גירושין אזרחיים בישראל – המדריך המלא למי שהתחתן מחוץ לרבנות

מי יכול להתגרש בגירושין אזרחיים בישראל?

גירושין אזרחיים מיועדים לבני זוג שלא נישאו בנישואין דתיים לפי ההלכה, אלא בחרו למסד את הקשר שלהם בדרכים אחרות – לרוב בחתונה אזרחית מחוץ לישראל. בישראל אין נישואין אזרחיים מלאים בתוך המדינה, אך המדינה כן מכירה בתוקף של נישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל, ולכן גם בהליכי גירושין קיימת חלופה אזרחית רלוונטית.

הקבוצות המרכזיות שיכולות לפנות להליך של גירושין אזרחיים הן:

1. זוגות שנישאו בטקס אזרחי מחוץ לישראל (למשל בקפריסין, פראג או ניו יורק).
2. בני זוג מדתות שונות (למשל יהודי ונוצרייה), שאינם יכולים להינשא בישראל לפי החוק.
3. זוגות חד-מיניים שנישאו במדינה זרה.
4. זוגות חסרי דת או כאלה שהוגדרו במרשם האוכלוסין כ”חסרי מעמד דתי”.

במקרים כאלה, הגירושין אינם נעשים מול בית הדין הרבני, אלא באמצעות בית המשפט לענייני משפחה, שמוסמך לדון בניתוק הקשר בין בני הזוג, להסדיר חלוקת רכוש, לקבוע הסדרי שהות לילדים, ולהכריע בנושאים של מזונות, משמורת והסכמים נלווים.

חשוב להבין שגירושין אזרחיים בישראל אינם מבטלים אוטומטית צורך בגט דתי. אם אחד מבני הזוג הוא יהודי לפי ההלכה, ייתכן שבית הדין הרבני ידרוש “גט לחומרה” לצורך סיום מעמד אישי, בעיקר כדי לאפשר נישואין עתידיים של אותו בן זוג.

לכן, גם כאשר מדובר בגירושין אזרחיים – רצוי להתייעץ עם עורך דין הבקיא הן בדין האזרחי והן בהשלכות האפשריות בדין הדתי, כדי להבין את כלל האפשרויות ואת המסלול המתאים ביותר במקרה הספציפי.

 

מה ההבדל בין גירושין אזרחיים לגירושין דרך הרבנות?

השאלה “מה ההבדל בין גירושין אזרחיים לגירושין דתיים?” עולה רבות בקרב זוגות שלא נישאו ברבנות. למרות שהמונחים דומים, ההבדלים בין שני ההליכים מהותיים – מבחינת הסמכות, התהליך, המסמכים, ואף התוצאה המשפטית.

הנה עיקרי ההבדל:

סמכות שיפוט

1. גירושין ברבנות: מתבצעים בבית הדין הרבני, על פי ההלכה היהודית. נדרשת הסכמת שני הצדדים למתן ולקבלת גט.
2. גירושין אזרחיים: מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, לפי הדין האזרחי. אין צורך בגט אלא בפסק דין שמורה על “התרת נישואין”.

סוג הנישואין

1. ברבנות, מטפלים בזוגות שנישאו לפי כללי הדת (כתובה, טקס הלכתי).
2. בגירושין אזרחיים, מדובר לרוב בנישואין שהתקיימו במדינה זרה או בזוגות ללא זיקה דתית.

הסדרה של זכויות וחובות

שני ההליכים מטפלים בנושאים כמו משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות ואפוטרופסות. אך בגירושין אזרחיים, כל אלה נדונים בבית משפט אזרחי – לפי חקיקה, פסקי דין ועקרונות של צדק ושוויון. לא חלים כללים דתיים כמו “האב חייב בכל מזונות הילדים” או “נכסי מילי לאישה”.

טקס הגירושין

1. בגירושין דתיים נדרש גט הנכתב וניתן על ידי הבעל, ונמסר לאישה בבית הדין.
2. בגירושין אזרחיים אין טקס, אלא פסק דין המצהיר על התרת הקשר – והליך בירוקרטי לסגירת הרישום.

השפעות עתידיות

במקרים מסוימים, גם אם הנישואין עצמם היו אזרחיים, הרישום במרשם האוכלוסין או בבתי הדין הדתיים עלול להוביל לכך שיידרש גט, כדי למנוע עיכובים בנישואין עתידיים. לכן, ההמלצה היא לבדוק את מעמדכם האישי במשרד הפנים ו/או במערכת בתי הדין, ולפעול בהתאם.

