צו עיכוב יציאה מהארץ – איך יודעים אם יש נגדך ואיך אפשר לבטל?

כאשר אדם מגלה שהוא מנוע מלצאת מגבולות ישראל – לעיתים רק רגעים לפני טיסה – מתברר כי הוטל עליו צו עיכוב יציאה מהארץ. מדובר בצו משפטי, זמני או מתמשך, שמופעל בנסיבות שונות, במטרה להבטיח את נוכחות האדם בארץ או לשמור על אינטרס ציבורי מסוים.

הצו הזה אינו סנקציה או עונש פלילי – אלא אמצעי מניעה, שנועד להבטיח, למשל, השתתפות בדיונים משפטיים, גביית חובות, שמירה על טובת קטינים, או הבטחת ביצוע הליך פלילי. עם זאת, יש בו פגיעה ישירה בזכות היסוד של כל אדם – חופש התנועה.

במאמר זה נסביר בצורה בהירה:

1. מתי ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ;
2. מי רשאי להוציא אותו ובאילו מסגרות משפטיות;
3. כיצד ניתן לבדוק אם קיים צו כזה נגדך;
4. אילו דרכים עומדות בפני מי שמעוניין לבטל אותו.

 

מהו צו עיכוב יציאה מהארץ ומתי הוא ניתן בפועל?

צו עיכוב יציאה מהארץ הוא הוראה משפטית אשר מונעת מאדם לצאת מישראל. ההגבלה נרשמת בגופים המוסמכים (כגון רשות האוכלוסין וההגירה ותחנת משטרת הגבולות) ומאכָפת את עצמה בפועל באמצעות עצירת הנוסע בשדה התעופה, בגבול יבשתי או ימי.

החוק הישראלי מאפשר להוציא צו כזה במגוון תחומים:

1. אזרחי (למשל: חוב כספי פתוח בהוצאה לפועל);
2. משפחתי (למשל: סכסוכי משמורת או מזונות);
3. פלילי (למשל: חשוד בעבירה או נאשם שבית המשפט מבקש להבטיח את נוכחותו);
4. מנהלי/ביטחוני (במקרים חריגים של סכנה לביטחון המדינה או חובות מול המדינה).

כיוון שמדובר בפגיעה בזכות חוקתית (חופש התנועה), החוק דורש כי הטלת הצו תתבצע בזהירות, במידתיות, ובדרך שתאפשר ביקורת שיפוטית. יחד עם זאת, לעיתים צו כזה מונפק מבלי שהאדם מודע לכך – לדוגמה, כאשר חוב מזונות קטן שלא שולם מזכה את בן הזוג בצו מיידי.

עילות עיקריות למתן צו:

1. חשש להימלטות מהליך משפטי – במיוחד בהליכים פליליים.
2. מניעת הברחת קטינים – סכסוכים בין הורים או חשש להוצאת הילד מהארץ.
3. גביית חוב – כאשר אדם חייב כספים ואינו פורע את חובו.
4. הגנה על אינטרס ציבורי או ביטחוני – לפי סמכות של שר הפנים או רשות מוסמכת.

חשוב להבין שהצו אינו מוגבל למשך קבוע – לעיתים מדובר בצו לתקופה קצובה (למשל, 6 חודשים), ולעיתים הוא נותר בתוקף עד החלטה אחרת של בית המשפט או הרשות שהטילה אותו.

מי מוסמך להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ ובאילו נסיבות זה קורה?

הסמכות להטלת צו עיכוב יציאה מהארץ תלויה בהקשר המשפטי של המקרה. להלן ארבעת הגורמים המרכזיים שיש בידם להטיל את הצו, לצד ההקשרים בהם הם פועלים:

רשם ההוצאה לפועל – חובות כספיים ומזונות

כאשר יש לאדם חוב כספי פתוח, במיוחד חוב מזונות או חוב שנפסק בפסק דין, הזוכה רשאי לבקש להטיל עליו צו עיכוב יציאה. רשם ההוצאה לפועל מוסמך לאשר את הצו אם שוכנע שקיימת סכנה שהחייב ייצא מהארץ ויחמוק מתשלום.

