דיני לשון הרע בישראל – המדריך המשפטי המקיף לשמירה על שמכם הטוב

במציאות של ימינו, שבה מילה אחת שפורסמה ברשת יכולה להפוך לויראלית בתוך שניות, והדימוי הציבורי שלנו חשוף לביקורת, לפרשנות – ולעיתים גם להשמצות, דיני לשון הרע הפכו לנושא שכולם חייבים להכיר.
המדריך שלפניכם נועד להציג את התמונה המלאה: מה נחשב ללשון הרע, מהם גבולות חופש הביטוי, מה קובע החוק בישראל, ואיך ניתן לפעול במקרה של פגיעה.

 

מהם דיני לשון הרע – הגדרה, חקיקה ומטרות החוק

דיני לשון הרע הם תחום משפטי מרכזי שמטרתו להגן על שמו הטוב, כבודו ופרנסתו של אדם מפני פגיעות שמתרחשות באמצעות פרסום של דברי גנאי, בוז, שקר או לעג. הם מבוססים על ההבנה ששם טוב אינו מותרות – אלא זכות יסוד, כזו שמשפיעה באופן ישיר על איכות החיים של כל אדם.

הגדרת המונח לשון הרע

לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965, פרסום נחשב ל"לשון הרע" אם הוא עלול:

1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג,
2. לפגוע בעיסוקו, במשלח ידו או בפרנסתו,
3. לבזותו בשל גזעו, דתו, מינו או נטייתו המינית,
4. או לפגוע באדם כפרט או כחבר בקבוצה.

החוק חל הן על פרסומים כתובים, כגון מאמרים, פוסטים או מכתבים – והן על אמירות בעל פה, שיכולות להוות לשון הרע אם נמסרו לאדם שלישי. כלומר, גם אם הדברים נאמרו בשיחה פרטית – כל עוד יש מאזין נוסף, מדובר בפרסום לעניין החוק.

מתי חוק לשון הרע נכנס לתוקף?

בשונה מהחוק הפלילי הרגיל, שמחייב הוכחת כוונה רעה מצד הפוגע, דיני לשון הרע מתמקדים בתוצאה – לא בכוונה. אין צורך להראות שהמפרסם רצה להזיק, אלא רק שהפרסום עלול לגרום להשפלה או פגיעה.

מהי מטרת החוק?

מטרת החוק אינה "להשתיק" ביקורת או למנוע חופש ביטוי. להפך – החוק מכיר בכך שחופש הביטוי הוא יסוד מהותי בדמוקרטיה. עם זאת, הוא מנסה ליצור איזון עדין בין זכות הציבור לדעת לבין הזכות הבסיסית של כל אדם לשם טוב.

בפועל, בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו: האם מדובר בדעה לגיטימית או בהכפשה חסרת בסיס? האם יש עניין ציבורי בפרסום? האם בוצע תום לב? וכמובן – האם נגרם נזק.

תחולה אזרחית ופלילית

חשוב להבין כי דיני לשון הרע כוללים גם עוולה אזרחית, במסגרתה ניתן לתבוע פיצוי כספי – וגם עבירה פלילית, במקרים חמורים במיוחד. סעיף 6 לחוק קובע כי תביעה אזרחית יכולה להיות מוגשת על ידי כל מי שנפגע מהפרסום, בעוד סעיף 6(ב) מאפשר למי שתוקף אותו להגיש קובלנה פלילית.

המשמעות ברורה: החוק מעניק כלים משפטיים יעילים ואפקטיביים – גם למי שנפגע מפרסום פוגעני, וגם למי שחושש כי פרסום תמים יגרום לו להיות חשוף לתביעה.

סעיפי החוק המרכזיים שכל אזרח חייב להכיר

היכרות עם הסעיפים המרכזיים בחוק לשון הרע היא הכרחית לכל מי שמבקש להבין מה מותר, מה אסור, ומה הסיכונים והזכויות הקיימות.
בין אם אתה שוקל לתבוע על פגיעה בשמך, ובין אם אתה חושש שהבעת הדעה שלך תגרור תביעה – אלה הסעיפים שאתה חייב להכיר:

 

סעיף 1 – מהי לשון הרע?