לסיכום, גירושין אזרחיים הם הליך שונה בתכלית מגירושין ברבנות – הן ברוח החוק והן בצורת ההתנהלות. הם משקפים גישה שוויונית, מודרנית ומבוססת משפט אזרחי, אך עשויים להיתקל בשאלות הלכתיות כאשר מעורב בן זוג יהודי. חשוב להכיר את ההבדלים כדי לבחור נכון את המסלול – ולנהל את ההליך מתוך שליטה וביטחון.

צעד‑אחר‑צעד – כך מתבצע הליך גירושין אזרחיים בפועל

הליך גירושין אזרחיים בישראל בנוי ממספר שלבים ברורים, אשר מטרתם לסיים את הקשר הזוגי באופן מוסדר ולקבוע את כלל ההסדרים הנדרשים.

פתיחת תיק ליישוב סכסוך

הצעד הראשון הוא פתיחת תיק ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה. גם כאשר מדובר בזוגות שנישאו בטקס אזרחי, החוק מחייב תחילה ניסיון ליישב את המחלוקות באמצעות פגישות גישור או ייעוץ מקצועי. במידה והצדדים מגיעים להסכם, ניתן לאשר אותו בבית המשפט ולקבל פסק דין המצהיר על התרת הנישואין.

גישור וניהול מו"מ

גישור הוא כלי מרכזי בהליכי גירושין אזרחיים. הוא מאפשר לצדדים להגיע להסכמות על חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות ותנאי פירוד נוספים, ללא צורך במאבקים משפטיים ממושכים. יתרון הגישור הוא חיסכון בזמן ובעלויות, ושמירה על מערכת יחסים תקינה ככל האפשר, במיוחד כאשר יש ילדים משותפים.

הגשת תביעות במקרה של מחלוקת

אם הגישור נכשל ואין הסכמה, כל אחד מהצדדים יכול להגיש תביעות נפרדות בבית המשפט לענייני משפחה. התביעות הנפוצות הן תביעת רכוש, תביעת מזונות ותביעת משמורת. בית המשפט יבחן את מכלול הראיות וייתן החלטות בהתאם לחוק ולפסיקה האזרחית.

מתן פסק דין להתרת נישואין

לאחר שהסוגיות המרכזיות מוסדרות, יינתן פסק דין להתרת הנישואין. פסק הדין הוא המסמך הרשמי המכריז על סיום הקשר הזוגי. לאחר מכן יש לעדכן את הסטטוס האישי במרשם האוכלוסין ולהסדיר את כל השינויים המשפטיים הנדרשים.

 

מה צריך להסדיר בגירושין אזרחיים? רכוש, משמורת, מזונות ויותר

במסגרת גירושין אזרחיים יש להסדיר את מכלול הנושאים הקשורים לחיי בני הזוג והילדים, מתוך מטרה להבטיח יציבות, הגינות והגנה על זכויות כל הצדדים.

חלוקת רכוש ונכסים

חלוקת רכוש בגירושין אזרחיים נעשית לפי עקרון השיתוף או לפי הסכמים קיימים (כגון הסכם ממון). בית המשפט בוחן נכסים כמו דירות, רכבים, חסכונות, מניות וחובות משותפים, ומחלק אותם בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

משמורת ילדים והסדרי שהות

כאשר יש ילדים משותפים, נושא המשמורת והסדרי השהות הוא קריטי. בגירושין אזרחיים ההכרעה מתבצעת לפי עקרון “טובת הילד”, עם דגש על שמירה על קשר הדוק עם שני ההורים. ניתן לקבוע משמורת משותפת, משמורת מלאה לאחד ההורים או כל הסדר אחר בהתאמה לצרכים המיוחדים של הילדים.

מזונות ילדים

החובה למזונות ילדים חלה ללא קשר לסוג הנישואין. בית המשפט קובע את גובה המזונות בהתבסס על הכנסות ההורים, צורכי הילדים, חלוקת זמני השהות והוצאות מיוחדות. במקרים של משמורת משותפת, נוטה בית המשפט לחלק את הנטל הכלכלי בין שני ההורים בהתאם ליכולת ההשתכרות שלהם.

הסכמים נוספים

בנוסף לרכוש ומשמורת, יש להסדיר נושאים כמו חינוך הילדים, בחירת מוסדות לימוד, טיפולים רפואיים, חוגים והוצאות חריגות. הסכמות אלו ניתנות לעיגון בהסכם גירושין שמאושר בבית המשפט, ובכך מקבל תוקף של פסק דין מחייב.

