הליך חדלות פירעון – שיקום כלכלי, מחיקת חובות והפטר סופי

מהו הליך חדלות פירעון ולמי הוא מיועד? הסבר פשוט של החוק החדש

הליך חדלות פירעון הוא תהליך משפטי שנועד להתמודד עם מצב שבו אדם או תאגיד אינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם. כלומר, סך החובות גבוה מהנכסים, או שהחייב אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויות הכספיות במועדים שנקבעו.

ההליך נועד בראש ובראשונה לשרת שני אינטרסים מרכזיים:
מצד אחד, להבטיח לנושים הליך הוגן של גביית חובות. מצד שני – לא פחות חשוב – לאפשר לחייב להשתקם כלכלית, לחזור לחיים תקינים ולהשתחרר מהעול.

מאז כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (2019), השתנה הדגש: פחות ענישה – יותר שיקום. החוק מאפשר מסלול ברור, מדורג ושקוף, שבו ניתן להגיע ל"צו הפטר" ולסיים את פרק החובות. מטרת ההליך אינה רק למחוק חובות, אלא גם להחזיר לאדם את היכולת לתפקד כלכלית, חברתית ומשפחתית.

הליך חדלות פירעון מיועד בעיקר לאנשים פרטיים שאינם מצליחים לעמוד בהחזרים, בעלי עסקים קטנים שנקלעו לקריסה כלכלית, ולעיתים גם עוסקים מורשים שנפגעו עקב נסיבות חיצוניות – כגון מחלה, פיטורין או התמוטטות עסקית.

כדי להיכנס למסלול יש לעמוד בכמה תנאים, בראשם:

1. סכום חוב כולל מינימלי (נכון ל-2025: כ-176,000 ש"ח לאדם יחיד).
2. קיום מגורי קבע או מרכז חיים בישראל.
3. כנות ובשקיפות מלאה של כל המידע על רכוש, הכנסות, הוצאות והתחייבויות.

הליך חדלות פירעון איננו קסם – אך הוא בהחלט הזדמנות. לחייב שמבקש לפתוח דף חדש, מדובר בכלי יעיל, מוכר בחוק, ומפוקח על ידי רשויות המדינה.

 

סף החובות, הגורם המטפל ואיפה מגישים – כך תדעו לאן לפנות

לפני שמתחילים בהליך חדלות פירעון, חשוב להבין מי הגוף שמטפל בתיק ולאן מגישים את הבקשה – כי החוק מבחין בין רמות חוב שונות, ולכל מסלול יש רשות טיפול שונה.

סף החוב – כמה חוב צריך כדי להיכנס להליך?

1. עד 176,015 ש"ח (נכון ל-2025):
   ההליך מתנהל דרך רשות האכיפה והגבייה, ובפרט בלשכות ההוצאה לפועל.
   מדובר במסלול מזורז, המתאים למי שהחובות שלו נמוכים יחסית, ואין לו נכסים משמעותיים.
2. מעל 176,015 ש"ח:
   הטיפול עובר לידי הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים, וההליך מתנהל בפיקוח משפטי צמוד.

הגשת הבקשה – איך זה מתבצע בפועל?

1. הבקשה נפתחת באופן מקוון דרך אתר רשות האכיפה או אתר הממונה.
2. יש למלא טופס מקוון מפורט בצירוף תצהיר אישי, רשימת חובות, הצהרת נכסים והכנסות, וצירוף אסמכתאות.
3. חובה לצרף תצהיר כנות – המבטיח כי כלל המידע המוצג הוא מדויק ואמיתי.

מה ההבדל בין הליך עצמאי לבין הליך שנפתח על ידי נושה?

1. חייב יכול לפתוח את ההליך ביוזמתו (מהלך מקובל ונפוץ).
2. לחלופין, נושה – אדם או גוף שלו חייבים כסף – רשאי לפתוח הליך נגד החייב אם מתקיימים התנאים בחוק.

בין אם פותח את ההליך החייב עצמו ובין אם מדובר ביוזמה של נושה – חשוב לדעת שההליך מאורגן, מסודר ומוגדר היטב בחוק, כולל זמני טיפול, שלבי דיווח, זכויות, חובות, ויעדים ברורים.

הבנה נכונה של סף החוב ושל הגורם המטפל יכולה למנוע שגיאות, עיכובים ובקשות חוזרות – ולעזור להתחיל את הדרך הכלכלית החדשה בצורה נכונה.

