הריגה בשוגג – מתי טעות הופכת לעבירה פלילית חמורה?

כאשר אדם מוצא את עצמו נחקר או מואשם בעבירת הריגה בשוגג, התחושה הראשונית עשויה להיות בלבול עמוק: "לא התכוונתי!", "זו הייתה תאונה!", "לא ראיתי שזה יקרה!". אך מבחינת החוק הפלילי – גם מקרה שנראה לכאורה כטעות יכול להיחשב לעבירה חמורה, ולעיתים אף להוביל לעונשי מאסר ממושכים.
מאמר זה מציע סקירה מקיפה של המונח "הריגה בשוגג" – מהי ההגדרה המשפטית, מה ההבדל בינה לבין רצח או גרימת מוות ברשלנות, ומהם הכלים המשפטיים החשובים ביותר להתמודדות עם אישום כזה.

 

מהי הריגה בשוגג לפי החוק החדש – ומה ההבדל מרצח או רשלנות?

בשנת 2019 נכנסה לתוקף רפורמה משמעותית בחוק העונשין הישראלי, שהביאה לשינוי יסודי בסיווג עבירות ההמתה. עד אז, החוק כלל שלוש עבירות עיקריות בלבד: רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות. אלא שהמציאות המשפטית והציבורית הצביעה על צורך להבחין בין מקרים שונים של גרימת מוות – כאלה שיש בהם כוונה מפורשת, וכאלה שנובעים מרשלנות או פזיזות.

כתוצאה מהרפורמה, סעיף "הריגה" הקלאסי (298) הוחלף במספר חלופות חדשות – אחת מהן היא "המתה בקלות דעת" – שם חדש לעבירה שבעבר נקראה "הריגה בשוגג", והיא ממשיכה להוות קטגוריה נפרדת מהשניים האחרים: רצח ורשלנות.

ההגדרה החדשה:

"המתה בקלות דעת מתקיימת כאשר אדם גורם למותו של אחר, תוך מודעות בפועל לאפשרות שהתנהגותו עלולה לגרום לתוצאה הקטלנית – אך מבלי שהתכוון להמית."

כלומר, לא נדרשת כוונה להרוג, אך כן נדרשת הבנה בזמן אמת שהפעולה עלולה לגרום למוות – והחלטה להמשיך למרות זאת.

דוגמה מרכזית:

אדם שלוקח חלק בקטטה ומשתמש בכיסא כבד להכות אדם אחר בראשו. גם אם לא התכוון להמית, עצם השימוש בחפץ מסוכן תוך מודעות לסיכון – עלול להוביל לאישום בהריגה בשוגג.

השוואה מהירה:

עבירה	כוונה להמית	מודעות לסיכון	עונש מרבי
רצח בכוונה תחילה	כן	כן	מאסר עולם חובה
הריגה בשוגג / בקלות דעת	לא	כן	עד 12–20 שנה
גרימת מוות ברשלנות	לא	לא	עד 3 שנים

ההבדל המשמעותי טמון אם כן ביסוד הנפשי – במידת המודעות והכוונה. בעוד ברצח נדרשת כוונה ישירה, בהריגה בשוגג די בהבנה שהפעולה מסוכנת, גם בלי רצון ממשי להמית. בגרימת מוות ברשלנות – אין אף לא מודעות כזו.

 

יסוד נפשי – מהי "מודעות בפועל" ולמה זה קריטי להרשעה בהריגה בשוגג?

היסוד הנפשי הוא מרכיב מרכזי בכל עבירה פלילית. במקרה של הריגה בשוגג – היסוד הזה מתמקד בשאלה אם האדם היה מודע בפועל לכך שהוא נוטל סיכון לחיי אדם. זו הבחנה עדינה מאוד – אך יש לה משקל קריטי בשיקול אם להאשים את האדם בהריגה, או בעבירה קלה יותר כמו גרימת מוות ברשלנות.

מה נחשבת "מודעות בפועל"?