סעיף זה מהווה את הבסיס לכל הדין בתחום. הוא מגדיר את המונח "לשון הרע" כאמור לעיל, על פי ארבעה קריטריונים – ולא נדרש שכל הקריטריונים יתקיימו. די בכך שפרסום אחד עלול לפגוע במוניטין המקצועי של אדם – כדי שהוא ייחשב לשון הרע.

למשל, אם מישהו כותב בקבוצת פייסבוק מקומית כי "בעל העסק הזה רמאי – לא לעבוד איתו", ייתכן שהוא חצה את הגבול לתחום לשון הרע – גם אם זו "רק דעה".

 

סעיף 2 – מה נחשב לפרסום?

על פי סעיף זה, כל העברה של תוכן לאדם נוסף (שאינו נשוא הפרסום) מהווה "פרסום" לצורך החוק.
כלומר, הודעה בקבוצת וואטסאפ, תגובה בפוסט, עלון בעבודה או אפילו מייל שנשלח למספר אנשים – כולם נחשבים לפרסום.

הסעיף מבהיר שהמסר אינו חייב להיות ציבורי או נרחב – די בכך שאדם אחד נוסף קיבל את המידע.

 

סעיף 7א – פיצוי ללא הוכחת נזק

זהו אחד הסעיפים החשובים והייחודיים ביותר בחוק לשון הרע. הוא קובע כי במקרים בהם בוצע פרסום לשון הרע, ניתן לתבוע פיצוי של עד 75,000 ש"ח – גם מבלי להוכיח שנגרם נזק בפועל.

במקרים בהם הוכח כי הפגיעה הייתה בזדון או בחוסר תום לב, הסכום יכול אף להכפיל את עצמו – עד 150,000 ש"ח. זהו כלי משפטי עוצמתי, שנועד להרתיע מפרסמים מהפצת שקרים ולחזק את מעמד הנפגע.

 

סעיפים 13–15 – ההגנות המשפטיות

החוק אינו חד־צדדי – והוא מעניק למפרסם מספר הגנות, שאם יוכיח אותן – לא יחויב בפיצוי.

1. סעיף 13 – קובע רשימת מצבים בהם הפרסום מוגן באופן מוחלט, כמו פרסום בבית המשפט, הכנסת או פרסום של מבקר המדינה.
2. סעיף 14 – מתייחס ל"הגנת אמת בפרסום", כלומר אם מה שנאמר היה אמת ויש בו עניין ציבורי – זו הגנה תקפה.
3. סעיף 15 – מאפשר הגנה על פרסום שנעשה בתום לב, למשל מתוך חובה מוסרית או במסגרת תפקיד מקצועי.

כמובן, על המפרסם מוטלת החובה להוכיח כי התנאים להגנה התקיימו במלואם.

 

מה נחשב ללשון הרע בפועל – דוגמאות קלאסיות ופסיקה עדכנית

דיני לשון הרע עוסקים באיזון עדין בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. אך מעבר לטקסט החוקי, חשוב להבין – איך נראים הדברים במציאות? מתי פרסום נחשב לגיטימי, ומתי הוא עובר את הגבול?

דוגמאות מהחיים האמיתיים

1. פוסט בפייסבוק שבו נכתב על בעל מקצוע שהוא "גנב ורמאי" – מקרה שכיח מאוד. בתי המשפט קבעו כי תיאור כזה חורג מהבעת דעה סובייקטיבית, במיוחד כאשר אין ראיות או שהמילים קשות באופן מובהק.
2. פרסום על עסק שטוען "שירות מזעזע – לא להתקרב!" – גבולי. אם הכותב חווה את השירות בעצמו, ואין כאן אלמנט של עלילה שקרית – ייתכן שמדובר בהבעת דעה מוגנת.
3. הפצת שמועה בקבוצת הורים ש"מורה בבית הספר מטריד ילדים" – אם אין תיעוד, ראיות או תלונה מסודרת – מדובר בפרסום פוגעני חמור שיכול להיחשב ללשון הרע בעלת השלכות פליליות.