שלב אחר שלב – פתיחת הליך, תקופת ביניים, צו שיקום והפטר

הליך חדלות פירעון בנוי מארבעה שלבים עיקריים, שכל אחד מהם חיוני לקידום ההליך ולשיקומו של החייב. כל שלב מלוּוה בלוחות זמנים מוגדרים ובפיקוח מטעם הנאמן או הממונה.

שלב 1: פתיחת הבקשה

ההליך נפתח עם הגשת בקשה לחדלות פירעון. החייב מגיש בקשה מפורטת בצירוף הצהרה על רכושו, התחייבויותיו, הכנסותיו והוצאותיו, וכן מסמכים תומכים (כגון אישורי בנק, חוזי שכירות, תעודות הכנסה).
לאחר בדיקה ואישור פורמלי – יינתן צו לפתיחת הליכים, שהוא בעצם יריית הפתיחה להליך כולו.

שלב 2: תקופת ביניים

מרגע שניתן צו פתיחה, מתחילה תקופה בת 12 חודשים, שבה החייב נדרש להגיש דוחות דו־חודשיים על הוצאותיו והכנסותיו. בתקופה זו:

1. ממונה נאמן שמנהל את התיק.
2. נבדקת התנהלות החייב: יושר, שקיפות, עמידה בחובות דיווח.
3. נאספות תגובות מנושים.
4. מוסדרים עיקולים או צווים מגבילים לפי הצורך.

מטרת התקופה הזו היא לבחון את יכולתו האמיתית של החייב לעמוד בתשלום חודשי – ולגבש תכנית כלכלית מותאמת להמשך.

שלב 3: צו שיקום כלכלי

בסיום תקופת הביניים, ואם החייב עמד בכל דרישות הדיווח וההגינות – יינתן צו שיקום כלכלי. צו זה כולל:

1. קביעת סכום תשלום חודשי שהחייב ישלם במשך תקופת ההליך (בדרך כלל 36 חודשים).
2. הגבלות מסוימות (למשל, על נטילת אשראי חדש).
3. הגדרה מחדש של יחס בין ההכנסות להוצאות.
4. ציון תנאים לשיתוף פעולה שוטף עם הנאמן.

הצו נועד לאפשר לחייב לחיות בכבוד ולשלם לפי יכולתו – מבלי לקרוס שוב כלכלית.

שלב 4: צו הפטר

בסיום תקופת התשלומים, ולאחר שהחייב עמד בכל הדרישות – יינתן צו הפטר.
המשמעות: מחיקת מרבית החובות שהיו לחייב (למעט חובות חריגים כמו מזונות, קנסות פליליים או חובות שנבעו מתרמית).

זהו הרגע שבו החייב חוזר להיות אדם חופשי כלכלית – ללא עיקולים, ללא רישומים שליליים פעילים, וללא הגבלות.

לכל אורך ההליך חשוב לשתף פעולה, לדווח באופן מלא, ולהיות עקביים – כי כל שלב משפיע ישירות על קצב ההתקדמות והיכולת להגיע להפטר.

 

תפקיד הנאמן והממונה – מי מנהל את ההליך ומה הסמכויות שלו?

הליך חדלות פירעון איננו רק תהליך טכני – הוא מנוהל ומפוקח על ידי שני בעלי תפקיד מרכזיים: הנאמן ו־הממונה על חדלות פירעון. לכל אחד מהם סמכויות ברורות, ויחד הם דואגים שההליך יתנהל כחוק, בצורה עניינית והוגנת.

הנאמן – מנהל ההליך בפועל

ברוב המקרים, ממונה נאמן מתוך רשימת עורכי דין מוסמכים שתפקידם:

1. ללוות את החייב לאורך כל ההליך.
2. לאסוף מידע על החייב ונכסיו.
3. לבחון את בקשות הנושים.
4. לקבוע את סכום התשלום החודשי במסגרת צו השיקום.
5. להגיש דוחות שוטפים לממונה על התקדמות התיק.

הנאמן מתפקד כגורם המקשר בין החייב, הנושים והממונה – ולמעשה אחראי להובלת ההליך לקראת מטרה ברורה: שיקום אמיתי ומתן הפטר.