מודעות בפועל אינה רק תחושת סיכון כללית, אלא הבנה ממשית שהמעשה המסוים עלול להוביל לתוצאה קטלנית. זו אינה תחושת חרטה בדיעבד, אלא הבנה בזמן אמת, גם אם לא מדובר בכוונה להרוג.

דוגמה ראשונה:

אדם יורה באוויר בשכונת מגורים צפופה מתוך "חגיגה", למרות שהוא יודע שיש ילדים בסביבה. אם קליע פוגע באדם וגורם למותו, ייתכן מאוד שהתביעה תטען למודעות בפועל – כלומר, לא יוכל לטעון ש"לא חשב שיקרה משהו".

דוגמה שנייה:

אדם דוחף אדם אחר בגרם מדרגות במהלך ויכוח, כשהוא יודע שמדובר בדחיפה חזקה ובשיפוע תלול. גם אם לא כיוון להרוג – ייתכן שייראה כמי שפעל מתוך מודעות לסיכון.

איך מוכיחים מודעות?

התביעה תנסה לבסס את המודעות בעזרת נסיבות המקרה:

1. מה אמר האדם בזירה?
2. מה הייתה עוצמת הפעולה?
3. האם היה שימוש בכלי מסוכן?
4. האם היה זמן לעצור או להימנע?

במקרים רבים, ההגנה תנסה להראות שהמודעות לא התקיימה – למשל, אם האדם היה תחת השפעה, בלחץ, במצב רגשי קיצוני או פשוט פעל באימפולס מבלי להבין את ההשלכות.

למה זה חשוב כל כך?

מבחינה משפטית, אם לא ניתן להוכיח מודעות בפועל – הרי שלא ניתן להאשים בהריגה בשוגג, אלא לכל היותר בגרימת מוות ברשלנות. המשמעות: מעבר מאישום חמור של 12–20 שנות מאסר, לעבירה שהעונש המרבי עליה הוא שלוש שנים בלבד – ולעיתים אפילו פחות.

שינוי החוק בעבירות המתה – איך נוצר סעיף ההריגה החדש?

הביטוי "הריגה בשוגג" היה עד לפני מספר שנים מונח עמום יחסית, שהופיע בעיקר תחת סעיף 298 לחוק העונשין. מדובר היה בסעיף כללי, שקבע עונש של 20 שנות מאסר לכל מי שהמית אדם "שלא בנסיבות של רצח", מבלי לפרט את ההבחנות בין רשלנות, פזיזות או אדישות.

המצב המשפטי הזה יצר בעיה חמורה: לא הייתה הבחנה מדויקת בין מקרים שבהם אדם באמת פעל בחוסר זהירות בלבד, לבין מקרים שבהם נקט פעולה מסוכנת מאוד תוך מודעות, אך ללא כוונת זדון. בפועל, אנשים שביצעו מעשים שונים בתכלית – קיבלו את אותו סעיף אישום.

כדי להתמודד עם חוסר האבחנה הזה, חוק ההמתה החדש (תיקון 137 לחוק העונשין) שנכנס לתוקף ב־2019 חילק את עבירת ההמתה לארבע דרגות:

1. רצח בכוונה תחילה – עבירה שדינה מאסר עולם חובה.
2. רצח בנסיבות מחמירות – למשל, רצח מתוך מניע גזעני או פלילי.
3. המתה בקלות דעת – מה שמקביל ל"גרימת מוות תוך מודעות אך ללא כוונה".
4. גרימת מוות ברשלנות – עבירה קלה יחסית, בה אין מודעות כלל לסיכון.

העבירה של "המתה בקלות דעת" היא זו שהתמקמה בנקודת הביניים – והיא זו שבפועל החליפה את "הריגה בשוגג" בלשון החוק. מדובר במצב שבו אדם בחר להתעלם מהסיכון לחיי אדם, אף שלא ביקש להזיק. הוא בחר לפעול, גם כשהבין את התוצאה האפשרית.

הרציונל של המחוקק היה ליצור מדרג ענישה מדויק, שיאפשר לבתי המשפט לגזור עונשים הוגנים ופרופורציונליים לפי נסיבות כל מקרה ומקרה – ולא להחיל סנקציה אחידה על מצבים שונים.

