לשון הרע באינטרנט – מה מותר, מה אסור ואיך מתמודדים עם פגיעה ברשת

מהי לשון הרע באינטרנט לפי החוק – הסבר ברור עם דוגמאות מהחיים

לשון הרע באינטרנט מתייחסת לכל פרסום מקוון שפוגע בשמו הטוב של אדם או גוף. על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, מדובר בפרסום שעלול להשפיל, לבזות, לפגוע במעמדו של אדם בציבור, בעיסוקו או בפרנסתו – גם אם לא צוין שמו המפורש, כל עוד ניתן לזהותו.

החוק אינו מבחין בין עיתון, פוסטר רחוב או פוסט בפייסבוק – כל תוכן שפוגש את הציבור או אפילו אדם נוסף אחד, נחשב ל"פרסום" מבחינה משפטית. לכן, גם:

1. תגובה בטוקבק,
2. הודעה בקבוצת וואטסאפ,
3. סטורי באינסטגרם,
4. שיתוף של פוסט עם טקסט פוגעני,

יכולים להיחשב כלשון הרע באינטרנט, אם הם פוגעים במישהו ומקיימים את התנאים הקבועים בחוק.

מה נחשב "פגיעה" לפי החוק?

1. כינוי אדם בשם גנאי או השמצה.
2. ייחוס לו מעשים שלא ביצע.
3. הצגת מידע אישי או מביך באופן משפיל.
4. רמיזות שגורמות לזלזול בו בציבור או בתחום עיסוקו.

דוגמה:

משתמש מפרסם פוסט פומבי: "הקוסמטיקאית ההיא עשתה לי נזק לעור – בושה, היא לא מקצועית ולא אמינה".
אם מדובר בפרסום שקרי, שעלול לגרום לה נזק תדמיתי – זו עשויה להיות עילה לתביעה לפי החוק.

חשוב להבין: גם אם הפרסום אמיתי – הוא לא תמיד מותר. החוק דורש לא רק שהדברים יהיו נכונים, אלא גם שיש בהם עניין ציבורי ושהם נאמרו בתום לב. בהיעדר אחד מהתנאים, הפרסום ייחשב עוולה אזרחית ואפשר לתבוע עליו פיצוי כספי.

 

מתי אפשר לתבוע על לשון הרע ברשת – מדריך לתנאים ולעילות תביעה

כדי להגיש תביעה בגין לשון הרע באינטרנט, יש לעמוד במספר תנאים מצטברים שנקבעו בחוק ובפסיקה. לא כל אמירה מעליבה או ביקורת חריפה מהווה עילה משפטית – החוק מבחין בין חופש הביטוי הלגיטימי לבין פגיעה אסורה.

התנאים המרכזיים להגשת תביעה:

1. היה פרסום
   הפרסום צריך להיות כזה שהגיע לפחות לאדם אחד נוסף, מעבר לנפגע. זה כולל גם שיתופים, תגובות, טוקבקים וסטטוסים. שליחת הודעה פרטית אינה תמיד נחשבת פרסום – אלא אם הועברה הלאה.
2. התוכן פוגע לפי ההגדרה בחוק
   החוק מגדיר לשון הרע כפרסום שעלול להשפיל, לבזות, לפגוע בעבודה, להציג אדם כעבריין, מושחת או חסר ערך מוסרי. לא חייב להוכיח שנגרם נזק בפועל – די בכך שיש פוטנציאל לפגיעה.
3. ניתן לזהות את האדם שהפרסום נוגע אליו
   גם אם השם לא נאמר במפורש, אם מתוך הנסיבות ברור מיהו האדם שמדובר עליו – התנאי מתקיים. לדוגמה: "המנהלת בתיכון X ששמה מתחיל באות ר'" – עשוי להספיק אם הקהל יודע במי מדובר.
4. אין הגנה חוקית לפרסום
   אם הפרסום אינו עומד באחת מההגנות שנפרט בהמשך (כגון אמת בפרסום או תום לב), מדובר בלשון הרע לפי החוק. פרסום שיש בו השמצה לא הופך לחוקי רק בגלל שהוא מבוסס על "דעה".