הממונה על חדלות פירעון – הרגולטור העליון

הממונה, גוף הפועל תחת משרד המשפטים, מופקד על:

1. מינוי נאמנים ופיקוח על עבודתם.
2. קבלת ההחלטות הסופיות בתיק (כמו מתן צו הפטר או הפסקת ההליך).
3. אישור דו"חות, הסדרים ומסמכים קריטיים לאורך הדרך.
4. שמירה על עקרונות שוויון, הוגנות ושקיפות בתהליך כולו.

מתי יש לפנות אליהם?

1. שאלות טכניות ופניות שוטפות – מופנות לרוב לנאמן.
2. ערעורים, טענות מהותיות או תקלות חריגות – מוגשות לממונה.

שיתוף פעולה עם בעלי התפקידים האלה הוא קריטי. חייב שמקפיד על דיווח בזמן, מספק מידע מלא ופועל בתום לב – מקבל לרוב מענה ענייני וסיכוי ממשי לסיים את ההליך עם הפטר מלא.

לסיכום, הנאמן והממונה אינם "נגד" החייב – אלא פועלים בשקיפות כדי לאזן בין זכויות הנושים לבין האפשרות של החייב לפתוח דף כלכלי חדש.

 

הגבלות על החייב בתקופת ההליך – מה מותר, מה אסור ומה כדאי לדעת

עם פתיחת הליך חדלות פירעון וכניסתו לתוקף של צו לפתיחת הליכים, מוטלות על החייב הגבלות שמטרתן להבטיח את תקינות ההליך ולמנוע הברחת נכסים או פגיעה בנושים. ההגבלות האלו אינן נועדו להעניש את החייב, אלא לייצר מסגרת שקופה, יציבה ומבוקרת לאורך כל התהליך.

אילו הגבלות עשויות לחול על החייב?

1. עיכוב יציאה מהארץ
   ברוב המקרים מוטל צו שמונע מהחייב לצאת מישראל ללא אישור. אם קיימת סיבה מוצדקת (טיפול רפואי, עבודה, נסיבות משפחתיות), ניתן להגיש בקשה מסודרת להסרת ההגבלה – לרוב יידרש לכך ערבון או התחייבות מתאימה.
2. הגבלה על שימוש באמצעי אשראי
   החייב מנוע מלהחזיק בכרטיסי אשראי, להשתמש בצ'קים או לפתוח חשבון חדש שאינו מפוקח. המטרה: למנוע צבירת חובות נוספים במהלך ההליך.
3. הגבלה על פתיחת תאגיד או פעילות כעצמאי
   במקרים מסוימים, לא ניתן להקים חברה חדשה או להיות בעל שליטה בעסק פעיל. עם זאת, ישנם מקרים שבהם החייב ממשיך לפעול כעצמאי באישור הנאמן – אם זה נחוץ לפרנסתו.
4. דיווח תקופתי כפוי
   החייב מחויב להגיש דוחות דו־חודשיים לנאמן הכוללים פירוט הכנסות, הוצאות, תשלומים חריגים ושינויים ברכוש. כל שינוי מהותי – לדוגמה, ירושה או מכירת נכס – מחייב דיווח מיידי.
5. הגבלות ברישום ומכר נכסים
   לא ניתן למכור רכוש, להעביר נכסים, או לבצע פעולות משמעותיות בחשבון הבנק ללא אישור מהנאמן או בית המשפט.

מה קורה אם החייב מפר את ההגבלות?

הפרת תנאי צו פתיחת ההליכים או אי שיתוף פעולה עם הנאמן עלולה להוביל:

1. לביטול ההליך
2. לדחיית הפטר
3. להגשת בקשה לסנקציות מצד הנושים או הנאמן

דוגמה מהשטח:

חייב שנמצא בהליך החל לעבוד כשליח עצמאי באישור. לאחר מספר חודשים, סגר הסכם שירותים עם עסק נוסף – מבלי ליידע את הנאמן. בעקבות פנייה של אחד הנושים, התגלה המידע, ובית המשפט עיכב את צו השיקום עד לבירור. רק לאחר תיקון הדיווחים וחתימה על התחייבות נוספת – חודש ההליך.

טיפ פרקטי:

להחזיק תיק ממוסמך עם כל האישורים, הדוחות והתכתבויות עם הנאמן – ולוודא שכוללים בו גם רישום יזום של כל שינוי כלכלי. שקיפות מלאה היא המפתח לקיצור הליך ולהפחתת מגבלות.