למשל, אדם שחייב 150,000 ש"ח בתיק אזרחי פתוח, ולא הגיב להודעות או פניות מצד הזוכה – עלול למצוא את עצמו מנוע מלטוס מבלי שקיבל על כך התראה מוקדמת. לעיתים, הצו מונפק “במעמד צד אחד” – כלומר, ללא נוכחות החייב.

חשוב לדעת: ניתן לבקש ביטול או עיכוב ביצוע של הצו באמצעות ערעור לרשם ההוצאה לפועל או הגשת בקשה לשינוי תנאים, במיוחד אם ניתן להפקיד ערבות כספית או להציע תשלום מוסכם.

בית המשפט לענייני משפחה – סכסוכים בין בני זוג והגנה על ילדים

בתיקי משפחה, בעיקר כאשר יש חשש שהורה יוציא ילד מהארץ ללא הסכמה, או יברח על רקע הליך גירושין סוער, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לצו עיכוב יציאה. הצו יכול לחול גם על קטין, וגם על אחד ההורים.

המטרה כאן היא להגן על זכויות משמורת, מזונות והסדרי ראייה, עד להכרעה סופית. במקרים מסוימים – כמו יציאה לחו"ל לצורך חופשה – ניתן להגיש בקשה זמנית להסרת הצו או קבלת היתר יציאה מותנה (למשל, בהפקדת ערבויות או התחייבות בכתב).

בית המשפט בוחן בכל מקרה את טובת הילד, את חומרת הסיכון, ואת האפשרות להגיע להסכמות בין ההורים.

 

צו עיכוב יציאה מהארץ בהליך פלילי – מתי ואיך זה קורה?

במערכת הפלילית, צו עיכוב יציאה מהארץ מונפק כדי למנוע מצב שבו חשוד, נאשם או אפילו עד מרכזי – יימלט מהארץ ויסכל את המשך ההליך הפלילי. הצו נפוץ במיוחד בשלבים הבאים:

לאחר הגשת כתב אישום

כאשר מוגש כתב אישום בעבירה חמורה או כאשר קיים חשש שהנאשם לא יתייצב להמשך הדיונים, בית המשפט רשאי להורות על עיכוב יציאה כתנאי לשחרור ממעצר. במקרה כזה, עיכוב היציאה מהארץ משתלב בתנאי הערבות – ונותר בתוקף עד לסיום ההליך.

במהלך חקירה משטרתית

בשלב החקירה, כאשר יש יסוד להניח שהחשוד עלול לברוח, התביעה או המשטרה רשאיות לפנות לבית המשפט ולבקש צו מיידי, גם ללא נוכחות החשוד. מדובר במקרים של חקירות רגישות או עבירות כלכליות, הונאה, סחר בסמים ועוד.

צו זמני בחקירה ביטחונית

במקרים חריגים, ובמיוחד כשמדובר בעבירות ביטחוניות, גורמים כמו שב"כ או משרד הפנים יכולים לבקש צו מינהלי לעיכוב יציאה – ללא נימוקים מלאים, לעיתים תחת חיסיון. צו כזה כפוף לביקורת בג"ץ אך לא תמיד נמסרת לאזרח זכות תגובה מלאה.

דוגמה מהשטח: נאשם בעבירת הונאה חמורה שהפקיד דרכון זר בבית המשפט – אך ניסָה לצאת מהארץ באמצעות דרכון אחר. צו העיכוב שהיה רשום לפי שם ות"ז ישראלית לא עצר אותו – מאז, ברוב המקרים מצוין הצו בכל מנועי הגבול, כולל עבור דרכונים זרים.

חשוב לדעת: עיכוב יציאה מהארץ בהליך פלילי לרוב לא מוגבל בזמן אלא תקף עד החלטה אחרת של בית המשפט. ניתן להגיש בקשה להסרה או הקלה, אך יש לשכנע כי הסיכון להימלטות פחת.

 

איך בודקים אם יש צו עיכוב יציאה מהארץ – ומה עושים אם מגלים שקיים?

רבים מגלים שקיים נגדם צו עיכוב יציאה מהארץ רק בשדה התעופה – ולעיתים, רגע לפני העלייה למטוס. לכן חשוב לדעת כיצד לבדוק זאת מראש, ובזמן.

בדיקה עצמאית – האם ניתן?