 

מה קורה כשאין הסכמה? כך מתנהלים גירושין אזרחיים חד צדדיים

גירושין בהסכמה הם המצב הרצוי – אבל לא תמיד אפשרי. במקרים רבים אחד מבני הזוג מעוניין להיפרד ולהסדיר את חייו מחדש, בעוד הצד השני מתנגד או מתחמק. גירושין אזרחיים חד צדדיים נותנים מענה למצבים כאלה, ומאפשרים להניע את ההליך גם בהיעדר הסכמות.

שלב ראשון – פתיחת תיק יישוב סכסוך

גם במקרה של מחלוקת, חובה תחילה לפתוח תיק ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה. בן הזוג הפותח את ההליך יוזמן עם הצד השני לפגישות מידע וייעוץ, שמטרתן לבדוק אם ניתן לגשר על הפערים באמצעות הידברות.

אם הצד השני לא משתף פעולה או לא מגיע לפגישות, ניתן לבקש לקצר את התהליך ולעבור במהרה לשלב הבא: הגשת תביעות אזרחיות להתרת הנישואין ולקביעת ההסדרים.

שלב שני – הגשת תביעות חד צדדיות

כשההסכמות אינן מושגות, נפתח הליך משפטי שבו אחד מבני הזוג תובע את השני בענייני רכוש, משמורת ילדים, מזונות, ולעיתים גם תביעה להכרזה רשמית על סיום הקשר.

במקרים כאלה, בית המשפט נדרש להכריע בעצמו בכל אחת מהסוגיות, תוך הסתמכות על ראיות, דוחות סוציאליים, מסמכים כלכליים ועדויות. גם ללא הסכמה – ניתן לקבל פסק דין מלא להתרת נישואין אזרחיים.

שלב שלישי – צווים זמניים ואכיפה

לעיתים נדרש סעד מיידי עוד לפני שהמשפט הסתיים. לדוגמה:

1. צו מניעה מפני הברחת רכוש משותף.
2. צו זמני לקביעת משמורת או זמני שהות עם הילדים.
3. צו עיכוב יציאה מהארץ לילד או לבן הזוג.

ניתן לפנות בבקשה לצו זמני כבר בעת פתיחת ההליך, ובית המשפט יבחן אם יש הצדקה לכך לפי נסיבות העניין.

דוגמה מהחיים

יעל ואורן נישאו בטקס אזרחי בקפריסין. לאחר מספר שנות חיים משותפים בישראל, יעל ביקשה להתגרש, אך אורן סירב בכל תוקף. יעל פתחה תיק ליישוב סכסוך, ניסתה להגיע להסכמות, אך כשזה לא צלח – הגישה תביעות חד צדדיות. לאחר 6 חודשים של ניהול משפטי, התקבל פסק דין שהסדיר את חלוקת הרכוש, את המשמורת ואת התרת הנישואין.

טיפ חשוב

גם אם ההליך חד צדדי – מומלץ לתעד התכתבויות, לצרף ראיות מוקדמות ולהיערך מראש עם מסמכים פיננסיים. ניהול נכון של ההליך מגביר את הסיכוי לתוצאה הוגנת ומצמצם את משך הזמן עד לפסק הדין.

 

גירושין אזרחיים לזוגות בני אותו מין וחסרי דת – מה שונה ומה זהה?

בישראל, זוגות בני אותו מין וזוגות חסרי דת אינם יכולים להתחתן באופן רשמי בתוך המדינה. עם זאת, המדינה כן מכירה בנישואין שנערכו מחוץ לישראל, וגם בזוגות שהוכרו כידועים בציבור. כתוצאה מכך, גם הליכי גירושין אזרחיים עבור זוגות אלו מתקיימים במסגרת מערכת המשפט האזרחית – אך עם מאפיינים ייחודיים.

זוגות בני אותו מין – היבטים משפטיים

1. זוגות חד מיניים שהתחתנו בחו"ל יכולים להגיש בקשה להתרת נישואין אזרחיים בישראל.
2. גם אם לא התקיים טקס נישואין, אך קיימת הכרה כידועים בציבור (למשל מגורים משותפים, חשבון בנק משותף), ניתן להגיש תביעות בענייני רכוש, ילדים או מזונות.
3. הסוגיות נידונות בבית המשפט לענייני משפחה, תוך התייחסות שוויונית לזכויות כל אחד מבני הזוג.

