לשון הרע בעבודה – מה מותר, מה אסור, וכמה כסף אפשר לתבוע?

מה נחשב ללשון הרע במקום העבודה? הגדרה, דוגמאות וגבולות

"לשון הרע בעבודה" מתייחסת לפרסומים פוגעניים הנעשים במסגרת יחסי עבודה – בין אם מצד מעסיק, מנהל, עובד אחר או אפילו לקוח – אשר עלולים לפגוע בשמו הטוב של אדם, במעמדו המקצועי, או באמונו העצמי. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, מגדיר לשון הרע ככל פרסום שעלול להשפיל, לבזות או לפגוע באדם מבחינה ציבורית, תעסוקתית או אישית.

הסביבה התעסוקתית רוויה באינטראקציות יומיומיות ולעיתים בלחצים – ולכן הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין הכפשה אינו תמיד ברור. עם זאת, החוק אינו מבחין בין פרסום בעיתון, תגובה בפייסבוק או הערה בישיבת צוות – אם הדברים נאמרו בפני אדם נוסף ויש בהם כדי לפגוע, ייתכן שמדובר בלשון הרע.

דוגמאות נפוצות ללשון הרע בעבודה:

1. מנהל שאומר לעובדים אחרים כי עובד "גנב ציוד מהמחסן", ללא ראיה.
2. תגובה בקבוצת ווטסאפ ארגונית שקובעת כי עובדת "מסוכנת ללקוחות".
3. הפצת שמועה על כך שעובד "הטריד מינית", מבלי שהדבר נבדק.
4. השמצה של עובד לשעבר בפני מעסיק פוטנציאלי.

החוק אינו דורש הוכחת נזק בפועל על מנת לקבוע כי הייתה לשון הרע – עצם הפגיעה בשם הטוב, גם אם לא נמדדה בכלים כספיים, עשויה להצדיק פיצוי. עם זאת, לא כל אמירה לא נעימה מהווה עילה לתביעה – יש לבחון את ההקשר, הכוונה, ודרך ההבעה.

 

האם כל אמירה פוגענית מצד מעסיק או עמית היא עילה לתביעה?

לא. לא כל התבטאות פוגענית בעבודה עולה לכדי עוולה משפטית. דיני לשון הרע קובעים מספר תנאים לקיומה של עילה לתביעה – ובראשם הדרישה שמדובר ב"פרסום" שנעשה בפני אדם נוסף, ושיש בו פוטנציאל ממשי לפגוע.

הקריטריונים המרכזיים שנבחנים הם:

1. האם הייתה פומביות? – אם הדברים נאמרו לעובד בלבד, אין "פרסום". אך אם נאמרו בפני עובדים נוספים או תועדו – זו כבר עילה.
2. מהו תוכן האמירה? – ביקורת עניינית ("הדו"חות שלך לא מדויקים") לרוב אינה תיחשב ללשון הרע. לעומת זאת, קביעה ערכית חריפה ("אתה שקרן", "אי אפשר לסמוך עלייך") עלולה להיחשב כך, במיוחד אם נאמרה בפורום רחב.
3. כוונה לפגוע או חוסר תום לב – אם נראה שהמפרסם פעל בזדון או מתוך נקמנות, בית המשפט עשוי להחמיר איתו, במיוחד במקום העבודה.
4. הקשר הדברים – לעיתים, פרסום שהוא כשלעצמו פוגעני יזכה להגנה אם נעשה לצורך דיווח פנימי, חובת דיווח לממונה, או הבעת דעה בתום לב.

מקרים גבוליים:

1. מנהל שמעיר לעובד בנוכחות עמיתים שהוא "לא רציני".
2. עמית שמפרסם פוסט בפייסבוק בו משתמע שעובד התנהג באופן לא מוסרי.
3. מייל פנימי למנהלים עם האשמה חמורה, בלי שיתוף העובד.

בכל אחד מהמקרים יש לבחון את נסיבות המקרה, מי קיבל את המידע, איך נאמרו הדברים, והאם הייתה כוונה אמיתית לפגוע. דיני לשון הרע בעבודה אינם מיועדים להשתיק ביקורת או שיח מקצועי – אלא להגן על אנשים מפני השפלה, הכפשה והרס תדמיתי שאינם במקומם.