דוגמאות מהשטח: מתי הריגה בשוגג באמת נחשבת לפלילית?

כדי להבין מתי ואיך מוגש כתב אישום בגין הריגה בשוגג, חשוב להסתכל על מקרים אמיתיים שנדונו בפסקי דין, ולהבחין בדקויות שהובילו להרשעה או לזיכוי.

מקרה 1: קטטה שהובילה למוות

גבר בן 24 נכנס לעימות מילולי עם אחר בבר. במהלך הקטטה, דחף את המתלונן בחוזקה – וזה נפל, פגע בראשו בשפת מדרכה ונפטר מפגיעת ראש קשה. התביעה ייחסה לו מודעות בפועל לסיכון, מאחר והדחיפה התבצעה תוך כדי ויכוח מתלהט, בשטח מסוכן.

בית המשפט קיבל את הטענה שהנאשם לא התכוון להרוג, אך הרשיע אותו בעבירה של המתה בקלות דעת – תוך הדגשה שהדחיפה הייתה פעולה פזיזה ובלתי מרוסנת שהובילה למוות, והנאשם היה צריך להיות מודע לכך.

מקרה 2: נהיגה מסוכנת וקטלנית

נהג משאית סטה מנתיבו באור יום ופגע ברוכב אופניים. מהחקירה עלה שהנהג הסתכל בנייד במהלך הנהיגה, למרות שהבחין בתנועה סביבו. הוא לא חצה את הסף של כוונה – אך כן הפגין התנהגות שיש בה אדישות לסכנה ברורה.

במקרה זה, התביעה בחרה לייחס לו עבירה של הריגה בשוגג ולא רק גרימת מוות ברשלנות, מאחר והייתה לו שליטה מלאה על המצב אך הוא בחר להתעלם מהסיכון.

מקרה 3: ניסיון הפחדה שיצא משליטה

צעיר בן 19 ניסה להפחיד חבר תוך כדי משחק בנשק בלתי חוקי. הוא לחץ על ההדק מבלי לדעת שהנשק טעון – ופגע בראשו של חברו. למרות שלא הייתה כוונה אמיתית לירות, ההתנהלות עוררה שאלה של פזיזות פלילית.

במשפט נטען כי הנאשם פעל בקלות דעת חמורה, שכן מי שמשחק בנשק – גם "רק להפחיד" – צריך לקחת בחשבון את הסיכון החמור. גם כאן, הורשע בהריגה בשוגג.

 

במקרים כאלה, הקו בין עבירה פלילית חמורה לבין טעות אנוש נבחן באופן דקדקני. כל פרט – העדויות, המניע, אופי הפעולה, ההתנהגות לפני ואחרי – עשוי לשנות את הסיווג המשפטי ולהשפיע עמוקות על תוצאות ההליך.

בהמשך המאמר, נמשיך לפרט על הענישה הצפויה בהריגה בשוגג, ועל אפשרויות ההגנה המשפטית שעומדות בפני נאשם.

 

ענישה בהריגה בשוגג – בין 3 ל־20 שנות מאסר: מה משפיע על חומרת העונש?

החוק בישראל קובע כי העונש המרבי על עבירת המתה בקלות דעת – כלומר, הריגה בשוגג – הוא עד 12 שנות מאסר, ולעיתים אף יותר (עד 20 שנה) בנסיבות חמורות במיוחד. עם זאת, אין מדובר בעונש קשיח, ובתי המשפט מפעילים שיקול דעת רחב כאשר הם נדרשים לקבוע את חומרת הענישה.

מהם הגורמים שקובעים את העונש בפועל?

