חדלות פרעון של חברה – מה זה אומר, איך זה עובד, ואיך מצילים את העסק

בעלי חברות ועצמאים רבים חווים רגעי לחץ קשים כשהעסק נקלע לקשיים תזרימיים. אבל מתי מדובר בקושי זמני שניתן להתגבר עליו, ומתי המצב כבר חמור יותר – כזה שמוגדר מבחינה משפטית כ"חדלות פרעון של חברה"? מה עושים כשאי אפשר לשלם שכר, לספק סחורה, או לעמוד בהתחייבויות מול בנקים ולקוחות?

במאמר הזה נסביר מהי חדלות פרעון של חברה, מתי המצב מחייב התערבות משפטית, איך מתנהל ההליך לפי חוק חדלות פירעון החדש, ומהן הדרכים להציל את החברה במקום לפרק אותה.

 

מהי חדלות פרעון של חברה – ההגדרה שמסבירה הכול

חדלות פרעון של חברה היא מצב שבו חברה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה או לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות בזמן. מדובר בהגדרה משפטית קונקרטית שנבחנת לפי שני מבחנים ברורים: מבחן התזרים ומבחן המאזן. שני אלה מהווים את אמות המידה לקביעת מצבה הכלכלי של החברה:

מבחן התזרים (Cash Flow Test):

האם החברה מצליחה לעמוד בפירעון חובותיה השוטפים – בזמן?
כלומר, האם יש לה תזרים מזומנים שמאפשר לה לשלם לעובדים, לספקים, לרשויות המס, לשכירויות ולבנקים?
חברה שנכנסת למצב שבו כל חודש היא "מכבה שריפות", לוקחת הלוואות כדי לשלם חובות קודמים, או מאחרת בתשלומים באופן קבוע – נחשבת כמי שנכנסה לחדלות פירעון תזרימית.

מבחן המאזן (Balance Sheet Test):

האם סך התחייבויות החברה גבוה משווי כלל נכסיה?
גם אם החברה עוד משלמת שכר, אבל שווי התחייבויותיה גדול משווי הנכסים, כולל ציוד, מלאי, נדל"ן או נכסים פיננסיים – היא עשויה להיחשב כחדלת פירעון מבחינה מאזנית.

חדלות פרעון היא לא כשלון מוסרי – אלא תמרור עצירה

הטעות הנפוצה ביותר בקרב בעלי חברות היא התעלמות או הדחקה. רבים חוששים מהסטיגמה שמלווה את המונח "חדלות פרעון", אך למעשה מדובר בהליך משפטי שנועד לאפשר שיקום ולא ענישה. החדלות היא אות אזהרה, לא גזר דין.
הכרה במצב הזה בזמן יכולה לאפשר לבעל העסק לפעול באחריות – להגיש בקשה, להציג תכנית הבראה, ואולי אף לחלץ את העסק ממשבר.

דוגמה מהשטח:

חברת ייבוא מזון קטן באזור חיפה החלה לדחות תשלומים לספקים בגלל פער תזרימי שנוצר בעקבות מגפת הקורונה. תוך 5 חודשים היא צברה חובות של כ־300 אלף ש"ח, לא הצליחה לחדש קווי אשראי, ונאלצה לעמוד בפני עיקול.
באמצעות זיהוי מוקדם של חדלות הפרעון, היא פנתה לבית המשפט, הגישה תכנית שיקום ופרסה את חובותיה – תוך שימור מקום העבודה של 7 עובדים.

 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (2018) – מה השתנה ומה זה אומר לעסקים

בשנת 2018 נחקק בישראל חוק מהפכני: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף רשמית בספטמבר 2019. החוק הזה נולד מתוך תפיסה חדשה לגמרי: לא כל עסק שנקלע למצוקה כלכלית צריך להיסגר או להתפרק. ישנם מקרים רבים שבהם תאגיד חווה קושי זמני או משבר נקודתי – וניתן לשקם אותו.