נכון להיום, אין מאגר ציבורי חופשי שבו ניתן לבדוק בעצמך אם יש נגדך צו עיכוב יציאה מהארץ. עם זאת, קיימות כמה דרכים מעשיות לבדיקה:

1. פנייה אישית לתחנת משטרה – ניתן לגשת פיזית לתחנת משטרה ולבקש לברר האם קיים צו. תידרש להזדהות עם תעודת זהות.
2. בקשה דרך עורך דין – עורך דין פלילי או אזרחי יכול לבדוק עבורך אם קיים צו, באמצעות פנייה לגופים המוסמכים, תוך שמירה על דיסקרטיות.
3. שירות מידע במערכת ההוצאה לפועל – אם יש חשש שהצו הוצא עקב חוב, ניתן להיכנס לאתר ההוצאה לפועל, להזדהות עם אמצעי זיהוי מאובטח, ולבדוק אם נפתחו נגדך תיקים.
4. פנייה לבית המשפט הרלוונטי – ניתן לפנות למזכירות בית המשפט אם אתה צד בהליך פעיל, ולברר אם קיים צו בתיק.

מה עושים אם מתגלה צו?

אם מתברר שיש צו עיכוב יציאה מהארץ, יש לפעול לפי הנתיב המתאים:

1. אם מדובר בצו מהוצאה לפועל – ניתן להגיש בקשה לביטול הצו או לצאת מהארץ בכפוף להפקדת ערבות.
2. אם מדובר בצו מבית משפט – יש לפנות לערכאה שהטילה אותו, עם נימוקים, מסמכים תומכים, ולעיתים גם התחייבות צד שלישי.
3. במקרים דחופים – כמו צורך בטיפול רפואי בחו"ל או פטירה של קרוב משפחה – ניתן לבקש דיון מיידי או להגיש בקשה לצו זמני ליציאה חד־פעמית.

כלל חשוב: אין לנסות לעקוף את הצו או להשתמש בדרכון אחר – זו עבירה פלילית שיכולה להוביל להגשת כתב אישום חדש.

 

צו עיכוב יציאה מהארץ בתיקי משפחה – משמורת, מזונות וקטינים

בתחום דיני המשפחה, צו עיכוב יציאה מהארץ הוא כלי נפוץ וקריטי – במיוחד כשמדובר בילדים קטינים או בהורה שיש חשש שיימלט מהארץ ויותיר אחריו בן זוג, ילדים או התחייבות כספית לא ממומשת.

באילו מקרים יינתן הצו?

1. כאשר אחד ההורים טוען שבן הזוג לשעבר מתכנן לעזוב את הארץ ולפגוע בהליכי המשמורת או בהסדרי הראייה.
2. במקרים של חשש לבריחת קטין מהארץ – בין אם על ידי אחד ההורים ובין אם עקב סיכון חטיפה בין־לאומית.
3. כאשר לא שולמו מזונות תקופה ממושכת וקיים חשש ממשי להתחמקות.
4. בהליכי גירושין סוערים, בהם קיים מידע מוקדם על כוונה להעתיק מגורים לחו"ל באופן חד־צדדי.

כיצד מוגשת הבקשה?

הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, בצירוף תצהיר מפורט המבהיר את הנסיבות ואת מידת הדחיפות. במצבים רגישים, ניתן להגיש את הבקשה במעמד צד אחד – כלומר, ללא ידיעת ההורה השני – ובתנאים מסוימים גם ללא זימון לדיון.

בית המשפט יבחן:

1. האם קיימת סכנה ממשית להברחת הילד;
2. איזון בין טובת הקטין לזכויות ההורים;
3. אפשרות לקביעת צו מותנה בלבד (למשל: הפקדת דרכון, התחייבות צד ג').

דוגמה מהשטח:

אם, למשל, אב טוען שהאם מתכננת מעבר קבוע לחו"ל עם הילד – תוך כדי ניהול הליך גירושין – הוא רשאי לבקש עיכוב יציאה הן עבור הילד והן עבור האם. הצו יוגבל בזמן, ובמהלכו תתקיים בדיקה עניינית.