1. חומרת המעשה והסיכון שנלקח
   ככל שהמעשה היה פזיז, בלתי מרוסן או אלים יותר – כך גובר הסיכוי לעונש חמור. שימוש בכלי נשק, דחיפה מגובה, נהיגה מסוכנת או התנהגות שמנוגדת לחוק באופן מובהק – כולם יובילו להחמרה בענישה.
2. עבר פלילי קודם של הנאשם
   לנאשם ללא עבר פלילי, במיוחד אם מדובר באדם נורמטיבי, תהיה נקודת פתיחה טובה יותר. לעומת זאת, מי שעברו כולל אלימות, שימוש בנשק או הפרות חוזרות – יספוג עונש חמור יותר.
3. התנהגות לאחר המעשה
   נאשם שהפגין חרטה כנה, ניסה להושיט עזרה לקורבן, או שיתף פעולה עם המשטרה – יקבל לרוב התחשבות. מנגד, בריחה מזירת האירוע, שיבוש הליכים או ניסיונות לטשטש ראיות – יפעלו לחובתו.
4. נסיבות אישיות ומשפחתיות
   מצבו האישי של הנאשם, גילו, בריאותו, מצבו הנפשי בעת האירוע או נסיבות חיים יוצאות דופן – עשויים לשמש בסיס להקלה בענישה. בתי המשפט מתייחסים לרקע סוציו־אקונומי, קשיים נפשיים או משפחתיים, ולעיתים אף לנסיבות חיים טראומטיות.
5. תסקיר שירות מבחן
   בתיקים רבים נדרש תסקיר שיבחן את הסיכון העתידי של הנאשם, את יכולתו להשתקם, ואת עמדתו הרגשית ביחס למעשה. תסקיר חיובי עשוי לשנות את תמונת הענישה באופן משמעותי.

דוגמה מהפסיקה:

בפרשת אדם שהרג את שכנו במהלך קטטה על רעש, נקבע שהמעשה בוצע באימפולסיביות, ללא כוונה תחילה, אך מתוך מודעות לסיכון. השופט קבע עונש של 5 שנות מאסר בפועל, בשל החרטה, היעדר עבר פלילי והודאה מוקדמת.

לסיכום:

רף הענישה בהריגה בשוגג משתנה ממקרה למקרה, ויכול לנוע בין מאסר בפועל ממושך, דרך עבודות שירות, ועד עיכוב ביצוע או שיקום בקהילה במקרים יוצאי דופן. לכן, חשוב להבין שהשפעת הייצוג המשפטי, ההתנהלות האישית ותכנון מוקדם של אסטרטגיית ההגנה – עשויים להיות מכריעים.

 

איך ניתן להתגונן מול אישום של הריגה בשוגג? אסטרטגיות משפטיות יעילות

כאשר מוגש כתב אישום בגין הריגה בשוגג, ישנה חשיבות קריטית לבחינת כל שלב ושלב בתהליך – החל מחומרי הראיות, דרך עדי התביעה וההגנה, ועד לתשתית העובדתית והמשפטית של היסוד הנפשי.

אסטרטגיות הגנה מרכזיות:

1. היעדר מודעות בפועל
   אם ניתן להוכיח שהנאשם לא היה מודע בפועל לסיכון שנוצר – או שההבנה שלו הייתה מוגבלת – ייתכן שניתן להמיר את האישום לעבירה של גרימת מוות ברשלנות. זהו הבדל של ממש בעבירה ובעונש.

לדוגמה: אדם שמניף יד בתגובה אינסטינקטיבית ולא שולט בכוחו – ובשל כך גורם למוות – עשוי להיחשב כמי שפעל מתוך רשלנות בלבד, ולא מתוך קלות דעת מודעת.

1. שיבוש בראיות או כשלים בחקירה
   עורכי דין פליליים בודקים לעומק את ההליך שנערך על ידי המשטרה והתביעה: האם נלקחו הודאות שלא כדין? האם נערך זיהוי שגוי? האם הופעל לחץ פסול על הנחקר? כשלים כאלה יכולים להוביל לזיכוי או להסדר מקל.
2. טענה להגנה עצמית או נסיבה מקלה אחרת
   במקרים מסוימים, ניתן לטעון שהנאשם פעל מתוך פחד ממשי לחייו או לחיי אחרים – גם אם התגובה הייתה לא פרופורציונלית. אם יוכח שהמניע היה הגנה עצמית – ייתכן שההרשעה תימנע או תומר לעבירה קלה יותר.
3. שיקום מוקדם והבעת חרטה
   אם הנאשם מביע חרטה כנה, עובר טיפול פסיכולוגי או שיקומי, מתנצל בפני משפחת הקורבן ומראה שינוי מהותי באורח חייו – בית המשפט עשוי להתחשב בכך. לעיתים, שיקום כזה מאפשר להגיע להסדר טיעון מקל עם התביעה.