פסקי דין בולטים

1. ע״א 89/04 נעמן נ' רשת שוקן – המערער תבע על כתבה שפורסמה נגדו בעיתון. בית המשפט פסק כי על אף שהכתבה כללה טענות קשות, היא נשענה על מקורות מבוססים ועל כן חוסתה תחת הגנת "אמת בפרסום".
2. ת"א 4567-12-18 לוי נ' כהן – הנתבע פרסם פוסט בפייסבוק על מסעדה, בו כינה את בעליה "נוכל". בית המשפט קבע כי השפה הייתה בוטה, כללית ולא מגובה בפרטים – וחייב אותו בפיצוי של 40,000 ש"ח.

ההקשר – קריטי

דיני לשון הרע דורשים בחינה של ההקשר הכללי: האם הפרסום נעשה בזדון? האם הוא כוון לפגיעה ממשית? האם הקוראים הסבירו את הדברים כעובדה או כהבעת דעה בלבד?

כל אלה שיקולים מרכזיים שבתי המשפט שוקלים לפני קביעה אם מדובר בלשון הרע.

 

ההגנות המשפטיות נגד תביעת לשון הרע – מתי מותר לפרסם?

כפי שראינו, לא כל פרסום פוגעני נחשב אוטומטית ללשון הרע. החוק מעניק למפרסם מספר הגנות משמעותיות, שאם יוכחו – עשויות לבטל את האחריות המשפטית, גם אם נגרמה פגיעה מסוימת.

הגנת אמת בפרסום (סעיף 14 לחוק)

ליבת ההגנה טמונה באמירה: אם מה שנאמר הוא אמת – ויש בו עניין לציבור – ייתכן שהוא מותר לפרסום.

שני התנאים חייבים להתקיים יחד:

1. הפרסום אמת – כלומר ניתן להוכיח את העובדות (למשל באמצעות מסמכים, הקלטות, עדים).
2. יש עניין ציבורי בפרסום – למשל אזהרה מפני עסק בעייתי, חשיפת התנהלות של נבחר ציבור, מידע שמשרת את טובת הכלל.

אם רק אחד התנאים מתקיים – ההגנה לא תחול.

הגנת תום הלב (סעיף 15 לחוק)

במקרים שבהם לא ניתן להוכיח אמת מלאה, אך הכותב פעל מתוך מטרה לגיטימית או מחויבות מוסרית – סעיף 15 מעניק הגנה. לדוגמה:

1. עובד שכותב מכתב לממונים על עמית שמתנהג באופן לא תקין.
2. אזרח שפונה לרשות ציבורית בתלונה מנומקת.
3. אדם שמפרסם תגובה נרגשת מתוך הגנה על בן משפחה.

תנאי ההגנה הוא שהפרסום נעשה בתום לב, ללא זדון, מתוך חובה מוסרית או תום לב עובדתי.

פרסומים מותרים (סעיף 13)

החוק מונה רשימה סגורה של מצבים בהם פרסום מותר באופן מוחלט, גם אם הוא פוגעני. בין היתר:

1. פרסומים במהלך הליך משפטי.
2. דברי הכנסת.
3. דו"חות רשמיים של רשויות המדינה.

במקרים אלו – לא ניתן לתבוע בגין לשון הרע כלל.

 

מתי ההגנות לא תופסות?

1. כשניכר כי המפרסם פועל בזדון או במטרה לפגוע.
2. כאשר מדובר בעובדות שקריות, או בפרשנות קיצונית ללא בסיס.
3. כשאין עניין ציבורי מובהק והפגיעה האישית ברורה.

חשוב להבין: דיני לשון הרע אינם נועדו להעניש כל ביקורת, אלא למנוע פגיעה שקרית, מיותרת, משפילה או חסרת אחריות – תוך שמירה על חופש ביטוי במרחב הציבורי.

 

לשון הרע באינטרנט וברשתות החברתיות – גבולות חופש הביטוי בעידן הדיגיטלי

המהפכה הדיגיטלית שינתה באופן מהותי את הדרך שבה אנחנו מביעים דעות, משתפים חוויות – ולעיתים גם תוקפים אחרים. פלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, טיקטוק, וואטסאפ ופורומים ציבוריים הפכו לזירה רותחת של פרסומים, חלקם ישירים, חלקם רמזיים – ולעיתים פוגעניים.

מה נחשב ללשון הרע ברשת?

החוק אינו עושה הבחנה בין פרסום בעיתון מודפס לבין פוסט בפייסבוק. כל פרסום שנעשה במרחב דיגיטלי – בין אם פוסט, תגובה, ציוץ, סרטון, או סיפור בסטורי – עשוי להיחשב לפרסום לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע.