סמכות בתי הדין לעבודה – איפה תובעים ולמה זה חשוב

כאשר מדובר בלשון הרע במקום העבודה, עולה שאלה משפטית חשובה: האם התביעה תוגש לבית המשפט האזרחי או לבית הדין לעבודה?
התשובה תלויה בזהות הצדדים ובנסיבות המקרה. חשוב להבין את ההבדלים, משום שהם משפיעים על דרך ניהול ההליך, עלות התביעה, הסיכויים, ולעיתים גם על גובה הפיצוי.

מתי תובעים בבית הדין לעבודה?

אם לשון הרע נאמרה או פורסמה במסגרת יחסי עבודה קיימים – למשל בין עובד למעסיק, בין עמיתים לעבודה, או במהלך סיום העבודה – הסמכות הבלעדית בדרך כלל נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. זאת מכוח סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, המתייחס לסכסוכים הנובעים מיחסי עבודה.

לדוגמה:

1. עובד שמגיש תביעה על כך שמנהלו השמיץ אותו בישיבת צוות.
2. עובדת שפוטרה ומגלה כי נכתב עליה מכתב פוגעני בתיק האישי.

מתי תובעים בבית המשפט האזרחי?

כאשר מדובר בלשון הרע שאינה נובעת מיחסי עבודה, או שהצד הפוגע הוא אדם שאינו עובד או מעסיק – כמו לקוח, ספק, או אדם חיצוני – התביעה תוגש לבית משפט השלום.

כמו כן, אם עבר זמן רב מסיום יחסי העבודה, והפרסום החדש אינו קשור ישירות ליחסים שהיו, גם אז ייתכן שמדובר בסמכות אזרחית רגילה.

הבדלים מרכזיים בין הערכאות:

1. סדרי דין גמישים יותר בבית הדין לעבודה.
2. שיקול דעת חברתי־ערכי רחב יותר (למשל בשיקול השפעה על יחסי עבודה).
3. פחות אגרות וקלות ניהול – לעיתים יש יתרון כלכלי בבית הדין לעבודה.
4. אפשרות להגנה ממקום עבודה ציבורי – באירועים מול רשויות המדינה.

הבחירה בערכאה המתאימה אינה רק טכנית – היא משפיעה גם על מהות הדיון. לכן, עוד לפני שניגשים לנסח תביעה בגין לשון הרע בעבודה, חשוב לוודא שההליך נפתח במקום הנכון.

 

פיצוי ללא הוכחת נזק – מתי וכמה באמת אפשר לקבל

אחד היתרונות הייחודיים של תביעת לשון הרע, בהשוואה לעוולות נזיקיות אחרות, הוא האפשרות לקבל פיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק בפועל. סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע קובע כי אדם שנפגע מפרסום פוגעני זכאי לפיצוי של עד 75,000 ש"ח, גם אם לא הראה שנגרם לו נזק ממוני, רגשי או תדמיתי.

במקרים בהם יוכח שהפרסום נעשה בזדון – כלומר בכוונה תחילה להזיק – גובה הפיצוי יכול להגיע עד 150,000 ש"ח, ללא צורך בהוכחות נוספות.

באילו נסיבות ניתן לקבל את הפיצוי המרבי?

בתי המשפט בוחנים מספר פרמטרים מרכזיים:

1. האם הדברים נאמרו או נכתבו במזיד, תוך כוונה לפגוע?
2. מה הייתה מידת הפומביות של הפרסום? ככל שיותר עובדים או לקוחות נחשפו לו – כך החומרה גוברת.
3. מהי מהות הפגיעה? האם נגרמה לעובד השפלה, פגיעה מקצועית, הרחקה חברתית?
4. האם ננקטה פעולה לתקן את הפגיעה? התנצלות, הבהרה או הסרה של הפרסום עשויים להשפיע.

דוגמאות מהפסיקה:

1. עובד שהושמץ ע"י מנהל בכיר בקבוצת דיוור פנימית – פוצה ב־65,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
2. עובדת שהופצה עליה שמועה כוזבת על גניבה – קיבלה 90,000 ש"ח, בשל הפגיעה התדמיתית וסירוב המעסיק להתנצל.
3. הפצת ביקורת פוגענית ברשת על עובד לשעבר – הביאה לפסיקת 120,000 ש"ח, כולל הוצאות משפט.