מה היה בעבר?

עד 2019, ההסדרים המשפטיים בנושא חדלות פירעון נשענו על פקודת פשיטת הרגל (ליחידים) ופקודת החברות (לתאגידים). המנגנונים היו מיושנים, מסורבלים, והדגש היה בעיקר על פירוק וסילוק חוב – ולא על הבראה או שיקום.

הגישה הזו גרמה לכך שחברות רבות שלא היו זקוקות לפירוק – מצאו את עצמן מתפרקות רק בגלל חוסר גמישות או תגובה מאוחרת.

מה השתנה עם החוק החדש?

החוק החדש שינה את הדנ"א של התחום:

1. הדגש עבר מ"הסדר חובות" ל־שיקום כלכלי של החברה – כשהמטרה היא להשיב אותה למסלול פעילות תקין.
2. נוצרה הפרדה מלאה בין יחידים לתאגידים – לכל אחד מהם הליך ייעודי, עם כללים מותאמים.
3. הוקמה רשות ייעודית – הממונה על הליכי חדלות פירעון – שמפקחת, מרכזת ומייעלת את התהליכים.

נקודות מפתח עבור חברה שנקלעת לחדלות פירעון:

1. מי מוסמך להגיש בקשה? גם החברה עצמה וגם נושה שלה יכולים לפתוח את ההליך – בתנאי שסכום החוב עולה על 25,000 ש"ח ויש זיקה לישראל (פעילות עסקית, נכסים או התחייבויות כאן).
2. היכן מתנהל ההליך? רק בבית המשפט המחוזי – שם נבחנת הבקשה ומתמנה נאמן זמני.
3. מה קורה מיד לאחר הגשת הבקשה? החברה זוכה ל"צו פתיחת הליכים" – אשר מקפיא את כל הפעולות נגדה (כגון עיקולים או תביעות), כדי לאפשר לה להיערך לשיקום או פירוק.

שיקום כיעד מועדף – אלא אם אין ברירה

החוק קובע עקרון חשוב: אם ניתן להציל את החברה – זה עדיף מכל חלופה אחרת. רק כאשר הנאמן ובית המשפט משתכנעים שלא קיימת אפשרות ריאלית להבראה – פונים לפירוק סופי.

למה זה חשוב?

כי בעלי חברות יכולים היום לדעת שיש להם כתובת, שיש דרך להיחלץ – אבל רק אם הם פועלים בזמן. המתנה מיותרת או התנהלות לא שקופה מול הנושים – עלולות לעלות בהחמצת ההזדמנות לשיקום.

הסימנים המקדימים לחדלות פרעון – מהם האיתותים שדורשים פעולה

חדלות פרעון של חברה איננה מתרחשת ביום אחד. ברוב המקרים מדובר בתהליך הדרגתי, המתחיל באיתותים ראשוניים שקל להתעלם מהם – אך אם מזהים אותם מוקדם, ניתן לפעול בזמן ולמנוע החמרה.

השלב הראשון בהתמודדות עם חדלות פרעון הוא ההבנה שהמצב מחייב שינוי – וככל שמקדימים לזהות את הסימנים, כך עולה הסיכוי להגיע לשיקום במקום לפירוק.

מהם הסימנים הנפוצים?

1. פיגור קבוע בתשלומים לספקים או לעובדים – כאשר החברה מתחילה לשלם משכורות באיחור, או לבקש "אשראי בלתי רשמי" מהספקים.
2. דחיית תשלומים לרשויות המס – עיכוב בהפרשות לביטוח לאומי או אי־תשלום מע"מ, לרוב בשל תזרים מזומנים לקוי.
3. עלייה פתאומית בתביעות או דרישות חוב – נושים שולחים מכתבי התראה, נפתחים תיקי הוצאה לפועל או מוגשות תביעות אזרחיות.
4. החזרי צ’קים או חריגה ממסגרת אשראי – תמרור אזהרה מובהק לכך שהתזרים לא מספק אפילו לכיסוי התחייבויות בסיסיות.
5. ירידה חדה במחזור ההכנסות ללא תכנית תגובה – שינויי שוק, עונתיות חריגה או משבר חיצוני כמו מגפה או אסון טבע – ללא היערכות.