 

איך נראה שיקום כלכלי בפועל – חובות, תשלומים ועתיד אחרי ההליך

המונח "שיקום כלכלי" הוא לא סיסמה משפטית – אלא תהליך חי ומורכב שבו החייב עובר מהתמוטטות פיננסית לחיים מאוזנים, עם שליטה מחודשת בתקציב ויציבות כלכלית לעתיד.

איך נקבע גובה התשלום החודשי?

במסגרת צו השיקום הכלכלי, הנאמן בוחן את ההכנסה הפנויה של החייב – כלומר, שכר או קצבה פחות הוצאות מחיה סבירות.
הנאמן מגיש המלצה, ובית המשפט מאשר את הסכום החודשי שעל החייב לשלם – לרוב למשך 3 שנים.

דוגמאות:

1. שכיר שמרוויח 6,500 ש"ח, אחרי הוצאות חיוניות נותר עם 1,200 ש"ח – סכום זה יהפוך לתשלום חודשי.
2. עצמאי שמכניס סכום משתנה – יספק ממוצע הכנסות לתקופה של 6 חודשים, ולפיו ייקבע הצו.

האם מותר לחייב לשפר את מצבו הכלכלי?

כן. אין איסור להתקדם כלכלית – להפך. חייבים רבים מוצאים עבודה טובה יותר, פותחים עסק קטן (באישור) או מקבלים סיוע משפחתי. כל שינוי מדווח לנאמן, ובמקרים רבים ניתן לעדכן את צו השיקום בהתאם למצב החדש.

מה קורה עם חובות שממשיכים להיווצר?

כל חוב שנוצר אחרי מועד צו פתיחת ההליכים – אינו נכלל בהליך חדלות הפירעון. החייב מחויב לנהל את חייו הכלכליים באחריות מלאה. אם נוצר חוב חדש – הוא צפוי להיתקל בקושי ממשי בפתיחת הליך נוסף.

עתיד אחרי ההליך – האם באמת אפשר להתחיל מחדש?

התשובה היא כן – בהנחה שהחייב עמד בתשלומים, שיתף פעולה, ודיווח כפי שנדרש. לאחר קבלת ההפטר:

1. נמחקים מרבית החובות הישנים.
2. מוסרות ההגבלות.
3. ניתן בהדרגה לשוב למערכת הבנקאית.

עם זאת, רישום של ההליך נשמר בדוח האשראי האישי (BDI) לתקופה של כ-3–7 שנים, תלוי במקרה.

סיפור לדוגמה:

אישה בת 42 שצברה חובות של כ־230 אלף ש"ח כתוצאה ממשבר רפואי, פתחה הליך חדלות פירעון. במשך שלוש שנים שילמה סכום חודשי של 750 ש"ח, דיווחה בזמן, ושמרה על קשר קבוע עם הנאמן. לאחר קבלת ההפטר – חזרה לשוק העבודה, פתחה חשבון בנק חדש, ושיקמה את יציבותה הכלכלית.

המסקנה: שיקום כלכלי במסגרת הליך חדלות פירעון הוא לא רק תהליך משפטי – אלא מסע אישי שמוביל להקלה, הקניית הרגלים חדשים, והזדמנות אמיתית לפתוח דף חדש.

 

ההפטר – מה זה אומר להיות "משוחרר מהחובות" ואילו חובות לא נמחקים?

לאחר תום תקופת השיקום, ובכפוף לכך שהחייב עמד בתנאים שנקבעו לו – ניתן צו הפטר, שהוא למעשה תעודת השחרור הכלכלית. זהו שלב הסיום של הליך חדלות הפירעון, שבו נמחקים מרבית החובות של החייב.

מה כולל ההפטר?

1. מחיקה של כל החובות שנצברו לפני מועד פתיחת ההליך.
2. הסרת כל ההגבלות שהוטלו על החייב (כמו עיכוב יציאה מהארץ, עיקולים וכו').
3. סיום ההליך באופן פורמלי – כך שהחייב פטור מכל תשלום נוסף.

ההפטר ניתן בצו שיפוטי או על ידי הממונה, והוא מהווה תוקף משפטי מלא לסיום ההתחייבויות.

חובות שלא נמחקים גם לאחר ההפטר:

1. חוב מזונות – תשלום חודשי לילדים או בן/בת זוג לשעבר.
2. קנסות פליליים – קנסות שהוטלו בגין עבירה פלילית או פסיקה של בית משפט פלילי.
3. חובות שנוצרו מתוך מרמה או הונאה – כמו זיוף, מסירת מידע כוזב וכדומה.

