מצב כלכלי קשה עלול להתרחש כמעט לכל אחד: פיטורין בלתי צפויים, קריסת עסק קטן, התחייבויות שנערמו לאורך זמן, או פשוט שרשרת של החלטות כלכליות לא נכונות. כאשר אדם נקלע למצב שבו הוא אינו מסוגל להחזיר את חובותיו לנושים – ומצוי במעגל הולך ומחריף של עיקולים, תביעות והליכים משפטיים – החוק הישראלי מעניק מסלול שיקומי: הליך חדלות פרעון של יחיד.

הליך זה אינו "ענישה כלכלית", אלא הזדמנות לקבלת הגנה, הסדרה, שיקום – ולבסוף גם מחיקת החובות (בכפוף לעמידה בתנאים). המטרה היא אחת: לאפשר לאדם להתמודד בצורה חוקית עם מצבו, להסדיר את חובותיו באופן הוגן – ולחזור למסלול חיים תקין תוך שמירה על כבודו וחירותו הכלכלית.

במאמר הזה נסקור את שלבי ההליך, התנאים, הטעויות הנפוצות – ומה צריך לדעת לפני שנכנסים לתוך המסלול שיכול לשנות חיים.

 

מהי חדלות פרעון של יחיד ומי יכול להיכנס להליך?

חדלות פרעון של יחיד היא הגדרה משפטית למצב שבו אדם פרטי (להבדיל מחברה או תאגיד) אינו מסוגל לשלם את חובותיו לנושיו, והיקף חובותיו עולה על סך נכסיו ונכסיו העתידיים. החוק אינו מחייב שהחייב יהיה חסר כל – אלא שהוא נמצא במצב שבו היכולת הכלכלית שלו לא מספיקה לפרוע את התחייבויותיו במועד.

מדובר בהליך שנכנס לתוקף בשנת 2019 כחלק מ"חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי", ומחליף את ההליך הישן שנקרא "פשיטת רגל". החוק החדש שם דגש על שיקום החייב ולא רק על גביית החוב. הוא מאפשר פתיחת הליך באמצעות בקשה רשמית שמוגשת באופן מקוון, בליווי מסמכים, תצהירים, הצהרת נכסים ודו"חות כלכליים עדכניים.

מי יכול להגיש בקשה?

כדי שיחיד יוכל להיכנס להליך חדלות פרעון, עליו לעמוד בתנאים הבאים:

1. גיל: מגיש הבקשה חייב להיות בגיר (מעל גיל 18).
2. מקום מגורים: עליו להיות תושב ישראל (או להתגורר בה בפועל).
3. סכום חוב מינימלי: הסכום המעודכן עומד כיום על 50,000 ש"ח לפחות (במקרים מסוימים גם פחות, באישור הממונה).
4. מצב כלכלי: על החייב להוכיח שהוא אינו מסוגל לשלם את חובותיו במצבו הכלכלי הנוכחי – בין אם בשל חוסר הכנסה, עיקולים, נכסים מוגבלים או התחייבויות עתידיות.
5. אי קיומו של הליך קיים: לא ניתן לפתוח הליך נוסף אם קיים הליך אחר תלוי ועומד.

הבקשה נבדקת על ידי הממונה על הליכי חדלות פרעון (אם החוב עד 150,000 ש"ח), או על ידי בית המשפט המחוזי (אם החוב גבוה יותר). עם קבלת הבקשה, נפתח "תיק חדלות פרעון", המגן על החייב מפני עיקולים, מכתבים מגורמי גבייה, תביעות מצד נושים – ופותח דלת לתהליך מסודר שבסופו ייתכן ויוכל לזכות בהפטר – כלומר במחיקת חובותיו.

הליך חדלות פרעון של יחיד נועד להיות כלי שיקומי, לא עונש. הוא מאפשר לאדם להתמודד עם המציאות הכלכלית בצורה מוסדרת, לקבל הכרה בקשיים ולהתחיל מחדש.

הבדלים בין חדלות פרעון לפשיטת רגל – ומה זה משנה עבורך?