למה חשוב לא להתעלם?

בעלי עסקים רבים מקווים שהמצב ישתפר לבד – אך לרוב, הבעיה רק מתעצמת. כשהחברה כבר עמוק בחדלות פרעון, האפשרויות המשפטיות מצטמצמות, והנושים הופכים פחות סבלניים.

דווקא פעולה מהירה יכולה להציג בפני בית המשפט תמונה חיובית של הנהלה אחראית, מה שיחזק את הסיכוי לאישור תכנית שיקום במקום פירוק מיידי.

טיפ מקצועי:

במקום להמתין לעיקול הראשון, מומלץ לפנות לרואה חשבון או יועץ משפטי כבר כאשר נוצרת "תמונת תזרים שלילית מתמשכת". פגישה אחת יכולה למנוע הליך משפטי שלם – או לפחות לאפשר שליטה עליו.

 

איך נפתח הליך חדלות פרעון של חברה – שלב אחר שלב

כאשר חברה מגיעה למסקנה שהיא חדלת פרעון – או כשנושה מעוניין להפעיל את ההליך נגדה – מתחיל תהליך משפטי מוסדר שמבוסס על החוק החדש. התהליך שונה מזה של יחידים, ומתבצע באופן בלעדי בבית המשפט המחוזי.

שלב 1: החלטה לפעול

את ההליך יכולים לפתוח שני צדדים:

1. החברה עצמה – בהליך יזום מרצון.
2. נושה של החברה – למשל ספק או בנק, בתנאי שסכום החוב עולה על 25,000 ש"ח.

בכל מקרה, חייבת להתקיים זיקה לישראל – בין אם בפעילות עסקית, בנכסים או באיתור הנושים.

שלב 2: הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי

הבקשה כוללת:

1. תצהיר מטעם נציג החברה או הנושה.
2. דו"חות כספיים עדכניים.
3. רשימת נכסים והתחייבויות.
4. תיאור תזרים מזומנים.
5. במקרים של חברה שמבקשת שיקום – יש להגיש טיוטת תכנית הבראה.

הבקשה מוגשת באופן מקוון, בצירוף אגרה משפטית (סכום משתנה לפי גודל החברה), ונשלחת גם לרשם החברות ולממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים.

שלב 3: צו פתיחת הליכים

אם בית המשפט סבור שיש בסיס לבקשה, הוא מוציא צו פתיחת הליכים. הצו הזה מהווה נקודת מפנה:

1. הוא מקפיא את כל ההליכים המשפטיים והאכיפתיים נגד החברה.
2. ממונה נאמן זמני שתפקידו לבחון את המצב הכלכלי ולהמליץ על שיקום או פירוק.
3. הנאמן בודק את המסמכים, מדבר עם הנושים, ובוחן אם קיימת תכנית סבירה להצלת החברה.

שלב 4: החלטת בית המשפט – שיקום או פירוק

בהסתמך על הדו"ח שמגיש הנאמן, בית המשפט מחליט אם החברה תיכנס להליך שיקום כלכלי – במסגרתו תמשיך לפעול עם פיקוח, או תועבר לפירוק סופי – כולל מכירת נכסים וחלוקה לנושים.

אם מתקבלת החלטה לשיקום, ניתן זמן להגשת תכנית הבראה מלאה, ובמקביל מוקפאות ההגבלות, ניתן לגייס מימון, ונפתח חלון הזדמנויות אמיתי לחידוש הפעילות.