טיפים חשובים:

1. ניתן לבקש היתר יציאה זמני (למשל לחופשה משפחתית) גם כשהצו קיים, באמצעות פנייה לבית המשפט.
2. תיאום מראש עם עורך דין משפחה עשוי למנוע הפתעות בלתי צפויות בעת ניסיון יציאה מהארץ.

 

עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל – חובות כספיים וגביית מזונות

מערכת ההוצאה לפועל מוסמכת להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ נגד חייבים, כדי למנוע מצב שבו הם יוצאים מהמדינה ומשאירים מאחור חובות בלתי מסולקים.

מתי נשלח הצו?

הצו ניתן לפי בקשת הזוכה בתיק (בעל החוב), כאשר קיימת סכנה ממשית לכך שהחייב יעזוב את הארץ לצמיתות או לאורך זמן ממושך – ובכך יסכל את יכולת הגבייה.

הצו נפוץ במיוחד במקרים הבאים:

1. חייב המתחמק מתשלום חוב פסק דין;
2. חוב מזונות פתוח – הצו כמעט אוטומטי במקרים כאלה;
3. תיקים עם חוב מצטבר מעל סף מסוים;
4. חייבים בעלי אזרחות זרה ויכולת לעבור מגורים.

באיזו דרך מוציאים את הצו?

1. הזוכה מגיש בקשה בצירוף תצהיר;
2. הרשם בוחן אם קיימת הצדקה: סכום החוב, דפוסי התנהגות, ניסיונות גבייה קודמים;
3. הצו יכול להינתן מידית, גם ללא נוכחות החייב.

לאחר הטלת הצו, הוא מדווח לגורמי הגבול והופך לאכיף בכל מעבר גבול של מדינת ישראל.

כיצד ניתן לבטל את הצו?

החייב רשאי להגיש בקשה לביטול או לעיכוב ביצוע, ולהציע אחת מהאלטרנטיבות הבאות:

1. הפקדת סכום ערבות (לעיתים 50% מהחוב);
2. ערבות צד ג';
3. הסדר תשלומים מגובה באסמכתאות;
4. נסיעה לצורך הומניטרי (כגון טיפול רפואי דחוף או ליווי קרוב משפחה).

דוגמה רלוונטית:

אדם שחייב 80,000 ש"ח בתיק מזונות, וניסה לנסוע לחו"ל בלי לדעת שהוטל נגדו צו, נעצר בשדה התעופה. רק לאחר פנייה דחופה לבית משפט ובתנאי להפקדת ערבות – הוסר הצו למשך שבוע בלבד, והוא הורשה לצאת.

טיפים מעשיים:

1. לפני כל נסיעה מתוכננת, כדאי לבדוק סטטוס בתיק ההוצאה לפועל אם יש ספק;
2. קיום מו"מ מול הזוכה להסדר מוסכם עשוי למנוע הגשת הבקשה לצו;
3. יש לבדוק האם החוב עבר התיישנות או שהצו בתוקף ישן וניתן להסירו.

כיצד מבטלים צו עיכוב יציאה מהארץ – שלב אחר שלב לפי סוג ההליך

הדרך לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ תלויה בגורם שהוציא אותו ובסיבת ההטלה. עם זאת, קיימים עקרונות משותפים: הצגת נסיבות מוצדקות, בקשה מנומקת, והצעת חלופה שמאזנת בין ההגנה על ההליך המשפטי לבין זכות האדם לצאת מהארץ.

ביטול בהוצאה לפועל

1. יש להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שדן בתיק;
2. יש לצרף תצהיר וטיעון משפטי – למשל: שינוי נסיבות, הסדרת חוב חלקית, התחייבות לתשלום;
3. לעיתים ניתן להציע ערבות בנקאית או ערבות צד ג’;
4. ניתן לציין סיבה דחופה: נסיעה רפואית, עסקית, משפחתית.

ביטול בצו בית משפט (משפחה / אזרחי / פלילי)

1. הבקשה מוגשת לבית המשפט שנתן את הצו;
2. יש לפרט את מטרת הנסיעה, משך הזמן המבוקש, נסיבות אישיות או רפואיות, ונכונות להפקדת ערבויות;
3. ככל שיש חשש להימלטות – יש להציג ראיות הפוכות: קשרים בארץ, מגורים קבועים, ילדים, עבודה.