אחד המכשולים הגדולים שמרתיעים אנשים מלהיכנס להליך – הוא המונח "פשיטת רגל". במשך שנים רבות, השיח המשפטי סביב חייבים עסק בעיקר בפן ההרתעתי: הטלת מגבלות, סטיגמה, תפיסה של עבריינות כלכלית. ההליך היה ממושך, מורכב, ולעיתים משפיל. ב־2019, עם חקיקת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, חל שינוי תפיסתי עמוק – והמונח "חדלות פרעון של יחיד" מחליף את "פשיטת הרגל", מתוך כוונה מובהקת להדגיש שיקום ולא ענישה.

אז מה השתנה בפועל?

1. מיקוד בשיקום ולא רק בגבייה
   אם בעבר המטרה המרכזית של ההליך הייתה להחזיר לנושים את כספם – כיום, החוק מבקש גם לאפשר לחייב לחזור לחיים כלכליים תקינים. השאיפה היא ליצור מסלול שבו גם החייב וגם הנושים יוצאים נשכרים – מחד, גבייה אפשרית ומסודרת; מאידך, מחיקה עתידית של חובות במסגרת הפטר.
2. מנגנון קצר וברור בזמן
   ההליך נמשך לרוב 3 שנים בלבד, כשבסופו נבחנת זכאות להפטר. לעומת זאת, בעבר, חייבים היו "שקועים" בפשיטת רגל לעיתים גם מעל 7–8 שנים, ללא מועד ברור לסיום.
3. סמכויות לפי גובה חוב
   היום החוק קובע סף: אם החוב עד 150,000 ש"ח, ההליך מתנהל מול רשות האכיפה והגבייה (ולא בבית המשפט). אם החוב גבוה יותר – הדיון מתבצע בבית המשפט המחוזי. כך נחסכים משאבים ומתקיימת גישה אפקטיבית יותר.
4. שינוי תודעתי
   מעבר למילים, החוק החדש מבקש לשנות את האופן שבו הציבור והמערכת המשפטית רואים את החייב: לא כעבריין – אלא כמי שמבקש עזרה. לשם כך נקבעו מנגנונים של שקיפות, הדרכה, וקביעת תשלומים לפי היכולת – ולא לפי דרישת הנושים.

למה זה משנה לך?

אם אתה מתמודד עם חובות כבדים, והחיים הכלכליים שלך הפכו למאבק יומיומי – חשוב שתדע: ההליך של חדלות פרעון של יחיד הוא הליך חוקי, מוסדר, שמגן עליך, ומאפשר לך להתמודד עם המשבר לא מתוך חולשה – אלא מתוך רצון לקחת אחריות ולבנות עתיד חדש.

הבנה של ההבדלים בין ההליכים אינה רק תיאוריה – אלא קריטית לקבלת החלטות נכונה, לבחירת אנשי מקצוע שילוו אותך, ולבחירת המסלול הנכון כלכלית, משפטית ואישית. המידע בידיים שלך – וכשהוא ברור, אתה יכול לפעול מתוך עוצמה.

פתיחת ההליך – מסמכים, תצהירים וטפסים שצריך להכין

הצעד הראשון בתהליך של חדלות פרעון של יחיד הוא פתיחת ההליך באמצעות הגשת בקשה רשמית. מדובר בשלב חשוב, שבו כל מידע שתמסור – יהווה את הבסיס לקביעת המסלול המשפטי שלך, רמת התשלומים שתחויב בהם, והתנהלות כללית לאורך ההליך כולו.

הבקשה מוגשת באופן מקוון באמצעות מערכת ייעודית באתר הממונה על חדלות פרעון (במקרה של חובות מעל 150,000 ש"ח) או באתר רשות האכיפה והגבייה (אם החובות נמוכים מכך). יחד עם הבקשה, עליך להגיש מסמכים חיוניים ומפורטים שמעידים על מצבך הכלכלי האמיתי.

מהם המסמכים הנדרשים?

1. טופס בקשה לחדלות פרעון של יחיד – הטופס המרכזי, בו תצהיר על כוונתך להיכנס להליך ותפרט את כלל החובות והנכסים שלך.
2. תצהיר הסתבכות – מסמך שבו תספר בקצרה אך בכנות איך נקלעת למצב הכלכלי, אילו גורמים הובילו לכך, ומהן נסיבותיך האישיות והמשפחתיות.
3. רשימת נושים מלאה – כולל שמות, סכומים מדויקים, תאריכי יצירת החוב וכל מסמך רלוונטי (חשבונות, מכתבים, פסקי דין).
4. רשימת נכסים – דירה, רכב, חסכונות, קרנות פנסיה, ריהוט יקר ערך – כל מה שברשותך או בבעלות משותפת.
5. דו"חות הכנסה והוצאה – פירוט ההכנסות החודשיות שלך (משכורת, קצבאות, תמיכה), מול ההוצאות השוטפות (שכר דירה, מזון, טיפולים רפואיים).
6. צילום תעודת זהות עם ספח – להזדהות.
7. מסמכים נוספים – כמו דוחות בנק, חוזי שכירות, מסמכי גירושין, פסיקות מזונות וכו', בהתאם לנסיבות האישיות שלך.