דוגמה:
שני גברים שנישאו במדינה אירופית ביקשו להיפרד בישראל לאחר 8 שנות זוגיות. מכיוון שנישואיהם נרשמו במשרד הפנים, בית המשפט קיבל את הבקשה להתרת נישואין ודן גם בהסדרי משמורת על הילד שנולד באמצעות פונדקאות.

זוגות חסרי דת – זכויות ומגבלות

1. כאשר שני בני הזוג חסרי דת (למשל עולים שלא הוכרו יהודים, או בעלי תעודת “חסר דת”), הם אינם כפופים לבית הדין הדתי.
2. הליך הגירושין האזרחי עבורם מתנהל כולו בבית המשפט לענייני משפחה, כולל מתן פסק דין סופי להתרת הקשר.
3. אין צורך בגט או בבירור דתי, וההליך לרוב פשוט יותר.

נקודה חשובה:
בני זוג שבהם רק אחד חסר דת, עשויים להידרש גם להליך בירור מעמד אישי ברבנות כדי לאפשר בעתיד נישואין של אותו צד. יש לבדוק מראש את הסוגיה מול משרד הפנים והרשויות הרלוונטיות.

מה זהה ומה שונה?

נושא	זוגות בני אותו מין	זוגות חסרי דת
סמכות השיפוט	בית משפט לענייני משפחה	בית משפט לענייני משפחה
צורך בגט דתי	לא	לרוב לא
זכויות רכושיות	שוות לכל צד	שוות לכל צד
הסדרת משמורת	לפי עקרון טובת הילד	לפי עקרון טובת הילד
הכרה נדרשת לצורך גירושין	רישום או ידועים בציבור	לרוב לא נדרש רישום פורמלי

לסיכום

גירושין אזרחיים מעניקים פתרון משפטי ברור גם לזוגות שעד לא מזמן לא זכו להכרה רשמית. עם התבססות עקרונות השוויון בפסיקה, זוגות חד מיניים וחסרי דת זוכים כיום לגישה מלאה לערכאות, להסכמים ולזכויות זהות. חשוב להבין את המסלול המשפטי המתאים ולפעול באמצעות ייעוץ נכון – כדי למצות זכויות, להסדיר חובות, ולפתוח פרק חדש בחיים בביטחון.

 

מה עושים אחרי פסק הדין? עדכון סטטוס אישי, מסמכים רשמיים, השלכות בירוקרטיות

קבלת פסק דין לגירושין אזרחיים אינה סוף הדרך – היא רק הסיום המשפטי של ההליך. לאחר מכן, חשוב להשלים מספר צעדים מנהליים מול רשויות המדינה, כדי לוודא שהשינוי במעמד האישי שלכם מעודכן ונושא תוקף בכל מערכת רשמית.

עדכון סטטוס במרשם האוכלוסין

השלב הראשון הוא פנייה ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה כדי לעדכן את הסטטוס האישי מ"נשוי/ה" ל"גרוש/ה". יש להגיע עם תעודת זהות, תמצית רישום ופסק הדין המקורי של בית המשפט לענייני משפחה.

עדכון זה חשוב לא רק מסיבות סמליות – אלא גם כדי למנוע בעיות עתידיות ברישום ילדים, נישואין נוספים, זכאות להטבות כספיות ועוד.

שינוי שם משפחה (אם נדרש)

אם אחד הצדדים אימץ את שם משפחתו של בן או בת הזוג במהלך הקשר, ניתן להחזיר את שם המשפחה המקורי בהליך פשוט יחסית. יש להגיש בקשה בטופס מתאים למשרד הפנים, ולעיתים תידרש גם תעודה נוטריונית או עותק מהסכם הגירושין.

עדכון בביטוח הלאומי ובמס הכנסה

הגירושין משפיעים על זכויות רבות:

1. שינוי בזכאות לקצבאות (כגון "הורה עצמאי").
2. חלוקת נקודות זיכוי במס הכנסה.
3. הגדרה מחודשת של אפוטרופסות משותפת או בלעדית.

מומלץ לעדכן את הנתונים ישירות מול המוסדות הללו בהקדם, על מנת לממש זכויות ולהימנע מהחזרים לא צפויים.

עיון מחדש בתיקי פנסיה, ביטוח וקרנות

לאחר גירושין, חשוב לבדוק:

1. מיהם המוטבים הרשומים בקרנות הפנסיה והביטוח.
2. האם יש צורך להפריד חשבונות בנק או להקים חשבונות על שם יחיד.
3. האם קיימות זכויות עודפות/חסומות בהתאם לפסק הדין, שיש לעדכן במוסדות הפיננסיים.