 

שיקום או פירוק? איך נקבעת הדרך שבה החברה תסיים את ההליך

השלב הקריטי ביותר בתהליך של חדלות פרעון של חברה מגיע לאחר קבלת צו פתיחת הליכים. בשלב זה בוחן בית המשפט – על סמך המלצות הנאמן – האם קיימת אפשרות ריאלית להציל את החברה באמצעות שיקום, או שאין מנוס מלהוביל אותה למסלול של פירוק סופי.

שיקום כלכלי – הזדמנות לחיים חדשים

כאשר קיימת תשתית עסקית איתנה, לקוחות פעילים, עובדים מיומנים ומודל עסקי שעשוי לחזור לרווחיות – יטה בית המשפט לאשר תהליך שיקום. במצב כזה מגובשת תכנית הבראה שמבוססת על הנחות פיננסיות, התייעלות ארגונית והסדרי חוב מול נושים.

במסגרת השיקום:

1. החברה פועלת תחת פיקוח הנאמן.
2. ההנהלה הנוכחית ממשיכה לנהל, אך בכפוף לאישור פעולות מרכזיות.
3. מתקיימים מו”מים מול נושים – שמעדיפים לרוב תשלום חלקי במסגרת הבראה על פני אובדן מוחלט בפירוק.

פירוק – צעד בלתי נמנע כשהשיקום לא אפשרי

כאשר הנאמן מגלה שאין פעילות עסקית משמעותית, שהנכסים דלים או שיש חוסר שיתוף פעולה מצד הנהלת החברה – ימליץ על פירוק. זהו הליך של סיום מלא לפעילות החברה, שבו ממומשים נכסים, מסולקים עובדים, ונעשה ניסיון להשיב לנושים חלק מהחובות בהתאם לסדר קדימויות.

איך מתקבלת ההחלטה?

הנאמן מגיש דו"ח מקיף לבית המשפט בתוך 60 יום ממועד פתיחת ההליך. הדו"ח כולל:

1. תיאור מצבה הפיננסי של החברה.
2. חוות דעת לגבי יכולת השיקום.
3. עמדת הנושים המרכזיים.
4. ניתוח תזרים עתידי פוטנציאלי.

בית המשפט שוקל את ההמלצות ומכריע. יש חשיבות רבה לשיתוף פעולה מצד בעלי החברה, להגשת תכנית כלכלית סדורה ולהצגת אסטרטגיית מימון להמשך פעילות.

דוגמה מהשטח:

חברת תחבורה קטנה שנקלעה לחוב של מיליון ש"ח קיבלה צו פתיחת הליכים. הנאמן זיהה שיש לה נכסים (אוטובוסים) ומערכת חוזים פעילה מול עיריות. החברה הציגה תכנית שיקום שכללה מכירת שני כלי רכב, קיצוץ בשכר הנהלה והסכם תשלומים חדש מול הנושים. תוך 14 חודשים חזרה לפעול במאזן חיובי.

 

מה קורה לעובדים, לנושים ולמנהלים במהלך ההליך

הליכי חדלות פרעון משפיעים על בעלי עניין רבים – ובראשם עובדים, נושים ובעלי מניות. החוק מבקש לאזן בין הגנה על זכויות העובדים, מיצוי החוב מול הנושים, ושמירה על הגינות כלפי מנהלים ובעלים.

זכויות העובדים

עובדי החברה הם מהנפגעים הישירים מחדלות פרעון. חוק חדלות פרעון קובע מנגנון ייחודי להגנה עליהם:

1. שכר עבודה שלא שולם, פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה – ניתנים לפירעון באמצעות המוסד לביטוח לאומי, בכפוף לתקרה של כ־135,000 ש"ח לעובד (נכון לשנת 2025).
2. במקרה של שיקום, ישנה עדיפות לשימור משרות – כדי למנוע נזק כפול.
3. העובדים נחשבים נושים "בדין קדימה" – כלומר הם מקבלים עדיפות גבוהה על פני ספקים או גופים פיננסיים.