ביטול בצו מינהלי או ביטחוני

במקרים חריגים בהם ניתן הצו על־ידי רשות שלטונית (כגון שר הפנים), ניתן לעתור לבית המשפט המחוזי או לבג"ץ. כאן, ההתמודדות מורכבת ודורשת ייעוץ משפטי מדוקדק ולעיתים גם סיוע ציבורי.

מתי הבקשה תידחה?

1. כאשר מדובר בחייב סדרתי או אדם שכבר הפר התחייבויות;
2. כאשר הנסיעה אינה חיונית או לא מגובה במסמכים;
3. כאשר מוצע סכום ערבות נמוך מדי ביחס לסיכון הנתפס.

מסמך פרקטי

רצוי לצרף מסמכים תומכים כגון: כרטיס טיסה, אישור רפואי, הזמנה לדיון בחו"ל או מכתב ממעסיק. ככל שהתמונה המוצגת אמינה ומבוססת, כך גדל הסיכוי להסרת הצו או לפחות להקלה זמנית.

 

דוגמאות מהשטח + טבלת השוואה בין סוגי צווי עיכוב יציאה

דוגמה ראשונה:

אישה גרושה שהוגשה נגדה בקשה לעיכוב יציאה בשל חוב מזונות נטען, ביקשה לצאת לטיפול רפואי בארה"ב. למרות החוב, בית המשפט אפשר לה לצאת למשך 10 ימים, בכפוף להפקדת 20,000 ש"ח וחתימת ערבות צד ג'.

דוגמה שנייה:

חשוד בעבירת תקיפה, שבית המשפט הטיל עליו עיכוב יציאה כחלק מתנאי שחרור ממעצר. לאחר 5 חודשים בהם לא הוגש כתב אישום, עורך דינו הגיש בקשה להסרת הצו – והיא התקבלה, בטענה שזכויותיו נפגעו באופן לא סביר.

 

טבלה מסכמת – סוגי צווי עיכוב יציאה

סוג הצו	גוף מוסמך	עילה נפוצה	דרך ביטול
הוצאה לפועל	רשם הוצל"פ	חוב כספי, מזונות	הסדר תשלומים / ערבות
בית משפט לענייני משפחה	שופט משפחה	חשש לבריחת קטין / הורה	פנייה לבית משפט + ערבויות
צו פלילי	בית משפט שלום / מחוזי	הליך פלילי תלוי ועומד	בקשה לעיון חוזר
צו מינהלי / ביטחוני	שר הפנים / המדינה	אינטרס ביטחוני או ציבורי	עתירה לבג"ץ / מחוזי

 

רוצים לדעת אם יש נגדכם צו עיכוב יציאה? זקוקים לעזרה בהסרתו?

אם אתם מתלבטים, חוששים או צריכים לפעול במהירות מול צו עיכוב יציאה מהארץ – אנחנו כאן בשבילכם.

LAW STREET הוא מיזם חברתי־משפטי שנועד להנגיש לכל אדם בישראל ידע משפטי עדכני, ברור ובלתי תלוי. אנו מאמינים שכל אזרח זכאי להבין את זכויותיו – ולהתמודד עם גופים משפטיים ובירוקרטיים בביטחון.

אנחנו כאן כדי לעזור לכם – במידע, הדרכה וכלים מעשיים.

זקוקים להכוונה? יש לכם שאלה?
פנו אלינו דרך טופס יצירת הקשר באתר ואחד מאנשי הצוות המשפטי שלנו ישמח לסייע – בחינם וללא מחויבות.

LAW STREET – הופכים את המשפט לשפה שכולם מדברים.

