page Screenshot – לשמירת עמודים שלמים כולל תגובות.
4. צילום וידאו של גלילה בפרסום – במקרה שמדובר בתוכן דינמי (כמו סטורי או צ'אט מתחלף).

זכרו: ככל שתשיגו תיעוד מוקדם, כך יפחת הסיכון למחיקת הראיה, להכחשתה או לעיוותה. קובלנה פלילית מתבססת בראש ובראשונה על קיומן של ראיות חד־משמעיות – וללא אלו, גם מקרה ברור עשוי להתמסמס בבית המשפט.

 

מהן ההגנות המשפטיות שעומדות לנאשם בקובלנה פלילית?

גם אם מתקיים פרסום פוגעני, ואפילו אם נגרמה פגיעה חמורה, אין זה אומר שבהכרח תתקבל הקובלנה. לחוק איסור לשון הרע ולמשפט הפלילי בכלל, ישנם מנגנוני הגנה המעניקים חופש ביטוי במקרים מסוימים. על הקובל להבין מראש מהן ההגנות האפשריות – כדי להיערך להפרכתן ולצפות מראש את קו ההגנה של הנאשם.

הגנת אמת בפרסום (סעיף 14 לחוק)

מדובר באחת ההגנות המרכזיות. גם אם הדברים שפורסמו הם פוגעניים, אך הם אמיתיים ויש בהם עניין ציבורי, המפרסם לא ישא באחריות. לדוגמה, תחקיר עיתונאי שמפרט מידע אמיתי על רופא שמועל באמינות רפואית – עשוי לזכות בהגנה, גם אם גרם לו נזק תדמיתי כבד.

עם זאת, הנאשם נדרש להוכיח את שני התנאים גם יחד: שהפרסום היה אמת, ושהיה בו עניין ציבורי ממשי – ולא סקרנות גרידא. לכן, אם לא ניתן להוכיח את אמיתות העובדות, או אם מדובר בפרסום רכילותי גרידא – ההגנה תקרוס.

הגנת תום הלב (סעיף 15 לחוק)

הגנה זו חלה כאשר הפוגע פעל ממניע לגיטימי, ללא כוונה לפגוע, ובנסיבות בהן ניתן להבין את הפרסום. למשל: עובד שמתריע בפני המעסיק על התנהגות של עמית, הורה שמבקש לברר טענה על מורה, או לקוח שמביע ביקורת מבוססת.
החוק מונה רשימה של מצבים בהם ניתנת הגנה על פרסום בתום לב – למשל כשיש חובה מוסרית או חוקית לפרסם, כאשר הדברים נאמרו במסגרת דיון משפטי, או כשהם מהווים הבעת דעה סבירה על נושא ציבורי.

הגנת הבעת דעה (סעיף 15(4))

כאשר מדובר בדעה ולא בעובדות, ובמיוחד אם מדובר בנושאים ציבוריים, החוק עשוי להעניק הגנה. לדוגמה: "אני חושב שהשירות של החברה הזו מאכזב מאוד" – עשוי להיחשב דעה מוגנת, גם אם היא פוגעת. לעומת זאת, אמירה כמו "הם נוכלים שמרמים לקוחות" – תיחשב עובדתית, ותדרוש הוכחה.

סאטירה, הומור ופרודיה

בתי המשפט הכירו לאורך השנים בכך שסאטירה ופרודיה עשויות להיות פוגעניות אך מוגנות, כל עוד הן אינן נתפסות כטענות עובדתיות. עם זאת, הגבול בין הומור לפגיעה הוא דק, והתוצאה תלויה לעיתים בפרשנות השופט, הקשר הדברים ואופן הצגתם.

חסינות – חקיקתית או פרוצדורלית

במקרים נדירים, לנאשם עשויה לעמוד חסינות – למשל לחבר כנסת בגין פרסום במליאה, או לפרסום שנעשה במסגרת הליך משפטי על ידי בעל דין. גם עיתונאים נהנים לעיתים מהגנה מוגברת, אך רק אם פעלו לפי אמות מידה של אחריות מקצועית.

 

לסיכום חלק זה: כל קובלנה פלילית לשון הרע תיבחן גם לאור טענות ההגנה שמעלה הנאשם. על הקובל להיערך מראש לכל אחת מהן, לצפות את כיווני ההגנה, ולבסס את כתב הקובלנה כך שיפריך או יחליש אותן כבר בשלב הראשון.

כמה זמן נמשך הליך של קובלנה פלילית לשון הרע ומהם הסיכונים הכרוכים בו?

הליך של קובלנה פלילית לשון הרע הוא הליך מורכב, ממושך, ולעיתים תובעני מאוד מבחינה נפשית, כספית ומשפטית. חשוב להבין את משך הזמן המשוער והסיכונים הכרוכים בבחירה במסלול הפלילי, כדי לשקול את הצעד בצורה שקולה.