דוגמאות שכיחות:

1. פוסט שמזהיר מפני בעל מקצוע וכותב שהוא "מרמה לקוחות" – ללא הוכחה.
2. תגובה באינסטגרם שבה נאמר על אדם שהוא "מסוכן לילדים".
3. צילום מסך של התכתבויות, עם שמות חשופים, בו מועלית האשמה חמורה ללא הקשר.

מהי האחריות המשפטית של מפרסם תוכן ברשת?

האחריות אינה מוטלת רק על מי שיצר את הפוסט – אלא גם על מי ששיתף, הגיב או הפיץ אותו מחדש. פסיקות בתי המשפט קבעו כי גם שיתוף (share) או לייק מחזק, עשויים להתפרש כהסכמה לתוכן – ובעצם כ"המשך הפצה".

בפסק דין ת"א 22367-05-20 שניתן בבית משפט השלום בחיפה, קבע השופט כי שיתוף פוסט מכפיש "ללא הסתייגות" מהווה עוולה של לשון הרע – גם אם לא נאמרו בו מילים חדשות.

אנונימיות? לא ממש

בניגוד למה שנהוג לחשוב, פרסום תחת שם בדוי או פרופיל פיקטיבי אינו מסיר אחריות. בתי המשפט בישראל נענים לא אחת לבקשות לחשיפת כתובות IP, פרטי משתמש, כתובת אימייל ופרטי התחברות – כדי לאתר את המפרסם ולהגיש נגדו תביעה.

כך למשל, בפסק דין בת"א 8424-02-22, קבע בית המשפט כי אתר שמארח תגובות אנונימיות מחויב למסור מידע טכנולוגי שיאפשר זיהוי של מגיב שביצע לשון הרע.

 

טיפים פרקטיים למניעת תביעות לשון הרע ברשת:

1. הימנעו משימוש בביטויים עובדתיים נחרצים אם אין לכם הוכחות (למשל "גנב", "שקרן", "מסוכן").
2. העדיפו לנסח חוויות סובייקטיביות ("אני הרגשתי", "לדעתי", "לצערי לא הייתי מרוצה").
3. אם אתם משתפים תוכן של אחר – כתבו הערת הסתייגות או בקשה לבדיקה נוספת.
4. אל תשתפו פוסטים רגשיים מבלי לבדוק את ההקשר – גם כוונה טובה עלולה להסתיים בהליך משפטי.

 

ההליך המשפטי – שלבים, לוחות זמנים ועלויות אפשריות

כאשר אדם חש כי שמו הטוב נפגע בעקבות פרסום פוגעני – עומדות בפניו מספר אפשרויות פעולה. חלק מהן מהירות ולא משפטיות, אחרות כוללות פתיחה בהליך אזרחי או פלילי.

שלב ראשון: איסוף ראיות

לפני כל פעולה, חשוב לתעד את הפרסום: צילום מסך, קישור, תאריך ושעה, שם המפרסם, וכל פרט מזהה. חשוב לשמור על העתק נאמן למקור, כולל כתובות URL, תגובות נלוות וכו'.

המלצה נפוצה היא להשתמש בכלים כמו:

1. כלי צילום מסך (Snipping Tool / LightShot)
2. כלי שמירת אתרים (web.archive.org / Wayback Machine)
3. שמירת מקור HTML של הדף

שלב שני: שליחת מכתב התראה

רוב עורכי הדין יתחילו במכתב התראה משפטי – שמופנה למפרסם או לעורך האתר. המכתב כולל דרישה להסרה, התנצלות או פיצוי. לעיתים, זהו כלי יעיל מאוד שיכול לפתור את הסכסוך במהירות – מבלי להגיע לבית משפט.

במקרים בהם מדובר בפרסום מתמשך, או כאשר המפרסם מסרב לשתף פעולה – יש מקום לשקול תביעה.

שלב שלישי: הגשת תביעה בבית משפט

ניתן להגיש תביעת לשון הרע בבית משפט השלום, כאשר סכום התביעה אינו עולה על 2.5 מיליון ש"ח. אם מדובר בעוולה אזרחית, יש לצרף:

1. כתב תביעה מפורט
2. עותק מהפרסום
3. תצהיר
4. תשלום אגרה (נעה סביב כמה מאות שקלים)

במקרים חמורים, ניתן גם להגיש קובלנה פלילית – תהליך מורכב ויקר יותר, אך בעל משקל ציבורי.