שלא כמו בעבר, כיום יש חשיבות עליונה לשקיפות מלאה. כל ניסיון להסתיר מידע, לעגל פינות או למסור נתונים חלקיים – עלול להתגלות, ולפגוע אנושות באמינותך מול המערכת. לכן, עדיף להודות בטעויות – ולשקף את המצב לאשורו.

מה קורה לאחר הגשת הבקשה?

לאחר הגשה מלאה ומסודרת, תקבל אישור על פתיחת תיק. מכאן תחל "תקופת ביניים" (שנתאר בהרחבה בפרק הבא), שבה ימונה לך נאמן, יבוצעו בדיקות כלכליות, ותיקבע רמת התשלום הזמנית עד לקביעת צו שיקום כלכלי.

גם אם ההליך מפחיד – אל תיתקע בשלב הזה. אל תמתין ש"יהיה גרוע יותר". ככל שתפעל מהר יותר ובשקיפות – כך גם תתחיל את תהליך השיקום מוקדם יותר.

 

תקופת הביניים – מה קורה בין פתיחת ההליך לצו השיקום?

תקופת הביניים היא שלב קריטי בתוך הליך חדלות פרעון של יחיד. מדובר בפרק זמן של מספר חודשים – לרוב כ־3 עד 6 חודשים – שבמהלכו מתבצעת בדיקה יסודית של מצבך הכלכלי, מונה לך נאמן שמלווה את ההליך, ומתחילים להצטבר נתונים שמהם ייגזר המשך הדרך.

מבחינה משפטית, תקופה זו נפתחת עם מתן צו לפתיחת הליכים. מהרגע שהצו ניתן, המצב משתנה: אתה נכנס תחת הגנה משפטית, נפתח תיק מסודר, ונוצרים כללים נוקשים להתנהלות מולך ומצידך.

מה כולל הצו?

1. עיכוב הליכים – כל הליך גבייה, עיקול או תביעה קיימת נעצר. גם אם הייתה לך חקירת יכולת או בקשה לעיקול מצד נושה – הצו עוצר הכל.
2. הגבלות כלכליות – אסור לך להשתמש בכרטיסי אשראי, לפתוח חשבונות חדשים, לקחת הלוואות, או לשמש כערב.
3. מינוי נאמן – בעל תפקיד מטעם הממונה או בית המשפט, שמנהל את ההליך, מקבל את הדוחות ממך, בודק הכנסות, ומעביר המלצות.
4. צו תשלומים זמני – נקבע סכום חודשי שתידרש להעביר לחשבון הייעודי, לפי הערכת הכנסה זמנית (שיוחלף לאחר מכן במסגרת צו השיקום).

מה עליך לעשות בתקופה הזו?

1. להגיש דוחות דו-חודשיים – פירוט מדויק של כל הכנסה, הוצאה, שינוי, רכישה או קצבה שהתקבלה. כל חריגה – דורשת הסבר.
2. להישאר בקשר עם הנאמן – לוודא שהמידע מועבר, שאין אי התאמות, ושהשאלות נענות בזמן.
3. לא לבצע פעולות אסורות – לא להבריח רכוש, לא לקחת הלוואות, לא לבצע עסקאות חריגות. כל פעולה כזו יכולה להיחשב כהונאה – ולהביא להפסקת ההליך.
4. להיערך נפשית לשלב הבא – להבין שמדובר בתקופה של "מעבר" – אך גם של בחינה.

תקופת הביניים היא למעשה מבחן האמון שלך מול המערכת. אם תשתף פעולה, תפעל באחריות ותשמור על שקיפות – תוכל לצלוח אותה ולהגיע לצו השיקום עם יתרון. אך אם תזלזל, תסתיר או "תשכח" לדווח – אתה עלול להפסיד את כל ההליך.