זכויות הנושים

הנושים הם בעלי הזכות לקבל כספים מהחברה – בין אם מדובר בבנקים, ספקים, לקוחות, שותפים עסקיים או בעלי איגרות חוב.
במהלך ההליך:

1. הנושים נדרשים להגיש תביעות חוב מסודרות לנאמן תוך 45 ימים מצו פתיחת ההליך.
2. נבחנת מידת ההעדפה – נושים עם בטוחות (כגון שעבודים) יקבלו קדימות על פני נושים רגילים.
3. מתקיימת אסיפת נושים אם יש תכנית שיקום – שבה מצביעים על אישור התכנית.

אחריות המנהלים ובעלי השליטה

במהלך הבדיקה המשפטית, בוחן הנאמן האם הנהלת החברה ניהלה אותה בתום לב, ואם לא – ניתן לבקש חיוב אישי של המנהלים בגין התנהלות רשלנית, משיכת כספים אסורה או הברחת נכסים.

במקרים חמורים, עשוי בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל אחריות אישית על מנהלים ובעלי שליטה.
לעומת זאת, כאשר בעלי השליטה משתפים פעולה, מוסרים מידע מלא ומפגינים רצון לשקם – לרוב הדבר ייזקף לזכותם.

כלי עזר שימושי:

הכנת רשימת נושים מסודרת, דו"חות הנה"ח מלאים ודוח תזרימי לחצי שנה קדימה – הם שלושת המסמכים הקריטיים שבעל חברה צריך להחזיק לפני פתיחת ההליך. יש להכינם מראש בעזרת רואה חשבון מקצועי.

 

דוגמה מהשטח – איך חברת ייצור קטנה הצליחה לצאת מחדלות פרעון

כדי להבין כיצד ניתן לעבור מהתמוטטות עסקית אפשרית לתהליך שיקום מוצלח, כדאי להציג מקרה אמיתי מהשטח. מדובר בחברת ייצור קטנה בתחום מוצרי מתכת שפעלה באזור התעשייה של עפולה, העסיקה כ־12 עובדים, והתמודדה עם ירידה חדה בביקושים בעקבות משבר בשוק הבנייה.

הרקע:

במשך שלושה רבעונים רצופים החברה רשמה הפסדים. במקביל, החלו לצוץ חובות בלתי משולמים לספקים, כולל חשמל, שכר עבודה ודמי שכירות. הבנק סירב להעניק קו אשראי נוסף. בעלי החברה התלבטו בין סגירה מוחלטת להגשת בקשה לחדלות פרעון.

הצעדים שננקטו:

1. בעלי החברה פנו לייעוץ משפטי והכינו תכנית הבראה ראשונית.
2. הוגשה בקשה לצו פתיחת הליכים לבית המשפט המחוזי בנצרת.
3. מונה נאמן זמני, שבחן את פעילות החברה וזיהה פוטנציאל להבראה – בזכות קווי ייצור פעילים, חוזה קיים עם מפעל ביטחוני, ורמת מלאי גבוהה.

תהליך השיקום:

1. החברה פיטרה 3 עובדים מינהליים וצמצמה הוצאות תפעול.
2. התקבלה הלוואה מקרן לעסקים בקשיים לצורך רכישת חומרי גלם שוטפים.
3. גובשה תכנית הסדר חוב עם הנושים, שכללה פריסת תשלומים ל־5 שנים.
4. לאחר 14 חודשים של מעקב, בית המשפט אישר סיום ההליך והחזרת השליטה לידי ההנהלה.

הלקח:

המפתח היה תגובה מהירה, שקיפות מלאה מול כל הצדדים – ובעיקר, רצון להחיות את החברה ולא לברוח מהחובות.

המסר למנהלים ובעלי עסקים: חדלות פרעון של חברה אינה סוף הדרך – אלא יכולה להיות תחילתו של פרק חדש, מחושב ובעל בסיס כלכלי טוב יותר.