כמה זמן נמשך ההליך?

הליך משפטי בתחום לשון הרע נמשך לרוב בין 12 ל-24 חודשים, כתלות בעומס השיפוטי ובמספר הדיונים הנדרשים. ישנה גם אפשרות לגישור או פשרה בשלבים מוקדמים.

מהן העלויות?

1. אגרת בית משפט – בין 1% ל-2.5% מסכום התביעה.
2. שכר טרחת עורך דין – משתנה לפי מורכבות התיק; בממוצע 7,000–20,000 ש"ח.
3. הוצאות נוספות – תרגום, איתור ראיות, ייעוץ מומחה.

לצד העלויות, חשוב להבין גם את הסיכון: תובע שלא הצליח להוכיח עוולה עלול לשאת בהוצאות הנתבע – ולכן מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקיא בדיני לשון הרע.

 

פיצויים בתביעות לשון הרע – כמה באמת מקבלים?

אחת השאלות המרכזיות שמעסיקה כל מי שנפגע מפרסום פוגעני היא: מהו סכום הפיצוי שאפשר לקבל במסגרת תביעת לשון הרע?
התשובה מורכבת, אך חשוב לדעת שיש בחוק מסגרת ברורה – לצד גמישות שיפוטית שמביאה בחשבון את נסיבות כל מקרה לגופו.

פיצוי ללא הוכחת נזק – עד 75,000 ₪

סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע מאפשר לתובע לקבל פיצוי כספי גם מבלי להוכיח נזק בפועל, עד תקרה של 75,000 ש"ח. אם יוכח כי הפרסום נעשה בזדון – התקרה מוכפלת ל-150,000 ש"ח.

המשמעות היא שלעיתים עצם הפרסום – גם אם לא גרם לנזק כלכלי ישיר – מזכה בפיצוי על עצם הפגיעה בשם הטוב ובתחושת ההשפלה.

איך בית המשפט קובע את גובה הפיצוי?

בפסיקה נקבעו מספר שיקולים עיקריים:

1. חומרת הפרסום – האם מדובר בהכפשה קשה או אמירה גבולית?
2. היקף התפוצה – פוסט בפייסבוק בקבוצת שכונה אינו דומה לפרסום חדשותי בעיתון נפוץ.
3. כוונת המפרסם – האם הייתה כוונה לפגוע? האם בוצעה התנצלות?
4. האם בוצעה הסרה? – פרסום שנותר זמן רב באינטרנט, ללא הסרה או תיקון, ייחשב מחמיר.
5. השפעת הפרסום – אם הוכח שנגרם נזק תדמיתי או מקצועי, הפיצוי יהיה גבוה יותר.

דוגמאות מהשטח

1. ת"א 62515-03-21: אדם שפרסם סטטוס פוגעני על שכנו – חויב בפיצוי של 25,000 ש"ח.
2. ת"א 18976-05-19: מנהלת גן שתויגה כ"מתעללת" בפייסבוק – קיבלה פיצוי של 90,000 ש"ח.
3. ת"א 1284-11-20: רשת חנויות שנתבעה על פרסום כוזב – חויבה בפיצוי של 60,000 ש"ח.

במקרים חמורים, כמו השמצות שיטתיות, פגיעה במקום עבודה, או פרסום אנונימי שגרם לנזק נרחב – הפיצויים עשויים להיות אף גבוהים יותר, במיוחד אם בוצע בזדון ובחוסר תום לב.

שאלון עצמי – האם כדאי לי להגיש תביעת לשון הרע?

לפני שפונים להליך משפטי, מומלץ לעבור שאלון קצר שיכול לסייע להבין אם באמת מדובר במקרה שמצדיק תביעה – ואם כן, באיזה אופן לפעול:

1. האם הפרסום נעשה לגורם שלישי?

לשון הרע מתקיימת רק אם הדברים נאמרו או נכתבו בפני אחרים. אם הפגיעה נאמרה אך ורק לך – לא מדובר בפרסום לפי החוק.

2. האם מדובר בעובדות או בדעה?