חשוב להדגיש: הפיצוי נועד לא רק להשיב את המצב לקדמותו, אלא גם להרתיע מפרסמים פוטנציאליים ולשדר מסר ברור – גם במקום העבודה, שמו של אדם אינו הפקר.

 

מה נחשב ללשון הרע בין עובדים – לא רק מצד מנהל או מעסיק

כאשר מדברים על "לשון הרע בעבודה", רבים מדמיינים מצב של פגיעה מצד מנהל כלפי עובד – אך בפועל, חלק ניכר מהמקרים מתרחש בין עובדים עצמם. רכילות, השמצות, העלבות קבוצתיות, וביקורות לא ענייניות, עלולות להוביל לפגיעה ממשית במעמדו של עובד ולבסס עילת תביעה לכל דבר.

מה הופך את הפגיעה לעילה משפטית?

כדי שפרסום בין עובדים ייחשב ללשון הרע:

1. עליו לכלול תוכן שיש בו כדי להשפיל, לבזות או לפגוע באמון הציבור כלפי העובד.
2. עליו להיעשות בפני אדם אחר, גם אם מדובר בקבוצת WhatsApp של הצוות או דוא"ל פנימי.
3. אין צורך להוכיח נזק – די בפוטנציאל לפגיעה בשמו הטוב של העובד.

דוגמאות מציאותיות:

1. עובד שמפיץ בין קולגות שמועה כאילו עמיתו "מדליף מידע" למתחרים – גם אם לא הוכח נזק בפועל, מדובר בפרסום חמור שעלול להרוס אמון.
2. עובדת שמתבטאת מול אחרים שעמיתה "לא מקצועי, מסוכן ללקוחות" – אם הדברים אינם מבוססים, מדובר בהכפשה שמובילה לעילה לפיצוי.
3. קבוצת עובדים שמחרימה עובד אחר בעקבות שמועה שקרית – גם שתיקה או הסכמה עקיפה עשויות להיחשב כהשתתפות בהפצת לשון הרע.

מתי יש אחריות גם למעסיק?

במקרים מסוימים, המעסיק עלול להיחשב כמי שנושא באחריות שילוחית – במיוחד אם לא פעל לעצירת הפגיעה, או התעלם מתלונות מצד העובד הנפגע. פסיקות קבעו לא פעם שמעסיקים מחויבים להגן על עובדיהם מסביבה עוינת, כולל היבטים של לשון הרע, השפלה או נידוי.

טיפים לעובדים נפגעים:

1. תעדו הכול בזמן אמת: צילומי מסך, מיילים, שמות העדים – כל אלה יסייעו לבסס את העילה.
2. פנו לממונה על הטרדות או משאבי אנוש באופן מסודר, ודרשו תגובה.
3. הימנעו מהשבת אש – תגובה פומבית פוגענית עלולה לסבך גם אתכם.
4. שקלו לשלוח מכתב התראה לפני נקיטת הליך משפטי.

לסיכום, לשון הרע בין עובדים איננה "עניין פנימי" בלבד – מדובר בפגיעה בזכות בסיסית לשם טוב, והחוק בישראל נותן לה מענה ברור.

 

פרסום פוגעני ברשת – גם אם לא התרחש בתוך מקום העבודה

בעידן הדיגיטלי, פרסום משפיל או פוגעני יכול להתרחש מחוץ לשעות העבודה – ובכל זאת לפגוע קשות במקום העבודה, במעמדו של העובד, או בעתידו המקצועי. דיני לשון הרע אינם בוחנים את מיקום הפרסום – אלא את תוכנו, פומביותו, וזהות הנפגע.

דוגמאות קלאסיות לפרסום מחוץ לעבודה:

1. עובד לשעבר שמפרסם פוסט בפייסבוק על "יחס מזלזל מצד מעסיק לשעבר", תוך שימוש בפרטים מזהים.
2. הפצת תגובות שליליות על קולגה באתרי ביקורות, כמו Glassdoor או רשתות מקצועיות.
3. תגובות בפורומים ציבוריים המייחסות לעובד הונאה, גניבה או חוסר יושרה – גם כשלא מצוין שמו המלא, אך קל לזהות למי הכוונה.

האם יש הבדל מבחינה משפטית?