מסמכים שכדאי לשמור לצמיתות

1. פסק הדין המלא + עותק חתום.
2. הסכם הגירושין (אם נחתם).
3. אישור עדכון מרשם האוכלוסין.
4. כל החלטה זמנית או קבועה של בית המשפט בענייני ילדים, רכוש או מזונות.

שאלות נפוצות על גירושין אזרחיים בישראל

1. האם אפשר להתגרש בישראל גם אם התחתנו רק בחו"ל?
   כן. אם הנישואין האזרחיים נרשמו במשרד הפנים – או אם קיימים מסמכים רשמיים תקפים – ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש פסק דין לגירושין אזרחיים.
2. האם צריך גט גם בגירושין אזרחיים?
   במרבית המקרים לא. עם זאת, אם אחד מבני הזוג יהודי, בית הדין הרבני עשוי לבקש גט לחומרה. במקרים של ספק – כדאי לפנות לייעוץ משפטי.
3. כמה זמן לוקח הליך גירושין אזרחיים?
   בהסכמה מלאה – לעיתים רק מספר חודשים. במצבי מחלוקת – ההליך עשוי להימשך כשישה חודשים ואף מעבר לכך, תלוי בעומס בתי המשפט ובהיקף הסוגיות שיש להכריע בהן.
4. מה ההבדל בין פסק דין להתרת נישואין לבין גט דתי?
   פסק דין אזרחי הוא מסמך משפטי הקובע את סיום הקשר לפי הדין האזרחי. גט הוא פעולה דתית הנדרשת לפי ההלכה, ואינה חלה על כל הזוגות.
5. האם זוג חד־מיני שנישא באירופה צריך להתגרש בישראל?
   כן. אם הנישואין נרשמו בישראל, יש להגיש בקשה להתרת נישואין אזרחיים בבית המשפט לענייני משפחה. גם ללא נישואין פורמליים, ניתן להסדיר זכויות וחובות כידועים בציבור.
6. האם ניתן לכלול ילדים בהסכם גירושין אזרחיים?
   בהחלט. הסכמות הנוגעות למשמורת, מזונות, חינוך וזמני שהות יאושרו בבית המשפט ויהפכו לחלק בלתי נפרד מפסק הדין.
7. מה עושים אם בן הזוג לא משתף פעולה?
   גם בהיעדר הסכמה – ניתן להפעיל הליך גירושין חד צדדי. בית המשפט מוסמך לדון ולהכריע בכל עניין, כולל התרת הקשר, חלוקת רכוש, משמורת ומזונות.

 

רוצים להבין איפה אתם עומדים? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה

LAW STREET הוא פורטל משפט חברתי שהוקם במטרה אחת:
להנגיש לכל אדם בישראל מידע משפטי אמין, ברור ובלתי תלוי.

אנחנו יודעים שכשזה מגיע לגירושין – במיוחד כאלה שלא מתנהלים ברבנות – התחושה עלולה להיות מבלבלת, מתסכלת או מרתיעה. ולכן אנחנו כאן כדי לעשות סדר. לא בשפה של עורכי דין, אלא בשפה של אנשים.

זקוקים להסבר נוסף? לא בטוחים באיזה מסלול לבחור? מחפשים תשובה בלי תשלום, בלי לחץ, ובלי אינטרס?
הצוות של LAW STREET לשירותכם.

כל מה שתמצאו אצלנו נכתב מתוך מחויבות אמיתית לשוויון בגישה לידע. לא צריך להבין "שפה משפטית" כדי להבין את הזכויות שלכם.

שלחו לנו שאלה, קבלו מידע – וצאו לדרך עם ביטחון.
כי ידע משפטי הוא לא מותרות. הוא מגן, הוא מאפשר – והוא מגיע לכם.
הדרך המשפטית יכולה להיות ברורה, גם לכם.