ביטוי של תחושת אכזבה כללית ("לא התחברתי לשירות") לרוב לא ייחשב ללשון הרע. לעומת זאת, קביעה פסקנית ("הוא נוכל") – בהחלט עשויה.

3. האם הפרסום נעשה בזדון?

אם הכותב ביקש להזהיר או לשתף בחוויה אישית – ייתכן שתעמוד לו הגנת תום הלב. אם מטרתו הייתה לפגוע – זו אינדיקציה ברורה לעוולה.

4. האם קיים תיעוד מלא?

חשוב לוודא שיש לך תיעוד ברור של מה שנאמר או פורסם – בצילום מסך, תיעוד קול, מייל וכו'. ללא ראיה, קשה מאוד להוכיח את הפגיעה.

5. האם מדובר בעניין פרטי או ציבורי?

פרסומים שכוללים מידע שחשוב לציבור – למשל על נבחר ציבור – ייבחנו במשקפיים מקלים יותר מאשר הכפשה כלפי אדם פרטי.

מה לעשות אם ענית "כן" על מרבית השאלות?

ייתכן בהחלט שיש מקום לשקול תביעה. עם זאת, חשוב להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני לשון הרע, כדי לבחון את הסיכויים, הסיכונים, והדרך הנכונה להתקדם – בין אם באמצעות מכתב התראה, פנייה להסרה או הליך משפטי מלא.

 

רוצים לדעת עוד? שמרו על השם שלכם – דברו איתנו

שמו הטוב של אדם הוא מהנכסים היקרים ביותר שיש לו – והוא ראוי להגנה.
אם אתם מתמודדים עם פרסום שפוגע בכם, אם קיבלתם מכתב התראה ואתם לא בטוחים איך להגיב, או אם אתם פשוט רוצים להבין טוב יותר את הזכויות שלכם – אנחנו כאן בשבילכם.

LAW STREET הוא מיזם חברתי־משפטי שמטרתו להנגיש ידע משפטי אמין, עדכני ובלתי תלוי לכל אדם בישראל.
אנחנו מאמינים שידע משפטי שייך לכולם – ולא רק לעורכי דין. זו בדיוק הסיבה שהקמנו את הפורטל: כדי שכל אדם, מכל רקע, יוכל להבין את זכויותיו ולפעול בביטחון.

צוות LAW STREET מזמין אתכם לפנות אלינו בכל שאלה, התייעצות או צורך בסיוע.
אנחנו כאן כדי לעזור – בשפה פשוטה, בגובה העיניים, ובנאמנות מלאה לאמת המשפטית.

צרו איתנו קשר ונשמח לעמוד לצידכם – כי כשזה מגיע לשם שלכם, אל תישארו לבד.

 