לא. כל פרסום פומבי שמזהה את האדם (במפורש או במרומז), ונושא תוכן שעלול להשפיל או לפגוע בשמו הטוב – עלול להיחשב כלשון הרע. גם אם הפוסט פורסם בפרופיל פרטי, ההפצה לציבור הרחב הופכת אותו ל"פרסום" לפי הגדרת החוק.

גובה הפיצוי במקרים כאלה:

בתי המשפט רואים בחומרה פרסומים דיגיטליים, במיוחד כשמדובר בעובדים לשעבר שפוגעים במקום עבודה קודם. ישנם פסקי דין בהם נפסקו פיצויים של 70,000–120,000 ש"ח עבור פוסט אחד, תלוי בנסיבות, בתוכן, ובתגובות שנוצרו בעקבותיו.

טיפים למעסיקים ועובדים:

1. כתבו מדיניות שימוש ברשתות חברתיות בהקשר למקום העבודה.
2. התריעו בפני עובדים על איסור הפצת תוכן רגיש או אישי על עובדים אחרים.
3. אם אתם שוקלים לפרסם פוסט לאחר פיטורין – התייעצו משפטית לפני כן.
4. במקרה של פגיעה – פנו מידית להסרת התוכן, תיעודו, ושליחת מכתב התראה.

הנזק מפרסום כזה עלול להיגרם גם לאחר שהסתיימו יחסי העבודה – אך החוק ממשיך להגן על שמו הטוב של אדם גם הרבה אחרי שעזב את מקום עבודתו

 

מה מעסיקים צריכים לדעת – מניעת תביעות ושמירה על עובדים

לשון הרע בעבודה אינה בעיה של עובדים בלבד – פעמים רבות המעסיק הוא זה שמשלם את המחיר, גם אם לא היה זה שפרסם את הדברים. האחריות המשפטית של מעסיקים כוללת לא רק את מה שהם עצמם אומרים, אלא גם את מה שנאמר ונעשה בתוך סביבת העבודה שבשליטתם.

אחריות שילוחית – מה זה אומר?

החוק קובע שמעסיק עלול להישא באחריות ללשון הרע שפורסמה על ידי עובד מטעמו, אם הדבר התרחש "במהלך העבודה ובמסגרתה". אין הכרח שהמעסיק אישר את הפרסום או אפילו ידע עליו – עצם ההתרחשות במסגרת שעות העבודה או במרחב העבודה (לרבות קבוצות פנימיות, מיילים, או שיחות מסדרון) עשויה לחייב אותו בפיצוי.

למשל:

1. מנהל צוות שמשמיץ עובד בפני עובדים אחרים – החברה עצמה עלולה להיתבע.
2. קבוצת ווטסאפ של צוות הכוללת אמירות פוגעניות – והמעסיק לא נוקט פעולה, תיחשב כהתרשלות.

איך ניתן למנוע תביעות?

1. קביעת מדיניות ברורה להתנהגות ולשיח מכבד במקום העבודה, כולל הגדרה מפורשת של איסור על לשון הרע והשמצות בין עובדים.
2. הכשרה של מנהלים בזיהוי פגיעות מילוליות והבנה של גבולות חופש הביטוי.
3. מנגנון פניות אנונימיות או מסודרות לעובדים שנפגעו – לפני שהם פונים לעורך דין.
4. טיפול מיידי בפגיעה – תגובה שקופה, חקירה פנימית ותיקון פומבי במידת הצורך עשויים להקטין את הסיכון המשפטי.
5. הסכמי סודיות ואחריות אישית שיחולו גם לאחר סיום ההעסקה.

במציאות שבה שמו של עובד או של חברה עלול להיפגע בציבור בלחיצת כפתור, מניעת לשון הרע בעבודה הופכת לא רק לשיקול משפטי – אלא לכלי ניהול חיוני.

האם לשלוח מכתב התראה או לגשת לתביעה – מדריך החלטה מעשי

לא כל פרסום פוגעני מחייב ריצה לבית המשפט. לעיתים, שליחת מכתב התראה משפטי – בליווי ייעוץ מקצועי – תספיק כדי להביא להתנצלות, הסרה של הפוסט או אפילו פיצוי מוסכם. מצד שני, יש מקרים שבהם הימנעות מתגובה משפטית עלולה להתפרש כהשלמה עם הפגיעה.