מתי לא ניתן לתבוע?

1. אם מדובר בהבעת דעה כללית שאינה אישית וממוקדת.
2. כאשר הפרסום נעשה במסגרת דיון פוליטי רחב או כתיבה סאטירית מובהקת.
3. אם עברו למעלה מ־12 חודשים מיום הפרסום (התיישנות).

דוגמה:

משתמש מפרסם באינסטגרם: "הבעלים של מסעדת X הם נוכלים, גונבים מהלקוחות".
אם מדובר בהשמצה חסרת ביסוס – זו עילה חזקה לתביעה. לעומת זאת, אם נכתב: "לא נהניתי, השירות היה גרוע בעיניי" – זו ככל הנראה הבעת דעה לגיטימית.

במקרים בהם יש ספק, מומלץ להתייעץ עם עו"ד המכיר את התחום – כדי להבין האם מדובר בפרסום מוגן או בלשון הרע באינטרנט שניתן לתבוע בגינה פיצוי.

פרסום פוגעני בפייסבוק, אינסטגרם ווואטסאפ – איך זה נתפס משפטית?

הרשתות החברתיות הפכו לכלי מרכזי בהעברת מסרים, אבל גם לשדה מסוכן מבחינת אחריות משפטית. לשון הרע באינטרנט תופסת מקום מיוחד כאשר מדובר בפרסומים בפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, וואטסאפ ודומיהם – שכן החשיפה רחבה, התוכן נשמר לאורך זמן, ולעיתים מדובר בפרסומים שנעשים במהירות ובקלות דעת.

האם פוסט נחשב לפרסום לפי החוק?

כן. כל פוסט, תגובה, סטורי, סרטון או טוקבק שמופצים לעיני אדם אחד נוסף לפחות – נחשבים פרסום לפי הגדרת החוק. זה נכון גם אם מדובר בקבוצה סגורה או בקיר אישי שאינו פומבי לחלוטין.

מה לגבי לייקים, תגובות או שיתוף?

בתי המשפט קבעו כי פעולות כמו שיתוף פוסט פוגעני, או תגובה מחזקת ("כל מילה בסלע", למשל) עשויות להיחשב כהפצה מחדש של לשון הרע – ולכן לחשוף את המשתף לאחריות משפטית. לעומת זאת, "לייק" בלבד לרוב לא נחשב עילה לתביעה, אך זה תלוי בהקשר ובתוכן.

קבוצות וואטסאפ – האם הן “ציבוריות”?

גם קבוצת וואטסאפ עם מספר קטן של משתתפים יכולה להיחשב כפורום ציבורי לצורך החוק. אם ההודעה שנכתבה פורסמה בנוכחות אחרים, והכילה השמצה, היא תיחשב כלשון הרע לכל דבר ועניין.

דוגמה:

בקבוצת הורים בגן, נכתב על אם מסוימת: “היא אלימה כלפי הילדים שלה – כדאי להיזהר”.
גם אם הכותב האמין בדבריו – הפרסום מהווה פגיעה חמורה בפרטיות ובמוניטין, ויכול להוות עילה לתביעה.

מה חשוב לדעת כשכותבים ברשת?

1. כל מה שנכתב, אפילו לזמן קצר (סטורי שנעלם תוך 24 שעות), יכול להיתפס ולשמש ראיה.
2. האנונימיות ברשת אינה חוסמת אחריות – ניתן לחשוף זהות כותבים.
3. יש להתייחס לפרסום כאילו מדובר בפרסום בעיתון: כל מילה נחשבת.

ברשתות החברתיות, הפיתוי לכתוב באופן בוטה ומיידי הוא חזק – אך ההשלכות עלולות להיות חמורות. לשון הרע באינטרנט אינה פחות חמורה מפרסום בעיתונות או בשידור ציבורי.