טיפים פרקטיים:

1. יש לתעד כל שיחה עם המשטרה או גורמים רלוונטיים – ולעולם לא למסור גרסה רשמית בלי ייעוץ משפטי.
2. אם יש עדים לתקרית – יש לאתרם בהקדם ולגבות מהם תצהיר מוקדם, לפני שפרטים יישכחו או יעוותו.
3. חשוב להתייעץ עם עורך דין מנוסה בדיני פלילים כבר מהשלב הראשון – כל טעות בשלבים מוקדמים עלולה להיות הרת גורל.

תרחישים נפוצים להריגה בשוגג – לא רק אלימות: גם נהיגה, ספורט ותחום העבודה

הריגה בשוגג אינה מוגבלת לתרחישים של קטטות או תקיפה פיזית. החוק רואה בחומרה כל מצב שבו אדם נטל סיכון לחיי אחר – גם אם לא מתוך אלימות מובהקת. להלן מספר תחומים נפוצים שבהם עולות סוגיות של הריגה בשוגג:

נהיגה מסוכנת עם מודעות לסיכון

במקרים שבהם נהג נוהג בפראות, תוך כדי שימוש בנייד, חציית רמזור אדום או ביצוע עבירת תנועה חמורה – ונגרם מוות, התביעה עשויה לטעון שמדובר בהמתה בקלות דעת ולא רק בגרימת מוות ברשלנות.
במיוחד כאשר יוכח שהנהג היה מודע לסיכון אך בחר להמשיך בנהיגה.

שימוש רשלני בציוד מסוכן בעבודה

עובד באתר בנייה שמסיר מנוף ללא אמצעי בטיחות, או מפעיל כלי עבודה קטלני מבלי לבדוק תקינות – עשוי למצוא את עצמו מואשם בהריגה בשוגג, אם אירע אסון.

פעילות ספורטיבית לא מבוקרת

במקרים נדירים, גם ספורטאים או מדריכים שהובילו אימון מסוכן – תוך נטילת סיכון ממשי – עשויים להיות חשופים לאישום. לדוגמה, מדריך שמוביל קפיצת באנג’י לא בטוחה, או מאמן שמעודד עימותים פיזיים, עלול להיחשב כמי שגרם למוות תוך מודעות לסיכון.

משחקים בנשק, חומרי נפץ או חומרים דליקים

מקרים של "בדיחה" מסוכנת עם אקדח, נפנוף בסכין או הדלקת אש באירוע צפוף – גם הם עשויים להיחשב להריגה בשוגג.
למשל: נער שהצית נפצים ליד חברים, וגרם לפציעה קטלנית – הורשע במעשה פזיז שהוביל למוות.

 

איך ניתן להימנע מהריגה בשוגג? חינוך, זהירות ואחריות משפטית

כפי שניתן לראות, הריגה בשוגג אינה תוצאה של כוונת זדון – אלא של חוסר ריסון, פזיזות או קבלת החלטות שגויה בזמן אמת. ישנה משמעות עמוקה להעלאת המודעות הציבורית ולהבנת ההשלכות המשפטיות.

טיפים למניעה והתנהלות נכונה:

1. עצור וחשוב לפני כל פעולה פיזית – במיוחד במצבי מתח, עימות או אלימות.
2. הימנע מהתגרויות ומהפגנת כוח – גם אם "הצדק איתך".
3. בנה רגישות לסיכון סביבתי – האם יש ילדים בסביבה? תנאים מסוכנים? חפצים חדים?
4. אל תזלזל באמצעי בטיחות – גם אם אתה מרגיש בשליטה מוחלטת.
5. אם קרה אירוע קשה – פעל באחריות: עצור, הושט עזרה, דווח לרשויות.