לכן, חשוב מאוד להבין מה כולל ההפטר – ומה לא, ולוודא שהליך חדלות הפירעון מטפל בכל החובות שניתן להסדיר במסגרתו.

כיצד מקבלים את צו ההפטר?

1. הנאמן מגיש בקשה לסיום ההליך.
2. הממונה או בית המשפט בוחנים אם החייב עמד בכל התנאים (תשלומים, דיווחים, שיתוף פעולה).
3. אם כן – מתקבל צו הפטר וההליך מסתיים.

מהרגע שהצו ניתן – החייב רשאי לפתוח דף כלכלי חדש.

טעויות נפוצות והמלצות קריטיות להצלחה בהליך חדלות פירעון

למרות שמדובר בהליך מובנה וברור, חייבים רבים נופלים לטעויות שעלולות לסכן את קבלת ההפטר – ולעיתים אף לבטל את ההליך כולו.

טעויות שכדאי להימנע מהן:

1. אי־שיתוף פעולה עם הנאמן
   לא להגיש דוחות בזמן, להסתיר מידע או להתעלם מהוראות – יוצר תחושת חוסר אמינות ועלול להביא להפסקת ההליך.
2. הסתרת הכנסות או נכסים
   לעיתים חייבים "שוכחים" לדווח על רכב נוסף, הכנסה צדדית או עזרה מהמשפחה. כל מידע כזה, אם יתגלה – פוגע באמינות ומוביל לפסילת ההליך.
3. לקיחת אשראי חדש במהלך ההליך
   החייב מנוע מלקחת הלוואות, להשתמש בכרטיסי אשראי או לחתום על ערבויות – פעולה כזו עלולה להיחשב להפרת צו.
4. שאננות אחרי פתיחת ההליך
   פתיחת הליך חדלות פירעון אינה "סוף הסיפור" אלא תחילתו. מדובר בתהליך של כמה שנים – שמצריך ניהול עצמי, אחריות ודיווח שוטף.

המלצות חשובות:

1. להיעזר ביועץ מקצועי (עו"ד או עמותת סיוע) לבניית בקשה מסודרת.
2. לשמור על שקיפות מוחלטת – גם כשלא נעים או קשה.
3. להקפיד על תיעוד – כל פעולה פיננסית, שינוי או תקשורת עם הנאמן, לשמור ולהגיש לפי הנדרש.
4. לזכור שכל שלב בתהליך בונה את האמון של המערכת – אמון שמוביל בסופו של דבר להפטר.

דוגמה:

חייב שהסתיר הכנסה מהשכרת דירה קטנה בירושה – גילה שהנאמן איתר את הנתון דרך רישומי מקרקעין. תוצאה: הצו עוכב לחצי שנה, והוטלו עליו תשלומים מוגדלים.

המסר ברור: מי שמתנהל ביושרה, בשקיפות ובאחריות – זוכה להזדמנות אמיתית לשיקום. מי שמנסה "לעקוף" את ההליך – עלול להיתקע באותה נקודה שוב.

 

מוכנים לפתוח דף חדש? אנחנו כאן בשבילכם

LAW STREET הוא מיזם חברתי־משפטי שנועד להנגיש ידע משפטי אמין, עדכני ונגיש לכולם – בשפה ברורה, בלי מונחים מבלבלים ובלי להרגיש לבד מול המערכת.

אם אתם מתמודדים עם חובות, אם הליך חדלות פירעון עומד על הפרק, או אם אתם שוקלים האם זהו המסלול המתאים עבורכם – אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו.

נשמח להציע מידע, הכוונה ראשונית או להפנות לגורמים מוסמכים – הכל מתוך שליחות של הנגשת המשפט לכל אזרח בישראל.

צרו איתנו קשר לקבלת סיוע, הכוונה או שאלה מקצועית – ונחזור אליכם בהקדם, בכבוד, בהבנה ובלשון ברורה.

כי ב־LAW STREET אנחנו מאמינים שידע משפטי צריך להיות זכות של כולם – לא רק של עורכי הדין.

 

הליך חדלות פרעון – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהו הליך חדלות פרעון?

הליך חדלות פרעון הוא הליך משפטי המיועד לאדם או תאגיד שאינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם. מטרת ההליך היא לאפשר לחייב לשקם את מצבו הכלכלי תוך איזון עם זכויות הנושים לקבל את המגיע להם.

2. מי יכול להיכנס להליך חדלות פרעון?