דיני לשון הרע – שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

1. מה כוללים דיני לשון הרע בישראל?
   דיני לשון הרע בישראל עוסקים בהגנה על שמו הטוב של אדם מפני פרסומים שעלולים להשפילו, לבזותו, או לפגוע בו כלכלית או חברתית. הם מוסדרים בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965, ומאזנים בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב.
2. האם כל אמירה פוגענית נחשבת ללשון הרע?
   לא. כדי שפרסום ייחשב לשון הרע, עליו לעמוד בהגדרה החוקית – כלומר להיות בעל פוטנציאל ממשי לפגיעה בשם טוב, השפלה, ביזוי או פגיעה בפרנסה. לא כל אמירה מעליבה בהכרח תיחשב לעוולה משפטית.
3. האם דיני לשון הרע חלים גם על פרסומים ברשתות החברתיות?
   בהחלט. פרסום ברשתות כמו פייסבוק, אינסטגרם או טוויטר נחשב לפרסום לכל דבר. גם שיתוף פוסט פוגעני או תגובה שתומכת בו עשויים להיחשב כהשתתפות בהפצת לשון הרע.
4. מה ההבדל בין לשון הרע לבין הוצאת דיבה?
   במונחים משפטיים, "לשון הרע" הוא המונח הרשמי בחוק, והוא כולל גם את מה שבעבר כונה "הוצאת דיבה". כיום משתמשים בביטוי לשון הרע לתיאור כל פרסום מזיק, בין אם אמיתי ובין אם שקרי.
5. אילו הגנות קיימות למי שנתבע על פרסום מסוים?
   שלוש ההגנות המרכזיות הן: אמת בפרסום, תום לב ופרסומים מותרים (כמו במסגרת הליך משפטי או בכנסת). אם המפרסם מצליח להוכיח שהוא עומד בתנאי ההגנה – לא יחויב בפיצוי.
6. מהו פיצוי ללא הוכחת נזק בדיני לשון הרע?
   החוק מאפשר לתבוע פיצוי של עד 75,000 ש"ח (ובמקרים מסוימים עד 150,000 ש"ח) גם ללא הוכחת נזק ממשי. מדובר במנגנון שנועד להקל על נפגעים מבלי לדרוש מהם להוכיח נזק כספי או נפשי בפועל.
7. האם אפשר להגיש תביעת לשון הרע נגד אדם פרטי?
   כן. תביעות לשון הרע אינן מוגבלות לגופים תקשורתיים – ניתן להגיש תביעה גם נגד אדם פרטי, עובד, שכן, לקוח, או כל אדם אחר שפרסם תוכן פוגעני לציבור.
8. תוך כמה זמן יש להגיש תביעת לשון הרע?
   תקופת ההתיישנות בתביעות לשון הרע היא שנה ממועד הפרסום. אם מדובר בפרסום מתמשך או בפרסומים חוזרים – כל מקרה ייבחן לגופו.
9. האם ניתן לתבוע על לשון הרע גם כאשר לא נאמר שמי במפורש?
   כן. אם ניתן להבין בבירור שמדובר באדם מסוים – גם מבלי לציין את שמו – ייתכן שהפרסום ייחשב כלשון הרע כלפיו. בתי המשפט מתייחסים ל"זהות נרמזת" כאשר הקוראים מבינים במי מדובר.
10. מה הסיכון בהגשת תביעת לשון הרע חסרת בסיס?
    תובע שמגיש תביעה מופרכת או קנטרנית עשוי להיתקל בפסיקה נגדית ואף בחיוב בהוצאות משפט. לכן חשוב להתייעץ עם עורך דין ולבחון את סיכויי ההצלחה לפני נקיטת הליך.
11. מהי לשון הרע כלפי עובד במקום עבודה?
    פרסומים פוגעניים כלפי עובד – בין אם מצד מנהלים, קולגות או גורמים חיצוניים – עשויים להיחשב כלשון הרע אם הם פוגעים בשמו הטוב או בפרנסתו. במקרים כאלה, לעיתים קיימת גם עילת פיצוי במסגרת דיני העבודה.
12. האם יש מקום להליך פלילי בדיני לשון הרע?
    במקרים חמורים במיוחד, ניתן להגיש קובלנה פלילית על פי סעיפים 6 ו-7 לחוק. מדובר בהליך חריג, שמצריך עמידה בתנאים מחמירים, לרוב במקרים של הכפשות מתמשכות או שיטתיות.
13. האם עלי להסיר פרסום אם קיבלתי מכתב התראה?
    לא תמיד חובה, אך רצוי לשקול זאת ברצינות. לעיתים הסרה מיידית עשויה למנוע תביעה עתידית. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ משפטית לפני תגובה למכתב התראה.
14. כיצד מתייחסים דיני לשון הרע לפרסומים הקשורים לעיצוב מזנונים בחדר אוכל?
    אם לדוגמה נכתב פוסט ציבורי שטוען כי מעצב מסוים שיקר לגבי איכות העבודה או לקח כסף ולא ביצע את העבודה בתחום עיצוב מזנונים בחדר אוכל – הפרסום עשוי להיחשב ללשון הרע. עם זאת, תלוי אם מדובר בדעה או בעובדה שקרית. כל מקרה נבחן לגופו.
15. איך יודעים אם באמת יש עילה לתביעה לפי דיני לשון הרע?
    יש לבחון את אופי הפרסום, ההקשר שבו נאמר, האם קיימות ראיות, מהי מידת הפגיעה שנגרמה, והאם חלות הגנות למפרסם. הדרך הטובה ביותר היא להתייעץ עם עו"ד בתחום.

    זקוקים לייעוץ משפטי אישי ומקצועי?

    השאירו פרטים ונתאם שיחה ראשונית ללא התחייבות. 

    שם

    טלפון

    שליחה