זכור: המערכת רוצה לעזור – אבל דורשת מחויבות אמיתית. מי שמכבד את ההליך – זוכה בהגנה ובסיכוי אמיתי לשיקום.

 

צו שיקום כלכלי – איך נקבע, כמה משלמים ולכמה זמן?

לאחר תקופת הביניים, ולאחר שהנאמן מגבש המלצה מוסדרת, ניתן צו שיקום כלכלי. זהו אחד השלבים המרכזיים בהליך חדלות פרעון של יחיד, שמטרתו היא לאזן בין אינטרס השיקום של החייב – לבין זכות הנושים לקבל פירעון חלקי של החוב, לפי יכולתו הכלכלית של החייב.

מה כולל צו השיקום?

1. גובה התשלום החודשי הקבוע –
   סכום זה מחושב על בסיס הכנסה פנויה של החייב, כלומר: סך ההכנסות נטו, בניכוי הוצאות בסיסיות מוכרות.
   לדוגמה:

1. הכנסה חודשית נטו: 6,800 ₪
2. הוצאות בסיסיות מוכרות: 5,000 ₪
3. הכנסה פנויה לצורך צו שיקום: 1,800 ₪
   → זהו סכום צו התשלומים החודשי.

• משך תקופת השיקום –
  ברוב המקרים, ההליך נמשך שלוש שנים מיום מתן צו השיקום. במקרים מיוחדים (גיל מבוגר, מצב בריאותי, נסיבות קשות), ניתן לבקש קיצור.
• התחייבות להתנהלות תקינה –
  החייב נדרש לדווח באופן שוטף, לעדכן על שינויים בהכנסות או נכסים, ולא לבצע פעולות כלכליות חריגות (כמו רכישת רכב חדש, פתיחת עסק, מכירת נכס ללא אישור).
• אפשרות לשינויים בצו –
  אם מצבך משתנה (פיטורים, מחלה, לידה), ניתן להגיש בקשה לעדכון סכום התשלומים. עם זאת, חייב להוכיח את השינוי – ולהגיש מסמכים רלוונטיים.

דוגמה מהחיים:

רוני, עצמאי בן 44, פתח בהליך חדלות פרעון של יחיד עם חובות בסך 320,000 ₪. הכנסתו החודשית הממוצעת (לאחר מיסוי) עמדה על 9,000 ₪. הוצאות המחיה שלו (כולל ילדים, שכירות, טיפול רפואי) עמדו על כ-6,500 ₪. נקבע לו צו שיקום של 2,500 ₪ לחודש, למשך 36 חודשים. לאחר שנתיים, נאלץ לעבור ניתוח והכנסותיו ירדו. באמצעות בקשה מסודרת, הוחלט להקטין את הצו ל-1,500 ₪.

טיפים חשובים:

1. הכין מראש תיעוד מלא של כל הכנסה והוצאה קבועה – זהו הבסיס לקביעת הצו.
2. הימנע מהתחייבויות נוספות בתקופה הזו – הלוואות חדשות אינן חוקיות ועלולות לגרום לביטול ההליך.
3. זכור שזו תקופה זמנית – לאחריה תוכל ליהנות ממחיקת חובות מלאה, אם תעמוד בכל התנאים.

צו השיקום אינו "עונש" אלא תכנית מותאמת אישית לשיקום כלכלי. ככל שתשתף פעולה – כך תגיע להפטר בצורה חלקה ומהירה.

ההפטר – מתי מתקבל, אילו חובות נמחקים ומה לא נמחק?

בסיום תקופת השיקום, ולאחר שהחייב עמד בכל הדרישות שנקבעו לו, ניתן צו הפטר – שהוא למעשה נקודת הסיום של הליך חדלות פרעון של יחיד. הצו מהווה מחיקת מרבית החובות שנצברו עד מועד פתיחת ההליך, ופותח בפני החייב אפשרות אמיתית לפתוח דף כלכלי חדש.

מה כולל ההפטר?