שאלות שחשוב לשאול:

1. האם הפוגע הביע חרטה? אם כן, ייתכן שתגובה מרוככת תספיק.
2. האם הנזק ממשי ומתמשך? ככל שיש פגיעה במוניטין, ירידה בהכנסות או בידוד מקצועי – כך גוברת חשיבות התגובה המשפטית.
3. האם יש תיעוד ברור של הפרסום? חשוב שיהיה צילום מסך, עדים או הקלטה.
4. האם קיימת אפשרות לפתרון מחוץ לכותלי בית המשפט? גישור, מכתב תגובה או התנצלות.

תרשים החלטה קצר:

1. האם הדברים נאמרו רק לך?
   → לא? ייתכן שיש עילה ללשון הרע.
   → כן? אין פרסום לפי החוק.
2. האם מדובר במסגרת העבודה?
   → כן? סמכות לבית הדין לעבודה.
   → לא? תביעה בבית משפט השלום.
3. האם יש עניין ציבורי או אמת בפרסום?
   → אולי קיימות הגנות – כדאי להתייעץ משפטית.

כלים שימושיים:

1. תבנית מכתב התראה שניתן לשלוח למעסיק או לעובד.
2. טבלת שיקולים – מתי כדאי לפעול משפטית.
3. אפשרות לפנייה אנונימית דרך עו"ד לצורך בדיקת סיכויי תביעה.

הפעולה שתבחרו לבצע – או לא לבצע – עשויה לקבוע את תדמיתכם, הזכויות שלכם, ואפילו את עתידכם התעסוקתי.

 

שומרים על הכבוד גם בעבודה? LAW STREET כאן בשבילכם

לשון הרע בעבודה היא לא רק פגיעה אישית – היא סימן לכך שהמערכת לא פעלה כשורה.
בין אם אתם עובדים שנפגעו מדברים שנאמרו עליהם, ובין אם אתם מעסיקים שמבקשים להגן על סביבת העבודה והשם הטוב של הארגון –
אנחנו כאן בשבילכם, בגובה העיניים, עם ידע ברור, מדויק ואכפתי.

LAW STREET הוא מיזם חברתי־משפטי שמטרתו להנגיש ידע משפטי אמין, עדכני ובלתי תלוי לכל אדם בישראל.
אצלנו תוכלו למצוא מידע אמין, שפה נגישה, ומענה לכל שאלה בתחום דיני עבודה, לשון הרע, זכויות עובדים ועוד.

זקוקים לעזרה? מתלבטים אם יש עילה לתביעה?
כתבו לנו – ונחזור אליכם עם הסבר פשוט וענייני, בלי התחייבות.
ב־LAW STREET אנחנו מאמינים שהבנה משפטית היא זכות בסיסית – ונשמח להיות כאן בשבילכם.

 