חדלות פרעון של חברה – תשובות ברורות למנהלים

בשלב זה של המאמר חשוב לרכז את השאלות שמטרידות כל בעל עסק שנמצא על סף קריסה או התמודדות מול מערכת משפטית. הנה כמה מהנפוצות שבהן:

מה ההבדל בין שיקום לפירוק?
שיקום הוא ניסיון להציל את החברה באמצעות תכנית הבראה, בעוד שפירוק הוא סיום פעילות ומכירת נכסים כדי להחזיר את החוב.

האם כל חברה שנקלעת לקשיים יכולה לבקש שיקום?
לא. יש צורך להוכיח לבית המשפט שקיימת תכנית ריאלית, עם הכנסות צפויות, שוק קיים ורצון לפעול.

האם הנושים חייבים להסכים לשיקום?
הנושים משתתפים באסיפת נושים ויכולים להצביע בעד או נגד תכנית שיקום. עם זאת, לבית המשפט הסמכות לאשר גם תכנית שלא אושרה פה אחד, אם נמצאה סבירה.

מה קורה למנהלים שמעלו באמון או הבריחו כספים?
במקרים חמורים, ניתן לבקש הרמת מסך והטלת אחריות אישית על המנהלים.

האם ניתן להקים חברה חדשה אחרי סיום הליך חדלות פרעון?
כן, כל עוד לא הוטלו הגבלות אישיות במסגרת פסק דין.

האם עובדים שמפוטרים מקבלים פיצויים?
ברוב המקרים – כן. ביטוח לאומי משלם לעובדים זכויות בסיסיות עד לתקרה, כחלק מהליך הפירוק או השיקום.

 

זקוקים לעזרה? אנחנו כאן בשבילכם

LAW STREET – מגלים לכם את הדרך המשפטית, פשוט וברור

אם אתם עומדים בפני חדלות פרעון של חברה, מתלבטים אם לפתוח בהליך או לא יודעים מה האפשרויות שלכם – אל תישארו לבד עם סימני השאלה.

LAW STREET הוא מיזם חברתי־משפטי שמטרתו להנגיש מידע משפטי מקצועי, ברור ובלתי תלוי – לכולם. אנחנו לא מייצגים אף גוף מסחרי, ולא מוכרים שירותים משפטיים – אלא מספקים את הכלי החשוב ביותר: הבנה.

אצלנו תמצאו מאמרים מעודכנים, מדריכים מקיפים, שאלות ותשובות, וכלים דיגיטליים שילוו אתכם – כל הדרך.

יש לכם שאלה? זקוקים להכוונה או עזרה?
הרגישו חופשי לפנות אלינו – נשמח לעזור.
כי ידע משפטי הוא לא מותרות – הוא זכות בסיסית של כל אזרח ואזרחית בישראל.

LAW STREET – להבין, לפעול, לצמוח.

 