1. מחיקת החובות הישנים –
   כל החובות כלפי נושים (בנקים, חברות אשראי, הלוואות פרטיות, חובות לספקים ועוד) נמחקים ואינם ניתנים עוד לגבייה.
2. הסרת ההגבלות –
   עיקולים, צווי עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות על רישיון נהיגה או עיסוק – כולם מבוטלים. החייב יכול לשוב ולתפקד כלכלית כאדם חופשי.
3. סיום ההליך –
   מרגע מתן ההפטר, אין צורך בתשלומים נוספים, בדיווחים או בהתנהלות מול הנאמן. ההליך נסגר באופן רשמי.

ואילו חובות לא נמחקים?

חשוב להבין שההפטר אינו מוחק את כל סוגי החובות. החובות החריגים שאינם נמחקים כוללים:

1. חוב מזונות – חוב הנובע מתשלומי מזונות לילדים או בן/בת זוג לשעבר יישאר בתוקף גם לאחר ההפטר.
2. קנסות פליליים – קנסות שנפסקו בגין עבירות פליליות, דוחות משטרה חמורים או גזרי דין – אינם ברי מחיקה.
3. חובות שנוצרו במרמה או הונאה – אם נושה הצליח להוכיח שהחוב נוצר תוך מסירת מידע כוזב, זיוף או הונאה, בית המשפט רשאי לקבוע שהחוב ימשיך להתקיים.

איך מקבלים את ההפטר?

1. הנאמן מגיש המלצה על סיום ההליך – אם עמדת בתנאים.
2. הממונה או בית המשפט בודקים את עמידתך בתשלומים, בדיווחים ובשיתוף הפעולה.
3. ניתן צו הפטר – וההליך נסגר.

טיפ מעשי:

לאחר קבלת ההפטר, מומלץ לפנות לחברות האשראי ולמאגרי דירוג אשראי (כגון BDI), ולבקש לעדכן את הנתונים – כדי שלא תישאר רשום כחייב מוגבל, גם אם ההליך הסתיים בפועל.

 

טעויות נפוצות של חייבים בהליך – ואיך להימנע מהן

למרות שהליך חדלות פרעון של יחיד נועד להקל על החייב, רבים נופלים למלכודות שמקורן באי־הבנה, חוסר תשומת לב או התנהלות שגויה. טעויות אלו עלולות להוביל לעיכובים, להכבדה בתנאים ואף לביטול מוחלט של ההליך. לכן חשוב להכיר את הנפוצים שבטעויות – ולהימנע מהן מראש.

1. אי־שיתוף פעולה עם הנאמן

הנאמן הוא בעל תפקיד חיוני בהליך – הוא בודק את מצבך, מרכז את הכספים, מגיש המלצות לממונה או לבית המשפט. אם אינך עונה לפניותיו, לא מגיש דוחות בזמן, או מפסיק את התשלומים – הוא עלול להמליץ על הפסקת ההליך.

2. הסתרת מידע או מסירת דיווחים חלקיים

גם אם נדמה שחלק מההכנסות "לא באמת רלוונטיות", כל מידע כלכלי נדרש לצורך שקיפות: קצבת ילדים, הכנסה מהשכרת יחידת דיור, או אפילו סיוע כלכלי מהמשפחה. הסתרת נתון – גם אם אינו משמעותי – עשויה להיחשב להטעיה.

דוגמה מהשטח: חייב שלא דיווח על רכב שעמד על שם אחיו, אך שימש אותו בפועל. לאחר חקירה פשוטה ברישוי – הנאמן איתר את הקשר. ההליך עוכב, ותנאי השיקום הוחמרו.

3. לקיחת אשראי חדש או חתימה על ערבויות

בתקופת ההליך החייב מנוע מנטילת התחייבויות כספיות חדשות – כולל הלוואות, כרטיסי אשראי, או התחייבות לשם מישהו אחר. הפרת תנאי זה מהווה עילה לפסילת ההליך.

4. תחושת שאננות לאחר קבלת הצו

לא מעט חייבים חושבים שברגע שניתן צו פתיחת הליכים, הם "כבר יצאו מזה". בפועל, מדובר רק בתחילת הדרך. ההליך דורש ניהול יומיומי, משמעת פיננסית, ותשומת לב לכל פרט.

איך להימנע מהטעויות?

1. שמור על תיעוד מסודר – קבלות, דוחות, תיעוד שינויים.
2. הפעל שקיפות מלאה מול הנאמן והמערכת.
3. היעזר בעו"ד או בעמותות מקצועיות – במיוחד בשלבים הראשונים.
4. זכור: כל צעד שאתה עושה – נבחן. כל אמון שתרכוש – ישרת אותך בהמשך.