 

אנונימיות ברשת – האם אפשר לתבוע אדם שלא מזדהה בשמו?

שאלה שחוזרת רבות היא האם ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע באינטרנט, כאשר המפרסם מסתתר מאחורי שם בדוי או פרופיל אנונימי. התשובה היא כן – אך התהליך דורש מספר שלבים משפטיים.

האם ניתן לחשוף את זהות המפרסם?

בהחלט. אם תוכן פוגעני פורסם ממקור אנונימי – ניתן לבקש צו לחשיפת פרטי משתמש. מדובר בהליך משפטי שמחייב את ספק האינטרנט או את הפלטפורמה (כגון פייסבוק, גוגל, אינסטגרם) למסור פרטי משתמש כמו כתובת IP, דוא"ל, מספר טלפון או כל פרט טכני המוביל לזיהויו.

איך מתבצע ההליך?

1. מגישים בקשה לבית המשפט בשם הנפגע.
2. בית המשפט בוחן האם קיימת עילה לחשיפת פרטי המשתמש.
3. אם הבקשה מתקבלת – המידע נמסר, ובשלב הבא ניתן להגיש תביעה נגד האדם המזוהה.

מתי בית המשפט יאשר את הבקשה?

כאשר:

1. קיימת פגיעה מהותית בזכויות (למשל השמצה חמורה, פגיעה בפרנסה).
2. קיימות ראיות שהפרסום בוצע מהחשבון המבוקש.
3. אין דרך אחרת לאתר את זהות המפרסם.

האם אפשר לתבוע את האתר עצמו?

לעיתים. אם האתר או המפעיל שלו סירב להסיר את הפרסום לאחר פנייה, או לא נקט באמצעים סבירים למניעת הפצה של תוכן פוגעני – ייתכן שהוא יישא באחריות נזיקית, אך לרוב בתי המשפט זהירים בכך.

דוגמה:

בלוג אנונימי מפרסם פוסט על מורה בבית ספר: “יש תלונות חמורות עליו, והוא לא כשיר להמשיך ללמד”.
באם המידע אינו מדויק או מבוסס – מדובר בלשון הרע. גם אם המפרסם לא מזוהה, ניתן לבקש את חשיפתו ולתבוע פיצוי על הפגיעה שנגרמה.

חשוב לזכור:

1. גם מי שחושב שהוא “מכוסה” מאחורי שם פיקטיבי ברשת – אינו חסין מתביעה.
2. לא ניתן להשתמש באנונימיות ככלי לפגוע בזולת.
3. החוק עומד לצדו של הנפגע, גם כשהדרך ארוכה יותר.

אנונימיות אינה מחסום מוחלט. עם ליווי משפטי נכון – ניתן להגיע למי שכתב, ולבקש פיצוי הולם בגין הפגיעה.

 

כמה פיצוי אפשר לקבל? סכומים מהפסיקה ודוגמאות אמיתיות

אחד מההיבטים המרכזיים שמעניינים נפגעים מפרסום פוגעני הוא גובה הפיצוי שניתן לקבל בתביעה בגין לשון הרע באינטרנט. החוק בישראל מאפשר לתבוע גם ללא הוכחת נזק, ומכיל סעיף מיוחד שמסדיר את העניין הכספי.

פיצוי ללא הוכחת נזק – עד 74,400 ש"ח

סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי סטטוטורי, גם אם לא הובאה הוכחה לנזק כספי, נפשי או תפקודי. גובה הפיצוי מתעדכן מדי כמה שנים, ונכון להיום עומד על 74,400 ש"ח לכל עוולה נפרדת.

כאשר מוכח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע, בית המשפט רשאי לפסוק כפל פיצוי – כלומר, עד 148,800 ש"ח.

פיצוי עם הוכחת נזק – אין תקרה חוקית

כאשר התובע מצליח להוכיח נזק בפועל – למשל פגיעה בהכנסה, ירידה בהזמנות, נזק נפשי, או צורך בטיפול פסיכולוגי – הפיצוי עשוי להגיע לעשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים.