חדלות פרעון של חברה – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהי חדלות פרעון של חברה?
   חדלות פרעון של חברה היא מצב משפטי שבו חברה אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות – כלומר, אינה מסוגלת לשלם חובות במועדם או שסך התחייבויותיה עולה על שווי נכסיה. מדובר במצב כלכלי המעיד על כשל חמור בתזרים או במבנה ההון של החברה.
2. איך ניתן לדעת אם חברה נמצאת בחדלות פרעון?
   קיימים שני מבחנים עיקריים: מבחן התזרים – האם החברה יכולה לשלם חובותיה השוטפים, ומבחן המאזן – האם שווי התחייבויות החברה גבוה מסך נכסיה. עמידה באחד מהם עשויה להעיד על חדלות פרעון.
3. מה קורה לחברה שנכנסת לחדלות פרעון?
   עם קבלת צו פתיחת הליכים, מוקפאים כל ההליכים המשפטיים והעיקולים נגד החברה. בית המשפט ממנה נאמן, שבוחן אם קיימת תשתית לשיקום החברה או שיש לפרקה ולחלק את נכסיה לנושים.
4. מי יכול להגיש בקשה להכרזת חדלות פרעון של חברה?
   הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי החברה עצמה או על ידי נושה שלה (כגון ספק או בנק), בתנאי שסכום החוב עולה על 25,000 ש"ח ויש זיקה לפעילות בישראל.
5. מהו הליך שיקום כלכלי של חברה?
   הליך שיקום הוא תהליך שמאפשר לחברה להמשיך לפעול תחת פיקוח, לפרוס חובות ולהבריא את פעילותה – במקום להתפרק. תכנית הבראה מגובשת ומובאת לאישור בית המשפט ואסיפת נושים.
6. מה ההבדל בין שיקום לפירוק?
   שיקום נועד להחזיר את החברה למסלול פעילות תקין, תוך שמירה על מקומות עבודה והמשכיות עסקית. פירוק הוא סיום מלא של פעילות החברה, מכירת נכסים וחלוקת כספים לנושים לפי סדר קדימויות.
7. האם עובדים מקבלים את שכרם במקרה של חדלות פרעון?
   כן. חוק הביטוח הלאומי מבטיח לעובדים תשלום שכר שלא שולם, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות עד לתקרה מוגדרת, גם במקרה של פירוק החברה.
8. כיצד משפיעה חדלות פרעון של חברה על הנושים?
   הנושים נדרשים להגיש תביעות חוב לנאמן. סדר פירעון החובות נקבע לפי סוג החוב – למשל, נושים מובטחים (עם שעבודים) מקבלים עדיפות על פני נושים רגילים.
9. מהי אחריות מנהלי החברה במצב של חדלות פרעון?
   אם יוכח שהמנהלים פעלו ברשלנות או הבריחו נכסים – ניתן לבקש מבית המשפט להטיל עליהם אחריות אישית. במקרים בהם פעלו בתום לב, לרוב לא תוטל עליהם אחריות ישירה.
10. האם ניתן להמשיך ולנהל את החברה במהלך ההליך?
    במקרים של שיקום, ההנהלה המקורית יכולה להמשיך לנהל את החברה – בכפוף לאישור מהנאמן ובית המשפט. כל פעולה מהותית דורשת פיקוח.
11. כמה זמן נמשך הליך חדלות פרעון של חברה?
    משך ההליך משתנה בהתאם למורכבות המקרה. הליך שיקום עשוי להימשך 6–24 חודשים, בעוד הליך פירוק יכול להימשך זמן רב יותר – בהתאם למספר הנושים, נכסים ומורכבות משפטית.
12. האם חדלות פרעון משפיעה על דירוג האשראי של החברה?
    כן. כניסה להליך חדלות פרעון מדווחת ללשכות אשראי ולבנקים, ועלולה לפגוע באמינות הפיננסית של החברה וביכולת לקבל מימון עתידי.
13. האם ניתן להקים חברה חדשה לאחר פירוק?
    כן, אך יש לבחון את הנסיבות. אם המנהלים הורשעו בהתנהלות פסולה, ייתכן שיוטלו עליהם מגבלות. במקרים רגילים, אין מניעה חוקית להקמה מחודשת.
14. האם חדלות פרעון חלה גם על עמותות או שותפויות?
    כן. החוק חל גם על גופים משפטיים כמו עמותות ושותפויות, בתנאי שהם עומדים בהגדרה של חדלות פרעון מבחינת תזרים או מאזן.
15. האם ניתן להפעיל הליך חדלות פרעון גם במגזרים מיוחדים, כמו עיצוב מזנונים בחדר אוכל?
    בהחלט. חדלות פרעון של חברה עשויה לחול גם על עסקים בתחומים יצירתיים כמו עיצוב מזנונים בחדר אוכל, סטודיו לעיצוב פנים, או ייצור נגרות בהתאמה אישית – כל עוד מדובר בגוף משפטי המוגדר כחברה בע"מ.

    זקוקים לייעוץ משפטי אישי ומקצועי?

    השאירו פרטים ונתאם שיחה ראשונית ללא התחייבות. 

    שם

    טלפון

    שליחה