 

שיקום אמיתי – איך לחזור לחיים כלכליים בריאים לאחר ההליך?

מתן צו ההפטר אינו סוף פסוק – אלא התחלה חדשה. זה הזמן לבנות יסודות כלכליים יציבים, כדי להבטיח שההסתבכות הכלכלית לא תחזור בעתיד.

מהם הצעדים הראשונים לאחר ההפטר?

1. בדיקת דירוג אשראי ועדכון נתונים
   פנה לחברות הדירוג (BDI, D&B) ובקש לעדכן את מצבך. ודא שאין עוד סימונים כ"חייב מוגבל", ושכל הנתונים משקפים את ההליך והפטרו.
2. פתיחת חשבון בנק פעיל
   אם ניהלת חשבון מוגבל – זה הזמן לבטל את ההגבלות, להסיר עיקולים ולנהל חשבון רגיל עם פיקוח עצמאי.
3. ניהול תקציב חודשי
   הרגלים פיננסיים טובים הם המפתח לשיקום: עריכת תקציב, מעקב אחר הכנסות והוצאות, חיסכון – גם קטן – והתנהלות אחראית מול התחייבויות.
4. הימנעות מהתחייבויות מיותרות
   אשראי הוא כלי – לא פתרון קסם. קח הלוואות רק כשיש החזר ריאלי, והשתמש בכרטיסי אשראי בזהירות. הכללים שלמדת במהלך ההליך – ממשיכים איתך הלאה.
5. תמיכה וייעוץ
   אל תישאר לבד. ישנם יועצים, מדריכים, סדנאות חינמיות ואף עמותות שמסייעות לאנשים לצאת לדרך כלכלית נכונה.

דוגמה מעוררת השראה:

הילה, גרושה ואם לשניים, קיבלה הפטר לאחר הליך של 3 שנים. במקום לחזור לאותם הרגלים שהכניסו אותה לחובות, היא פנתה ליועצת כלכלית קהילתית, החלה לנהל תקציב מדויק – ובתוך שנה הצליחה לפתוח קופת חיסכון קטנה ולהשאיר מאחוריה את תחושת הכישלון.

שיקום כלכלי הוא תהליך מתמשך

הפטר נותן את החופש – אבל הבחירה לחיות נכון כלכלית תלויה בך. אם תפעל באחריות, תוכל לבנות עתיד שקט, יציב ובטוח יותר.

 

זקוקים לעזרה? אנחנו כאן בשבילכם

LAW STREET הוא מיזם חברתי־משפטי שפועל מתוך שליחות אמיתית: לאפשר לכל אדם בישראל להבין את הזכויות שלו – ולדעת מה עושים מחר בבוקר.

אם אתם מתלבטים לגבי כניסה להליך חדלות פרעון של יחיד, אם קיבלתם מכתבים מההוצאה לפועל, אם אתם פשוט מרגישים שהמצב הכלכלי "חונק" – אתם לא לבד.

צוות LAW STREET מזמין אתכם ליצור קשר – ללא עלות וללא התחייבות – ולקבל הכוונה ברורה, בשפה אנושית, בלי מילים מפחידות ובלי אינטרסים מסחריים.

כי ידע משפטי הוא זכות – לא פריבילגיה.

כתבו לנו בכל שאלה, בקשה או סיוע – ונחזור אליכם במהרה, בכבוד ובמסירות.

 