מתי כדאי לפנות לעורך דין פלילי?

אם היית מעורב באירוע שגרם לפציעה קשה או למוות – גם אם אינך חושב שאתה אשם – חשוב לפנות מיד לייעוץ משפטי. כל מילה שתגיד, כל פעולה שתבצע – עשויה להשפיע על ההליך המשפטי, ולהכריע בין אישום פלילי חמור לבין סגירת תיק או הגשת כתב אישום מופחת.

צריכים ייעוץ בנושא הריגה בשוגג? אנחנו כאן בשבילכם

צוות LAW STREET מזמין אתכם לפנות אלינו בכל שאלה, חשש או צורך בהכוונה משפטית בנוגע לעבירת הריגה בשוגג – או כל סוגיה פלילית אחרת.

אינכם לבד: גם אם מדובר במצב מורכב, מפחיד או מבלבל – אפשר וצריך להבין את הזכויות, לקבל כלים להתמודדות, ולפעול מתוך ידע והבנה.

LAW STREET הוא מיזם חברתי־משפטי שמטרתו להנגיש ידע משפטי אמין, עדכני ובלתי תלוי לכל אדם בישראל. הקמנו את הפורטל מתוך הבנה עמוקה שזירת המשפט משפיעה על חיי כולנו – אך נותרת לעיתים קרובות בלתי מובנת, מרוחקת, ולעיתים אף מרתיעה.

רבים מהאזרחים מוצאים את עצמם חסרי אונים מול חוזים, רשויות, תביעות או מכתבים משפטיים, פשוט כי חסר להם את הכלי הבסיסי ביותר: הבנה.

ב־LAW STREET אנחנו מאמינים שידע הוא כוח – וכאשר מדובר בידע משפטי, הוא גם מגן, מאפשר, מחזק ומספק ביטחון.

מוזמנים ליצור איתנו קשר דרך האתר, לשאול, להתייעץ ולהתחיל לפעול מתוך ביטחון והבנה.