גורמים המשפיעים על סכום הפיצוי:

1. חומרת הפרסום – האם מדובר בטענה פלילית, השפלה, בוטות.
2. היקף החשיפה – פרסום רחב (פוסט ויראלי) לעומת הודעה פרטית בקבוצה.
3. משך הזמן שהתוכן היה באוויר – והאם הוסר.
4. תגובה של המפרסם – התנצלות, הסרה, או הכחשה והכפשה נוספת.
5. רציפות הפרסומים – האם מדובר בפרסום חד פעמי או במסע הכפשות.

דוגמאות אמיתיות מהפסיקה:

מקרה	סכום פיצוי שנפסק
פוסט בפייסבוק שייחס לעובד עירייה שחיתות	90,000 ש"ח
תגובה אנונימית בטוקבק נגד בעל עסק פרטי	45,000 ש"ח
פרסום סרטון בטיקטוק עם עלבונות אישיים ופגיעה בשמו של מורה	120,000 ש"ח
ביקורת שקרית על עסק בתחום האוכל ("מרמים לקוחות")	70,000 ש"ח + הסרה והתנצלות

טיפ חשוב:

גם אם נראה שאין לכם "הוכחות" לנזק – אל תמהרו לוותר. עצם קיומו של פרסום פוגעני, בתפוצה מסוימת, עשוי להספיק לקבלת פיצוי משמעותי. עם זאת, תביעות לא מוצדקות או מופרזות עלולות להידחות ואף להוביל להוצאות נגדיות.

ההגנות לפי החוק – מתי פרסום ייחשב מותר גם אם פוגע

החוק הישראלי מכיר בכך שחופש הביטוי הוא עיקרון יסוד – ולכן קובע סדרת הגנות שמאפשרות לפרסם מידע מסוים גם אם יש בו פגיעה. חשוב להבין מתי הפוגע ייחשב אחראי ללשון הרע, ומתי החוק יספק לו הגנה מלאה.

1. אמת בפרסום (סעיף 14 לחוק)

פרסום ייחשב מותר אם הוא:

1. נכון (עובדתית).
2. נעשה מתוך עניין ציבורי ברור.

לדוגמה, אם לקוח מפרסם שהמוצר שקיבל היה שונה ממה שהוזמן, ומצרף חשבונית או תמונה – זו אמת בפרסום. אם מדובר במקרה פרטי, ללא השלכות ציבוריות – ייתכן שההגנה לא תחול.

2. פרסום בתום לב (סעיף 15)

הגנה זו חלה כאשר הפרסום נעשה:

1. מתוך כוונה לגיטימית ולא במטרה לפגוע.
2. במסגרת הבעת דעה, תלונה לרשות מוסמכת, קשר אישי/מקצועי, ועוד.

דוגמה: עובד שמתריע בפני ההנהלה על חשש להטרדה מצד קולגה – מתוך דאגה אמיתית – ייחשב כמי שפעל בתום לב, גם אם יתברר בהמשך שטעה.

3. הבעת דעה לגיטימית

החוק מבחין בין הצגת עובדות לבין הבעת דעה. כאשר מישהו כותב "לדעתי השירות היה גרוע" – זו דעה לגיטימית. אך אם הוא כותב "המסעדה מרמה לקוחות" – זו כבר הצגת עובדה, שעלולה להיחשב לשון הרע.

4. פרסום מותר לפי דין (סעיף 13)

החוק קובע שפרסום שמופיע, למשל, בפרוטוקול של בית משפט פתוח, או בדיווח עיתונאי מוסמך – עשוי להיחשב מותר.

5. האם ניתן לשלב כמה הגנות?

כן. מפרסם יכול לטעון ליותר מהגנה אחת – למשל גם "אמת בפרסום" וגם "עניין ציבורי". ככל שההגנות משכנעות יותר – הסיכוי שהנתבע לא יחויב בפיצוי עולה.