חדלות פרעון של יחיד – שאלות ותשובות נפוצות 

1. מה זה חדלות פרעון של יחיד?
   חדלות פרעון של יחיד היא מצב שבו אדם פרטי אינו מסוגל לשלם את חובותיו במועדם. מדובר בהליך משפטי שמאפשר לאותו אדם לפתוח דף כלכלי חדש דרך שיקום מסודר, תשלומים מותאמים, ובסופו של דבר הפטר – מחיקת מרבית החובות.
2. מה ההבדל בין חדלות פרעון לפשיטת רגל?
   פשיטת רגל הייתה ההליך הישן שנהוג עד 2019. חדלות פרעון של יחיד שמה דגש על שיקום ולא ענישה, עם לוחות זמנים קצרים יותר, מסלול מסודר יותר, והפחתה בסטיגמה החברתית.
3. מי יכול להיכנס להליך חדלות פרעון של יחיד?
   כל אדם בגיר תושב ישראל שחובותיו עולים על 50,000 ש"ח, ואינו מסוגל לפרוע אותם, יכול להגיש בקשה להליך – בכפוף להגשת מסמכים ותצהיר מצב כלכלי אמיתי.
4. כמה זמן נמשך ההליך?
   ברוב המקרים, לאחר קבלת צו שיקום כלכלי, ההליך נמשך כשלוש שנים. תקופה זו כוללת תשלומים חודשיים, דיווחים ומעקב עד לקבלת צו הפטר.
5. מהו הפטר ומה המשמעות שלו?
   הפטר הוא צו משפטי שמסיים את ההליך. הוא מוחק את מרבית החובות שנצברו לפני פתיחת ההליך, מבטל הגבלות, ומאפשר לחייב לחזור להתנהלות כלכלית רגילה.
6. האם כל החובות נמחקים בהליך חדלות פרעון של יחיד?
   לא. חוב מזונות, קנסות פליליים, וחובות שנוצרו במרמה – אינם נמחקים גם לאחר הפטר. חשוב לבדוק מראש מה נכלל.
7. האם ניתן להפסיק את ההליך באמצע?
   כן, אך לרוב רק ביוזמת הממונה או בית המשפט – אם החייב לא משתף פעולה, לא מדווח או מפר את התנאים. גם חייב יכול לבקש הפסקה – אך יצטרך לנמק היטב.
8. מהם הסיכונים בהליך חדלות פרעון של יחיד?
   אי־עמידה בתנאים, הסתרת מידע או פעולה בניגוד להוראות – עלולים להוביל לביטול ההליך או הארכתו. עם זאת, מי שפועל בשקיפות ובשיתוף מלא – מוגן ומתקדם לעבר הפטר.
9. איך מגישים בקשה לחדלות פרעון?
   הבקשה מוגשת באינטרנט באתר רשות האכיפה (חוב עד 150,000 ש"ח) או באתר הממונה (חוב מעל סכום זה). יש לצרף תצהיר, מסמכים כלכליים, פירוט נכסים ונושים.
10. האם חייב חייב עורך דין לצורך ההליך?
    לא חובה, אך מומלץ מאוד. הליך חדלות פרעון של יחיד הוא הליך משפטי מורכב. ליווי משפטי מקצועי משפר את סיכויי ההצלחה ומסייע להימנע מטעויות.
11. האם ניתן לעבוד במהלך ההליך?
    כן. ההליך מעודד עבודה והכנסות. למעשה, גובה התשלום נקבע על פי הכנסה פנויה, ולכן עבודה אינה פוגעת בזכויות אלא מחזקת את ההליך.
12. האם חדלות פרעון של יחיד משפיעה על המשפחה?
    בני משפחה אינם חלק מההליך אלא אם כן הם חתומים כערבים או שותפים לחשבונות. עם זאת, ייתכן שהכנסות בני הזוג ייבחנו לצורך קביעת תשלומים.
13. איך ניתן להיערך נפשית וכלכלית לקראת ההליך?
    כדאי לגבש תקציב, להכין מסמכים מראש, להבין את ההשלכות, ולבחון אפשרות לליווי משפטי. גם תמיכה רגשית – מבני משפחה, קבוצות או יועץ – חשובה לשמירה על יציבות.
14. האם יש הגבלות על רכישת מוצרים במהלך ההליך?
    כן. לא ניתן לקחת הלוואות, להשתמש בכרטיסי אשראי, או לבצע רכישות חריגות ללא אישור מהנאמן. זה כולל גם התחייבות לרכישת ריהוט כמו עיצוב מזנונים בחדר אוכל אם מדובר בהוצאה גבוהה ולא נחוצה.
15. מה עושים לאחר קבלת ההפטר?
    חוזרים לחיים כלכליים רגילים, אך באופן מבוקר: לפתוח חשבון בנק מסודר, לעדכן דירוג אשראי, להימנע מהתחייבויות מיותרות – ולפעול מתוך אחריות כלכלית נבונה.

    זקוקים לייעוץ משפטי אישי ומקצועי?

    השאירו פרטים ונתאם שיחה ראשונית ללא התחייבות. 

    שם

    טלפון

    שליחה