 

גירושין אזרחיים – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהם גירושין אזרחיים ולמי הם רלוונטיים בישראל?
   גירושין אזרחיים הם הליך פירוד משפטי לזוגות שלא נישאו בנישואין דתיים, אלא בטקס אזרחי מחוץ לישראל או כאלה שלא מוכרים כדתיים במדינה. ההליך מתבצע בבית המשפט לענייני משפחה ואינו מצריך גט דתי, אלא פסק דין בלבד.
2. האם זוג שנישא בקפריסין חייב לעבור גירושין אזרחיים בישראל?
   כן. גם אם הנישואין נערכו מחוץ לישראל, אם הם נרשמו במרשם האוכלוסין – יש צורך בהליך פורמלי של התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה בישראל.
3. האם נדרש גט בגירושין אזרחיים?
   בדרך כלל לא. עם זאת, אם אחד מבני הזוג הוא יהודי לפי ההלכה, ייתכן שבית הדין הרבני ידרוש גט לחומרה. כל מקרה נבחן לגופו.
4. מה כולל ההליך של גירושין אזרחיים בפועל?
   ההליך כולל פתיחת תיק ליישוב סכסוך, אפשרות לגישור, הסדרת נושאים כמו משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות, ולאחר מכן – קבלת פסק דין להתרת נישואין.
5. האם ניתן לבצע גירושין אזרחיים גם כשאין הסכמה בין בני הזוג?
   כן. ניתן להגיש תביעות חד צדדיות. בית המשפט מוסמך לדון ולהכריע גם אם צד אחד מתנגד או לא משתף פעולה.
6. כמה זמן נמשך ההליך של גירושין אזרחיים?
   בהסכמה – לרוב מספר חודשים. במקרה של מחלוקות – ההליך עשוי להימשך חצי שנה ואף יותר, בהתאם לעומס בתי המשפט ולסוגיות הנדונות.
7. האם זוגות חד־מיניים יכולים להתגרש בישראל?
   בהחלט. אם נישאו בחו"ל או מוכרים כידועים בציבור, ניתן להגיש בקשה להתרת נישואין אזרחיים בבית המשפט לענייני משפחה, ולהסדיר את כלל ההיבטים המשפטיים.
8. אילו נושאים נבחנים במסגרת גירושין אזרחיים?
   חלוקת רכוש, מזונות ילדים, משמורת והסדרי שהות, זכויות כלכליות נלוות, ולעיתים גם נושאים נוספים כמו חינוך הילדים או מגורים.
9. האם גירושין אזרחיים משפיעים על זכויות בביטוח לאומי או במס הכנסה?
   כן. יש לעדכן את המעמד האישי מול הגופים הרלוונטיים, שכן הוא משפיע על קצבאות, נקודות זיכוי, והטבות שונות.
10. האם נדרש ייעוץ משפטי בגירושין אזרחיים?
    החוק לא מחייב, אך מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין לדיני משפחה, בעיקר אם יש רכוש, ילדים, או מחלוקות בין הצדדים.
11. מה עליי לעשות לאחר קבלת פסק הדין?
    יש לעדכן את משרד הפנים, הביטוח הלאומי, הבנקים וקרנות הפנסיה, ולשמור עותק חתום של פסק הדין וההסכמים. זהו שלב חיוני להשלמת התהליך מבחינה אדמיניסטרטיבית.
12. מה נחשב כהוכחה לקיום נישואין לצורך פתיחת ההליך?
    אישור נישואין חוקי ממדינה זרה, תעודת רישום במרשם האוכלוסין, או מסמכים רשמיים המעידים על נישואין אזרחיים. גם במקרים של ידועים בציבור יש אפשרות להסדרה משפטית.
13. האם עיצוב מזנונים בחדר אוכל יכול להיחשב רכוש משותף?
    כן, במקרים מסוימים. אם עיצוב מזנונים בחדר אוכל או ריהוט אחר נעשה במימון משותף ונמצא בדירה ששימשה למגורים משותפים – ייתכן שהוא ייחשב חלק מהרכוש המשותף ויובא בחשבון בעת חלוקת הנכסים.
14. האם ניתן לכלול בהסכם הגירושין נושאים שאינם כלולים בפסק הדין?
    כן. בני הזוג רשאים להסדיר בהסכם נושאים נוספים – כמו ניהול חשבונות, מניעת סכסוכים עתידיים, אופן קבלת החלטות לגבי הילדים ועוד – כל עוד ההסכם עומד באמות המידה של טובת הילד והדין.
15. מהי ההשלכה של גירושין אזרחיים על נישואין עתידיים?
    לאחר קבלת פסק הדין ועדכון סטטוס אישי במרשם האוכלוסין, בני הזוג חופשיים להתקשר מחדש בקשר זוגי – בישראל או מחוצה לה. עם זאת, במקרה של יהודים – כדאי לבדוק האם נדרש גט לצורכי נישואין דתיים עתידיים.