משך זמן ממוצע

הליך קובלנה יכול להימשך בין שנה לשנתיים, ולעיתים אף שלוש שנים – תלוי בעומס בתי המשפט, במספר הדיונים, בכמות העדים ובמורכבות הראיות. לאחר הגשת הקובלנה, מתקיים שלב מקדמי (שיכול להימשך חודשים), אחריו הליך הוכחות מלא, ובסופו הכרעת דין וגזר דין.
אם מוגשים ערעורים, התהליך עלול להתארך עוד יותר. לעומת זאת, תביעות אזרחיות לשון הרע נסגרות לעיתים רבות באמצעות פשרה מוקדמת – דבר שפחות נפוץ בקובלנות פליליות.

סיכונים לקובל (מגיש הקובלנה)

1. דחייה על הסף: אם הקובלנה אינה מנומקת כדין או אינה מבוססת, בית המשפט עשוי לדחותה כבר בתחילת הדרך.
2. חיוב בהוצאות: אם הקובלנה נדחית, או אם בית המשפט סבור שהיא נעשתה בשיקול דעת לקוי, ניתן לחייב את הקובל לשלם הוצאות משפט – לעיתים בסכומים ניכרים.
3. תביעה נגדית: לעיתים, הנאשם מגיש תביעה נגדית בטענה לניסיון השתקה או לשימוש לרעה בהליך משפטי.
4. עומס נפשי: ניהול הליך פלילי דורש התמודדות עם דיונים פומביים, חשיפה תקשורתית אפשרית, ועימות ישיר עם המפרסם – לא פשוט כלל, בפרט כאשר מדובר באנשים מוכרים או בקשרים רגישים.

סיכונים לנאשם

מן הצד השני, הנאשם נחשף להליך פלילי מלא: ייתכן ויוזמן לחקירה, ייחשף לציבור כ"נאשם בפלילים", ובמקרה של הרשעה – תירשם לחובתו הרשעה פלילית שעשויה לפגוע בתעסוקה, באמינות ובשם הטוב. לכן קובלנה היא לא איום תיאורטי – אלא הליך אפקטיבי ואמיתי, אשר במקרים המתאימים מצליח להוביל לאחריות פלילית של ממש.

 

מתי עדיף להימנע מקובלנה פלילית ולבחור בתביעה אזרחית?

לא כל מקרה של פגיעה בשם טוב מצדיק נקיטת הליך פלילי. למעשה, ברוב המקרים בישראל, המסלול המתאים יותר הוא תביעה אזרחית בגין לשון הרע, ולא קובלנה פלילית. אז מתי כדאי לשקול לוותר על הקובלנה?

מקרים של פרסום גבולי או סובייקטיבי

כאשר מדובר בדעה אישית, ביקורת קשה אך לגיטימית, או באירועים שנויים במחלוקת – קשה להוכיח כוונה פלילית או יסוד של "מעשה בזדון". קובלנה פלילית מחייבת הוכחה של ממש, לא רק תחושת פגיעה.

קושי ראייתי

אם לא קיימת הוכחה ישירה לזהות המפרסם, או אם התיעוד של הפרסום אינו חד־משמעי, יהיה קשה מאוד לבסס קובלנה. במצב כזה, עדיף לבחור במסלול אזרחי, שבו רף ההוכחה נמוך יותר וניתן להציג גם ראיות נסיבתיות.

פרופורציה וניהול סיכונים

לעיתים, הפגיעה עצמה קיימת – אך היא אינה חמורה עד כדי כך שראוי לנהל בגינה הליך פלילי. למשל: פוסט לוהט אך חד־פעמי, דיון טעון בקבוצה סגורה, או התבטאות בשפה בוטה אך ללא הפצה נרחבת. במקרה כזה, ההליך הפלילי עלול להתפרש כתגובה מוגזמת – ולפגוע בתדמיתו של הקובל עצמו.

העדפה לסיים מחלוקת מהר

אם הנפגע מעוניין בפיצוי, התנצלות והסרת התוכן – ולא במשפט ארוך – התביעה האזרחית היא המסלול המתאים. ניתן לפתוח הליך, לשלוח מכתב התראה, ולהגיע להסכם פשרה מבלי לעבור דרך כל שלבי המשפט.

אפשרות לשלב מסלולים

במקרים מסוימים ניתן ואף רצוי לשלב בין קובלנה פלילית ותביעה אזרחית. הקובל מגיש קובלנה, ולאחר פתיחת ההליך – מגיש גם תביעה כספית על אותו בסיס. כך ניתן למקסם את ההשפעה: גם הרתעה ציבורית, וגם פיצוי על הנזק. כמובן, יש לעשות זאת בזהירות, כדי להימנע מהכפלת הליכים או טעויות פרוצדורליות.