כל אדם פרטי או תאגיד החייב סכום מינימלי הקבוע בחוק, ואינו מסוגל לשלם את חובותיו – רשאי להגיש בקשה לכניסה להליך, בכפוף לבדיקה של הממונה על חדלות פרעון או בית המשפט.

3. מהו "צו לפתיחת הליכים" וכיצד מקבלים אותו?

זהו הצו הראשון שניתן לאחר הגשת הבקשה, והוא מסמן את תחילת הליך חדלות הפרעון. לאחריו ממונה נאמן לתיק, מוטלות הגבלות, ונפתח פרק זמן של בדיקה ובחינה כלכלית.

4. כמה זמן נמשך הליך חדלות פרעון?

בדרך כלל ההליך נמשך כשלוש שנים, אך התקופה עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות – עמידת החייב בתשלומים, דיווחים, והתנהלות כללית.

5. האם ניתן לפתוח חשבון בנק או להשתמש בכרטיס אשראי בזמן ההליך?

ברוב המקרים לא. עם פתיחת ההליך מוטלות מגבלות על ניהול חשבון בנק, החזקת כרטיס אשראי, ומתן שיקים. ניתן להגיש בקשה להקלות במקרים מיוחדים.

6. אילו חובות לא נמחקים בהליך חדלות פרעון?

חובות שאינם נמחקים כוללים: חוב מזונות, קנסות פליליים וחובות שנוצרו עקב מרמה. כל יתר החובות האזרחיים בדרך כלל נמחקים עם קבלת ההפטר.

7. מהי תקופת השיקום ומה קורה בה?

זהו שלב שבו נקבע תשלום חודשי קבוע לפי יכולתו הכלכלית של החייב, והוא מחויב להגיש דוחות תקופתיים. בתום התקופה ובכפוף לעמידה בתנאים – ניתן ההפטר.

8. מה זה צו הפטר?

צו הפטר הוא הצו המסיים את ההליך, ומביא למחיקת רוב החובות. החייב הופך ל"משוחרר מחובות" ואינו מחויב לשלם עוד חובות עבר שנכללו בהליך.

9. האם ההליך משפיע על דירוג האשראי?

כן. ההליך נרשם בדוח האשראי של החייב ונשאר שם לתקופה של מספר שנים לאחר סיומו. עם זאת, ההשפעה פוחתת עם הזמן, בעיקר לאחר קבלת ההפטר.

10. מהו תפקיד הנאמן בהליך חדלות פרעון?

הנאמן הוא הגורם שמנהל את ההליך בפועל – בודק את מצבו הכלכלי של החייב, מגיש דוחות לממונה, מפקח על תשלומים, וממליץ על מתן ההפטר.

11. מה קורה אם החייב מפר את תנאי ההליך?

הנאמן או הממונה יכולים להגיש בקשה לביטול ההליך, לדחות את ההפטר, או להטיל סנקציות שונות. חשוב לעמוד בכל התנאים שנקבעו בצו השיקום.

12. האם חייב יכול לעבוד במהלך ההליך?

כן. חייב יכול וצריך להמשיך לעבוד ולהתפרנס במהלך ההליך. לעיתים אף מאושרת לו פעילות כעצמאי, בתנאים מסוימים.

13. האם נושים יכולים להתנגד למתן ההפטר?

כן. נושה רשאי להגיש התנגדות, בעיקר בטענה לחוב שנוצר בתרמית או שהחייב לא פעל בתום לב. ההתנגדות תיבחן על ידי הממונה או בית המשפט.

14. איך ניגשים בפועל להליך חדלות פרעון?

הבקשה מוגשת בצורה מקוונת באתר רשות האכיפה והגבייה או משרד המשפטים. יש למלא טפסים, לצרף מסמכים, ולהצהיר על כל הנכסים, ההכנסות והחובות.

15. מה הקשר בין הליך חדלות פרעון לבין התנהלות כלכלית בריאה?

הליך חדלות פרעון נועד לשקם את החייב ולהשיבו להתנהלות פיננסית יציבה. כמו שתחום כמו "עיצוב מזנונים בחדר אוכל" דורש תכנון מדויק והתאמה לצרכים, כך גם שיקום כלכלי דורש משמעת, שקיפות וחשיבה לטווח ארוך.

 

אם יש לכם שאלות נוספות או צורך בהכוונה אישית – אנחנו ב־LAW STREET כאן בשבילכם.