חשוב לדעת:

1. הנטל להוכחת ההגנה מוטל על המפרסם.
2. אם לא הצליח להוכיח אותה – הוא יישא באחריות המלאה, כולל הוצאות.

דוגמה:

בעל בלוג כותב על עסק מקומי: "הם גובים מחירים מופקעים ואפילו עוקצים לקוחות". אם אין הוכחה, ואין עניין ציבורי – לא תעמוד לו הגנה, למרות טענתו כי זו הייתה "דעה אישית".

כדי להימנע מתביעות מיותרות – חשוב להבין את ההבדל בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע באינטרנט. גם אם הכוונה אינה רעה – החוק בוחן את התוצאה וההשפעה הציבורית של הפרסום.

מה לעשות אם נפגעתם מפרסום פוגעני – מדריך מעשי שלב־אחר־שלב

התגובה הראשונית לפרסום פוגעני באינטרנט עשויה להיות רגשית – כעס, עלבון, תחושת חוסר אונים. אבל חשוב לדעת: יש דרכים מסודרות, מעשיות וחוקיות להתמודד עם לשון הרע באינטרנט, גם בלי להיכנס מיד להליך משפטי.

להלן הצעדים המומלצים:

שלב 1: תיעוד הפרסום

לפני הכול – תעדו את כל מה שפורסם. צלמו מסך (כולל תאריך ושעה), שמרו קישורים, שמרו שיחות. אל תסמכו על כך שהפוסט יישאר באוויר. לעיתים, המפרסם מוחק את התוכן – ואז קשה להוכיח מה נאמר.

שלב 2: פנייה להסרה

במקרים רבים, פנייה מנוסחת ומכבדת אל המפרסם תוביל להסרת התוכן. ניתן גם לפנות לפלטפורמה עצמה (כגון פייסבוק, אינסטגרם, גוגל) באמצעות טופסי דיווח ייעודיים על "תוכן פוגעני" או "לשון הרע".

שלב 3: מכתב התראה

אם הפנייה הישירה לא הועילה – שליחת מכתב התראה משפטי על ידי עורך דין היא הצעד הבא. המכתב כולל דרישה להסרת התוכן, התנצלות ולעיתים גם פיצוי. שלב זה עשוי לעצור את הפגיעה עוד לפני הגשת תביעה.

שלב 4: שקילת תביעה משפטית

במקרים חמורים – או כאשר הפוגע מתעקש להמשיך לפרסם – ניתן להגיש תביעה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע. התביעה יכולה לכלול בקשה לפיצוי, צווים להסרה או תיקון, ולעיתים גם הוצאות משפט.

שלב 5: פנייה לאפיקים חלופיים

אם היחסים בין הצדדים חשובים לכם (למשל בני משפחה, קולגות, שכנים), אפשר לשקול גם הליך גישור. לעיתים הדרך הטובה ביותר היא לא המשפט – אלא פתרון בשיח מודרך ומקצועי.

טיפ חשוב:

הימנעו מתגובה פומבית נמהרת (פוסט נגדי, השמצה חוזרת). במקרים רבים, היא עלולה להחמיר את המצב ולסכן גם אתכם משפטית.

דוגמה:

אדם כותב בפייסבוק: "הגננת של הילד שלי לא מתאימה לעבוד עם ילדים, היא מסוכנת".
במקום להגיב בפרסום נגדי, עדיף לתעד את הפוסט, לפנות להסרה, ולשקול מכתב התראה. אם מדובר בטענה שקרית – יש עילה ברורה לתביעה.