לשון הרע בעבודה – שאלות ותשובות נפוצות

1. מה נחשב ללשון הרע בעבודה?
   לשון הרע בעבודה מתקיימת כאשר נאמר או נכתב דבר פוגעני על עובד במסגרת מקום העבודה או בקשר אליו, והדבר עלול להשפיל, לבזות או לפגוע במעמדו של העובד בעיני אחרים. מדובר בפרסומים שיש להם פוטנציאל ממשי לגרום לנזק לשמו הטוב של העובד – גם אם לא נגרם בפועל.
2. האם ניתן לתבוע על לשון הרע גם אם לא נאמר שמי במפורש?
   כן. אם מהפרסום ניתן להבין מיהו האדם שעליו מדובר, גם מבלי לציין את שמו, ייתכן שמתקיימת עילת תביעה. בתי המשפט בוחנים אם "אדם סביר" היה מבין במי מדובר מתוך ההקשר.
3. מה ההבדל בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע?
   ביקורת עניינית שנעשית בתום לב – למשל על תפקוד מקצועי או ביצועים – אינה מהווה לשון הרע. לעומת זאת, אמירות משפילות, שקריות או חסרות בסיס, שנאמרות בפרהסיה או מופצות לאחרים, עשויות להיחשב כלשון הרע.
4. האם אמירה שנאמרת בשיחה פרטית נחשבת לפרסום?
   לא. כדי שדבר ייחשב "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, עליו להיאמר או להיכתב בפני אדם אחד נוסף לפחות, שאינו מושא האמירה. שיחה פרטית בין שני אנשים, ללא נוכחות שלישית, אינה עונה על הקריטריון.
5. האם ניתן לקבל פיצוי גם בלי להוכיח נזק בפועל?
   כן. החוק מאפשר פיצוי של עד 75,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק. אם יוכח שהפרסום נעשה בזדון, הסכום יכול להגיע ל-150,000 ש"ח. בתי המשפט שוקלים את חומרת הפגיעה, מידת הפומביות, ותגובות הצדדים.
6. האם ניתן לתבוע לשון הרע על פוסט בפייסבוק שפורסם אחרי סיום העבודה?
   בהחלט. גם אם הפרסום נעשה לאחר סיום יחסי העבודה, אם הוא קשור למקום העבודה או לעובדים לשעבר וכולל תוכן פוגעני – ייתכן שמדובר בלשון הרע. הזכויות לשם טוב אינן מסתיימות עם הפיטורים.
7. האם ניתן לתבוע על לשון הרע בין עובדים באותה מחלקה?
   כן. העובדה שהשיח התרחש בין עמיתים לעבודה אינה שוללת תביעה. אם אחד העובדים משמיץ את חברו בפני אחרים – בפגישה, בהודעות פנימיות או בכל צורה אחרת – מדובר בפרסום לכל דבר.
8. מהי אחריות המעסיק במקרה של לשון הרע בין עובדים?
   מעסיק עלול לשאת באחריות אם לא פעל לעצור את הפגיעה או אם יצר סביבת עבודה עוינת שאיפשרה התרחשות של לשון הרע. קיימת גם אחריות שילוחית במקרים שבהם עובד מטעמו הפיץ את הפרסום במסגרת התפקיד.
9. האם ניתן להגיש תביעה בליווי עו"ד לבית הדין לעבודה?
   בוודאי. תביעות בגין לשון הרע במסגרת יחסי עבודה נידונות לרוב בבית הדין האזורי לעבודה. מומלץ להגיש את התביעה באמצעות עורך דין שמכיר את תחום דיני העבודה ולשון הרע.
10. האם יש התיישנות לתביעה על לשון הרע בעבודה?
    כן. תקופת ההתיישנות לתביעה על פי חוק איסור לשון הרע היא שנה ממועד הפרסום. אם מדובר בפרסום מתמשך – ההתיישנות נספרת מהמועד האחרון שבו פורסם התוכן הפוגעני.
11. האם פרסום בקבוצת ווטסאפ של העובדים נחשב ללשון הרע?
    אם הקבוצה כוללת מספר משתתפים והפרסום נועד לפגוע באדם אחר בקבוצה, מדובר בפרסום לכל דבר. לא מעט פסקי דין קבעו כי גם הודעות בקבוצות פנימיות מהוות עילה ללשון הרע.
12. האם ניתן לתבוע בגין השמצה על ביצוע לקוי בפרויקט עיצוב מזנונים בחדר אוכל?
    כן, במקרים מסוימים. אם עובד או לקוח הפיץ פרסום שקרי או פוגעני בנוגע לעבודה שביצעתם – כמו טענה לא מבוססת על כישלון בעיצוב מזנונים בחדר אוכל – ייתכן שמדובר בלשון הרע, במיוחד אם הפרסום גרם לפגיעה במוניטין או באובדן הכנסות.
13. האם ניתן להגן על המפרסם בטענה של "אמת בפרסום"?
    כן. אחת ההגנות המרכזיות היא טענת אמת בפרסום. אם המפרסם יוכיח שהתוכן שפרסם היה נכון ושקיים אינטרס ציבורי בפרסומו – הוא עשוי לקבל הגנה מלאה מפני אחריות.
14. האם התנצלות פומבית יכולה למנוע תביעה?
    לעיתים כן. התנצלות אמיתית, מפורשת ופומבית עשויה להוות שיקול לקולא, ולעיתים למנוע את הגשת התביעה או להקטין את גובה הפיצוי. עם זאת, במקרים חמורים – ההתנצלות לא תספיק.
15. כיצד כדאי לפעול אם נפגעתי מפרסום פוגעני במקום העבודה?
    יש לתעד את הפרסום (צילום מסך, הקלטה, מיילים), לפנות לממונה או למחלקת משאבי אנוש, ולשקול פנייה לעורך דין. במידת הצורך ניתן לשלוח מכתב התראה למפרסם או להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.