 

קובלנה פלילית לשון הרע – שאלות ותשובות נפוצות 

1. מהי קובלנה פלילית לשון הרע, ובמה היא שונה מתביעה אזרחית?
   קובלנה פלילית לשון הרע היא כתב אישום פלילי שמוגש על ידי אדם פרטי – ולא המדינה – נגד אדם שפגע בו בפרסום לשון הרע. בניגוד לתביעה אזרחית, בה מבקשים פיצוי כספי, קובלנה פלילית מכוונת לענישה פלילית – כמו הרשעה, קנס או מאסר על תנאי.
2. באילו מקרים אפשר להגיש קובלנה פלילית לשון הרע?
   ניתן להגיש קובלנה כאשר מדובר בפרסום חמור, פומבי, שגרם לפגיעה ממשית, ושקיים לגביו סיכוי להוכיח יסוד של כוונה לפגוע. הקובלנה מתאימה בעיקר למקרים של השפלה פומבית, הכפשה עסקית או בריונות רשת חמורה.
3. האם יש צורך בעורך דין כדי להגיש קובלנה פלילית?
   מבחינה חוקית – לא חייבים ייצוג, אך בפועל מדובר בהליך משפטי מורכב הדורש ידע מקצועי, ניסוח כתב קובלנה תקני ויכולת ניהול הליך פלילי מלא. מומלץ להיעזר בעורך דין מנוסה בתחום.
4. כמה זמן נמשך הליך קובלנה פלילית לשון הרע?
   ההליך יכול להימשך בין שנה לשלוש שנים, תלוי בעומס בתי המשפט, כמות הדיונים ומידת המורכבות. יש לקחת בחשבון גם שלבי ערעור פוטנציאליים.
5. מה צריך להוכיח כדי להצליח בקובלנה פלילית?
   יש להוכיח קיומו של פרסום, שהוא פוגע, שכוון כלפי הקובל, שיש בו לשון הרע לפי החוק, ושהייתה למפרסם כוונה לפגוע. נדרש להציג ראיות חזקות ולעמוד ברף הוכחה של "מעבר לספק סביר".
6. האם ניתן להגיש קובלנה על פרסום ברשתות חברתיות?
   בהחלט. קובלנה פלילית לשון הרע יכולה להתייחס לפוסט בפייסבוק, סטורי, תגובה, סרטון ביוטיוב או כל פרסום פומבי אחר ברשת. העיקר שהפרסום יהיה פוגעני ומזהה את הנפגע.
7. האם אפשר להגיש גם תביעה אזרחית וגם קובלנה פלילית?
   כן. ניתן להגיש תביעה אזרחית במקביל או בנוסף לקובלנה פלילית, כל עוד עושים זאת לפי כללי הדין. יש לבחון את האסטרטגיה המשפטית בכל מקרה לגופו.
8. אילו הגנות עומדות לנאשם בקובלנה פלילית?
   הנאשם יכול לטעון בין היתר להגנת אמת בפרסום, תום לב, הבעת דעה לגיטימית, פרסום סאטירי או פרסום במסגרת חובה חוקית. על הקובל להיערך להפריך טענות אלו.
9. האם ניתן לחייב את הקובל בהוצאות אם הקובלנה נדחית?
   כן. אם הקובלנה נדחית או נחשבת חסרת בסיס, בית המשפט יכול לחייב את הקובל לשלם הוצאות משפט ואף לפצות את הנאשם על הפגיעה שנגרמה לו מההליך.
10. מהי המשמעות של הרשעה בעקבות קובלנה פלילית?
    הרשעה פלילית עלולה להירשם במרשם הפלילי, לפגוע באמינות של הנאשם, להוביל לקנסות או לעונש על תנאי, ולהשפיע על עתידו התעסוקתי והחברתי.
11. האם ניתן להגיש קובלנה גם אם המדינה לא פתחה בחקירה?
    כן. קובלנה פרטית נועדה בדיוק למצבים שבהם המדינה לא פועלת – אך הנפגע סבור שמדובר בעבירה חמורה המצדיקה הליך פלילי.
12. האם מותר לפרסם ביקורת קשה על עסק בלי להסתכן בקובלנה פלילית?
    תלוי בניסוח ובנסיבות. הבעת דעה לגיטימית מותרת, אך טענות עובדתיות שקריות כמו "הם נוכלים" או "גנבים" עלולות להיחשב לשון הרע. גם בתחום עיצוב מזנונים בחדר אוכל, לקוחות שמפרסמים ביקורות צריכים להיזהר לא לחרוג מגבול הדעה הלגיטימית.
13. האם נדרש אישור מהפרקליטות לצורך קובלנה פלילית לשון הרע?
    לא נדרש אישור מראש, אך חובה לשלוח עותק של הקובלנה לפרקליטות בתוך 48 שעות מההגשה – כדי שתוכל להחליט אם להתערב בהליך.
14. האם ניתן להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט גם בקובלנה פלילית?
    כן. פעמים רבות הצדדים מגיעים להסדר הכולל התנצלות, הסרת הפרסום ולעיתים גם תשלום פיצוי. במקרים כאלה ניתן לבקש מבית המשפט לסיים את ההליך בהסכמה.
15. מה היתרון המרכזי בקובלנה לעומת תביעה רגילה?
    היתרון המרכזי הוא הרתעה ומשמעות ציבורית. הליך פלילי עשוי ליצור לחץ משמעותי על הפוגע, ולהעביר מסר תקיף כלפי התנהגות פוגענית – מעבר לפיצוי כספי בלבד.