 

צו עיכוב יציאה מהארץ – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהו צו עיכוב יציאה מהארץ?
   צו עיכוב יציאה מהארץ הוא הוראה משפטית האוסרת על אדם לעזוב את גבולות מדינת ישראל, ונועדה להבטיח את נוכחותו להליך משפטי, ביצוע חוב או הגנה על אינטרס ציבורי.
2. מי רשאי להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ?
   הסמכות להטיל צו כזו נתונה לבית המשפט (בעניינים פליליים, משפחתיים ואזרחיים), לרשם ההוצאה לפועל ולרשויות מדינה (כגון משרד הפנים), בהתאם לנסיבות המקרה.
3. באילו מקרים נפוץ להוציא צו כזה?
   בעיקר בהליכי הוצאה לפועל, סכסוכי משמורת, מזונות, חשש להימלטות ממשפט פלילי, או מצבים בהם נדרש להבטיח התחייבות כלפי גורם אחר.
4. האם ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ ללא ידיעת האדם?
   כן. לעיתים ניתן הצו במעמד צד אחד, במיוחד כאשר קיים חשש ממשי שהאדם ינצל את הזמן עד לדיון כדי לעזוב את הארץ.
5. כיצד ניתן לבדוק אם הוטל עליי צו עיכוב יציאה מהארץ?
   אין מאגר ציבורי פתוח, אך ניתן לפנות לתחנת משטרה, למזכירות בית המשפט, או לבדוק דרך עורך דין מוסמך או מערכת ההוצאה לפועל במידה וקיים תיק פעיל.
6. מה ניתן לעשות אם מגלים שקיים צו כזה נגדנו?
   יש להגיש בקשה לביטול או עיכוב ביצוע של הצו – לבית המשפט או לרשות שהוציאה אותו. יש לצרף נימוקים, תצהיר ולעיתים גם ערבויות.
7. כמה זמן נמשך צו עיכוב יציאה מהארץ?
   משך הזמן תלוי בהחלטת הגורם המוסמך. לעיתים מדובר בצו מוגבל בזמן (למשל חצי שנה), ולעיתים הוא תקף עד החלטה אחרת, במיוחד בתיקים פתוחים.
8. האם ניתן לצאת מהארץ למרות קיומו של צו?
   לעיתים כן – בכפוף לאישור חד־פעמי מבית המשפט, להפקדת ערבות או לנסיבות הומניטריות. יש להגיש בקשה מתאימה מראש.
9. האם ניתן לערער על החלטה להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ?
   בהחלט. ניתן להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר, או בקשה לעיון חוזר אם חל שינוי נסיבות מהותי.
10. מה ההבדל בין צו עיכוב יציאה בהוצאה לפועל לבין צו של בית משפט?
    צו בהוצאה לפועל מופנה בעיקר כלפי חייבים, וניתן לבטלו בתשלום, ערבות או הסדר חוב. צו של בית משפט ניתן לרוב על רקע פלילי או משפחתי, ודורש ניהול הליך פורמלי יותר לביטול.
11. האם אפשר להוציא צו עיכוב יציאה על קטין?
    כן. בעיקר במצבים של סכסוך בין הורים או חשש להברחת קטין לחו"ל. הצו יכול לחול על הילד בלבד, או גם על ההורה שמחזיק בו.
12. מה נחשב סיבה מוצדקת לביטול הצו?
    נסיעה לצורך טיפול רפואי, אירוע משפחתי דחוף, נסיבות כלכליות חריגות או הסכמה בין הצדדים – כל אלה עשויים לשכנע את בית המשפט להסיר את הצו.
13. מה קורה אם מנסים לצאת מהארץ למרות הצו?
    הניסיון ייחשב להפרת צו, ועלול להוביל להחמרה בענישה – עד כדי פתיחה בהליך פלילי נוסף במקרים מסוימים.
14. האם צו עיכוב יציאה מהארץ נרשם בדרכון או במערכת גבול בלבד?
    הצו נרשם במערכות רשות האוכלוסין, ולא בדרכון. הגבול מזהה את האדם לפי תעודת זהות או דרכון ישראלי, ולעיתים גם לפי פרטים ביומטריים.
15. האם תחום כמו עיצוב מזנונים בחדר אוכל עשוי להיות מושפע מצו כזה?
    באופן עקיף – כן. למשל, אם אדם עוסק בעיצוב מזנונים בחדר אוכל בפרויקטים בחו"ל ונדרש לנסוע מטעם עבודה, צו עיכוב יציאה מהארץ עלול למנוע ממנו לעמוד בהתחייבויות מקצועיות.

    זקוקים לייעוץ משפטי אישי ומקצועי?

    השאירו פרטים ונתאם שיחה ראשונית ללא התחייבות. 

    שם

    טלפון

    שליחה