 

לשון הרע באינטרנט – מה כולם שואלים

1. האם כל ביקורת באינטרנט נחשבת לשון הרע?
   לא. ביקורת עניינית שמבוססת על חוויה אמיתית נחשבת מותרת. לעומת זאת, השמצות בוטות, טענות שקריות או שימוש בשפה משפילה – עשויים להיחשב לשון הרע.
2. האם אפשר לתבוע על פרסום אנונימי?
   כן. ניתן לבקש מבית המשפט לחשוף את זהות המפרסם, באמצעות פנייה לספקית אינטרנט או לרשת החברתית שבה פורסם התוכן.
3. כמה זמן יש לי להגיש תביעה?
   המועד החוקי הוא שנה אחת מיום הפרסום. לאחר מכן, התביעה מתיישנת – אלא אם ניתן להוכיח שלא ידעתם על הפרסום קודם לכן.
4. מה ההבדל בין דעה לעובדה?
   הבעת דעה מותרת כל עוד היא אינה מוצגת כעובדה חד־משמעית. לדוגמה: "לא אהבתי את השירות" – מותר. אבל "העובד רמאי" – זו קביעה עובדתית שעשויה להיחשב דיבה.
5. האם שיתוף של פוסט פוגעני גם נחשב עוולה?
   במקרים רבים – כן. שיתוף או תגובה שתומכת בפרסום המקורי עשויים להיחשב כהפצה מחודשת של לשון הרע.
6. האם אפשר לדרוש גם התנצלות ולא רק פיצוי?
   בהחלט. אפשר לדרוש במסגרת התביעה גם פרסום תיקון או התנצלות פומבית, בצד הפיצוי הכספי.
7. האם תגובה בתוך קבוצה סגורה כמו וואטסאפ נחשבת לשון הרע?
   כן. גם בקבוצה קטנה, כל עוד יש אדם נוסף מלבד הכותב והנפגע – מדובר בפרסום לפי החוק.
8. האם "סטורי" זמני יכול לשמש ראיה?
   כן. כל עוד מישהו הספיק לתעד את התוכן – ניתן להשתמש בו כראיה משפטית.

 

נפגעתם מפרסום ברשת? רוצים לדעת אם יש לכם עילה לתביעה? אנחנו כאן בשבילכם

LAW STREET הוקם מתוך שליחות חברתית להנגיש את עולם המשפט לכל אדם בישראל – בשפה פשוטה, בלי ביורוקרטיה, ובלי לחשוש מהשפה המשפטית.

אם נתקלתם בפרסום פוגעני ברשת, או שאתם מתלבטים אם ניתן להגיש תביעה לפי חוק לשון הרע באינטרנט – אנחנו כאן כדי להסביר, ללוות ולהעניק ידע מדויק וברור.

בפורטל שלנו תמצאו מדריכים, שאלות ותשובות, הסברים על תהליך התביעה, דוגמאות מהפסיקה – והכול בגובה העיניים.

אל תישארו לבד מול השיימינג. פנו אלינו – ונעזור לכם להבין מה מגיע לכם ואיך לפעול.

צרו איתנו קשר עכשיו – ונשמח ללוות אתכם בדרך בטוחה וצודקת.

כי ידע משפטי שייך לכולם.
LAW STREET – משפט בגובה העיניים.

 