הריגה בשוגג – שאלות ותשובות נפוצות 

1. מהי ההגדרה המשפטית של הריגה בשוגג?
   הריגה בשוגג, כפי שהיא מכונה בשפה המדוברת, מתייחסת לעבירה הפלילית של "המתה בקלות דעת" על פי סעיף 298 לחוק העונשין. מדובר במצב שבו אדם גרם למותו של אחר מתוך פעולה פזיזה או מסוכנת, כאשר הוא היה מודע לסיכון אך בחר להתעלם ממנו – מבלי שהתכוון להרוג בפועל.
2. מה ההבדל בין הריגה בשוגג לבין גרימת מוות ברשלנות?
   גרימת מוות ברשלנות מתרחשת כאשר אדם פועל בלי לנקוט אמצעי זהירות סבירים – אך מבלי להיות מודע לסיכון. לעומת זאת, הריגה בשוגג כוללת מודעות בפועל לסכנה – ולכן נחשבת לעבירה חמורה יותר.
3. מה העונש הצפוי בגין הריגה בשוגג?
   העונש המרבי הקבוע בחוק עבור הריגה בשוגג הוא עד 12 שנות מאסר. עם זאת, העונש בפועל נגזר לפי נסיבות המקרה, מידת האחריות האישית של הנאשם, עבר פלילי, ושיקולים נוספים.
4. האם כל תאונת דרכים קטלנית תיחשב להריגה בשוגג?
   לא. רוב תאונות הדרכים הקטלניות נחשבות ל"גרימת מוות ברשלנות". רק כאשר ניתן להוכיח שהנהג היה מודע בפועל לסיכון – למשל, נהיגה מהירה במיוחד במרכז עירוני – ניתן לשקול הריגה בשוגג.
5. האם אדם יכול להיות מואשם בהריגה בשוגג בעקבות ריב שהתפתח לדחיפה קטלנית?
   כן. אם אדם דוחף אחר מתוך סערת רגשות אך היה מודע לכך שהמעשה עלול להוביל לפגיעה קשה או מוות – הוא עלול להיחשב כמי שפעל בקלות דעת, ולכן יואשם בהריגה בשוגג.
6. מה נדרש כדי להוכיח "מודעות" במקרים כאלה?
   התביעה נדרשת להראות שהנאשם הבין את הסיכון במעשיו בזמן אמת – גם אם לא התכוון לתוצאה הקטלנית. מודעות יכולה להתבסס על דברי הנאשם, התנהגותו, או נסיבות המקרה.
7. האם ייתכן הסדר טיעון בהריגה בשוגג?
   כן. במקרים רבים, מתקיימים הסדרי טיעון בין התביעה לבין הנאשם, במיוחד כאשר הוא מודה באחריות, מביע חרטה ונוטל אחריות למעשיו. הסדר כזה עשוי להוביל להפחתת העונש או לסיווג מחודש של העבירה.
8. האם אדם שהורשע בהריגה בשוגג יישא רישום פלילי לצמיתות?
   בדרך כלל כן. מדובר בעבירה חמורה שהרישום עליה נותר לאורך זמן. עם זאת, ניתן להגיש בקשה למחיקת הרישום לאחר תקופה מסוימת, בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו בחוק.
9. האם יש שיקולים מקלים שיכולים להפחית את העונש?
   כן. בתי המשפט בוחנים שיקולים כגון הבעת חרטה כנה, שיתוף פעולה עם הרשויות, מצב נפשי של הנאשם, העדר עבר פלילי, תסקיר שירות מבחן חיובי, ונסיבות חיים יוצאות דופן.
10. מה ההשלכות האזרחיות של הריגה בשוגג?
    מלבד ההליך הפלילי, קיימת אפשרות לתביעה אזרחית מצד משפחת הקורבן לקבלת פיצויים בגין נזקיהם – גם אם הנאשם לא הורשע, ובמיוחד אם מדובר באירוע שגרם למות אדם ברשלנות.
11. האם ניתן לטעון להגנה עצמית במקרה של הריגה בשוגג?
    במקרים מסוימים – כן. אם ניתן להוכיח שהנאשם פעל מתוך הגנה עצמית סבירה על חייו או חיי אחרים – גם אם התוצאה הייתה טראגית – ייתכן שהוא יזוכה או שעבירתו תופחת.
12. האם קטין יכול להיות מואשם בהריגה בשוגג?
    כן, אך ההליכים בעניינו ינוהלו בדרך כלל במסגרת בתי משפט לנוער. ענישה במקרים אלה תהיה מותאמת לגיל, לרקע וליכולת השיקום של הקטין.
13. האם שימוש רשלני בכלי עבודה מסוכן במקום עבודה עלול להיחשב להריגה בשוגג?
    בהחלט. אם עובד או מנהל פועל תוך ידיעה שיש סיכון ממשי – ואינו נוקט באמצעי הזהירות הנדרשים – הוא עשוי לשאת באחריות פלילית להריגה בשוגג במקרה של מוות.
14. איך עיצוב מזנונים בחדר אוכל קשור להריגה בשוגג?
    לכאורה מדובר בתחום נפרד, אך כאשר מדובר בעיצוב מזנונים בחדר אוכל – יש חשיבות לאמצעי בטיחות. במקרים נדירים, עיצוב לקוי שגרם לקריסת מבנה או חפץ כבד על אדם, תוך מודעות לסיכון, עלול להיחשב כהתנהלות פזיזה שגרמה למוות.
15. האם תמיד חייבים עורך דין בתיקי הריגה בשוגג?
    בהחלט. מדובר בעבירה חמורה עם השלכות ארוכות טווח. ליווי של עורך דין פלילי מנוסה מאפשר לבחון את האפשרויות המשפטיות, לזהות כשלים בחקירה ולהתנהל נכון מול מערכת המשפט.

    זקוקים לייעוץ משפטי אישי ומקצועי?

    השאירו פרטים ונתאם שיחה ראשונית ללא התחייבות. 

    שם

    טלפון

    שליחה