לשון הרע באינטרנט – שאלות ותשובות נפוצות 

1. מהי לשון הרע באינטרנט?
   לשון הרע באינטרנט היא כל פרסום דיגיטלי שפוגע בשמו הטוב של אדם, עסק או גוף – בין אם באמצעות טקסט, תמונה, סרטון או תגובה – באופן שעלול להשפיל, לבזות או לפגוע במעמדו בציבור.
2. האם ניתן להגיש תביעה גם אם לא נגרם לי נזק ממשי?
   כן. החוק מאפשר להגיש תביעה בגין לשון הרע גם ללא הוכחת נזק, ולקבל פיצוי של עד 74,400 ש"ח, ואף כפול מכך אם יוכח שהייתה כוונה לפגוע.
3. האם פוסט בפייסבוק נחשב לפרסום לפי החוק?
   בהחלט. כל תוכן שמתפרסם ונחשף לעיני אדם נוסף מלבד הכותב נחשב לפרסום. זה כולל פוסטים, תגובות, סטוריז, שיתופים, טוקבקים ואפילו הודעות בקבוצות סגורות.
4. מה קובע החוק לגבי פרסום בעילום שם או מפרופיל מזויף?
   ניתן לבקש מבית המשפט צו לחשיפת פרטי המפרסם האנונימי. אם הפרסום פוגעני וקיימות ראיות מספקות, ניתן לאתר את זהות הכותב באמצעות ספקיות האינטרנט או הפלטפורמות הדיגיטליות.
5. כמה זמן עומד לרשותי להגשת תביעה בגין לשון הרע באינטרנט?
   תקופת ההתיישנות על פי החוק היא שנה אחת מיום הפרסום. לאחר מכן, לא ניתן להגיש תביעה, אלא בנסיבות חריגות שבהן התובע לא ידע על הפרסום בזמן אמת.
6. מה ההבדל בין הבעת דעה מותרת לבין פרסום לשון הרע?
   הבעת דעה מותרת היא ניסוח סובייקטיבי כמו "לא אהבתי את השירות". לעומת זאת, אמירה כמו "העובד רמאי ומרמה לקוחות" נחשבת עובדה פוגענית שעשויה להוות לשון הרע.
7. האם שיתוף של פוסט פוגעני גם נחשב ללשון הרע?
   כן. שיתוף, תגובה תומכת או הפצה חוזרת של תוכן פוגעני עשויים להיחשב כהמשך פרסום של לשון הרע ולהוביל לאחריות משפטית.
8. האם לשון הרע יכולה להיגרם גם בקבוצת וואטסאפ סגורה?
   בהחלט. כל פרסום שנשלח לאדם אחד נוסף לפחות עשוי להיחשב כפרסום לפי החוק, גם אם נעשה בקבוצת וואטסאפ מצומצמת.
9. האם ניתן לתבוע אדם על לשון הרע אם מדובר באירוע חד־פעמי?
   כן. אין דרישה לכמות או תדירות בפרסומים. גם פרסום אחד, אם הוא עומד בתנאים הקבועים בחוק, עשוי להצדיק תביעה.
10. מהי ההגנה הנפוצה ביותר למפרסמים?
    הגנה של "אמת בפרסום" בשילוב עם "עניין ציבורי". עם זאת, יש להוכיח ששני התנאים מתקיימים יחד – אחרת ההגנה לא תעמוד למפרסם.
11. מה עושים אם נפגעתי מפרסום מזיק?
    יש לתעד את הפרסום (צילום מסך, קישור, תאריך), לנסות לפנות למפרסם להסרה, ולשקול פנייה לעורך דין לצורך מכתב התראה או הגשת תביעה.
12. האם אפשר לדרוש גם התנצלות או הסרה של התוכן הפוגעני?
    כן. במסגרת תביעה ניתן לבקש מבית המשפט לחייב את המפרסם להתנצל, לפרסם תיקון או להסיר את התוכן. הדרישה תיבחן לפי נסיבות המקרה.
13. האם חוות דעת שלילית על עסק בתחום מסוים נחשבת לשון הרע?
    אם מדובר בדעה עניינית, היא מותרת. אך כאשר הפרסום כולל טענות שקריות או פוגעניות – למשל, "בעלי העסק עוסקים בעיצוב מזנונים בחדר אוכל ומרמים את הלקוחות" – זה עלול להיחשב לשון הרע.
14. האם פרסום בתגובה לכתבה באינטרנט יכול לשמש עילה לתביעה?
    כן. תגובות אנונימיות או מזוהות בטוקבקים שנושאות אופי פוגעני עשויות להיחשב פרסום לשון הרע, במיוחד אם ניתן לזהות את האדם שאליו הן מופנות.
15. האם כל ביקורת ברשת מסכנת אותי בתביעה?
    לא. החוק מבדיל בין ביקורת לגיטימית, גם אם נוקבת, לבין השמצה או הצגת עובדות שקריות. כשכותבים ביקורת – חשוב לדייק, להימנע מהשמצות ולנסח בצורה הוגנת.