בקשה ליישוב סכסוך – המדריך המלא להגשה נכונה

מהי בקשה ליישוב סכסוך – ולמה היא חובה לפני תביעה?

במצבי סכסוך בתוך המשפחה – בין בני זוג, בני משפחה או הורים לילדיהם – רבים חושבים שהצעד הראשון הוא פנייה לבית משפט. בפועל, בקשה ליישוב סכסוך היא שלב חובה לפני שניתן להגיש תביעה כלשהי בענייני משפחה. מדובר בדרישה חוקית לפי "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה–2014".

הבקשה נועדה לאפשר פתרון הסכסוך בהידברות ובליווי אנשי מקצוע, לפני שפונים להליך משפטי ממושך, יקר ולעיתים גם פוגעני. היא מוגשת לאחת הערכאות – בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני – ומפעילה מנגנון שנקרא יחידת הסיוע, שמזמנת את הצדדים לפגישות ללא עורכי דין בשלב הראשון.

ההליך הזה אינו המלצה – הוא חובה. אין אפשרות להגיש תביעה בענייני גירושין, משמורת, מזונות או חלוקת רכוש מבלי שהוגשה קודם בקשה ליישוב סכסוך. קיימים חריגים בודדים, כמו מקרים דחופים של אלימות במשפחה או צו הגנה, אך ברוב המקרים – החוק מחייב.

לסיכום, בקשה ליישוב סכסוך היא שער הכניסה לכל תהליך משפטי בענייני משפחה. חשוב להכיר אותה, להבין את מטרתה, ולהיערך אליה מראש כדי להפיק ממנה את המרב – ולעיתים אף להימנע ממשפט מיותר.

 

שלב אחר שלב: איך מגישים בקשה ליישוב סכסוך בצורה נכונה?

הגשת בקשה ליישוב סכסוך היא תהליך פשוט יחסית מבחינה טכנית, אך חשוב למלא אותו בקפידה כדי למנוע עיכובים או תקלות. ניתן להגיש את הבקשה בשתי דרכים: באופן מקוון דרך אתר הרשות השופטת או פיזית באחת הערכאות – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

שלב 1: מילוי טופס הבקשה (טופס 1)

מדובר בטופס ייעודי שבו על המבקש למלא פרטים אישיים, פרטי בן/בת הזוג, פירוט הסכסוך ומידע נוסף כמו קיומם של ילדים משותפים או תביעות קודמות. חשוב להקפיד על ניסוח ענייני וללא האשמות – זהו שלב של פתיחת דיאלוג, לא כתב תביעה.

שלב 2: צירוף מסמכים נלווים

בין המסמכים הנדרשים: צילום תעודת זהות כולל ספח, אישורים רלוונטיים (כמו צו הגנה, אם יש), כתובות הצדדים, ולעיתים גם הצהרות או נספחים נוספים.

שלב 3: בחירת הערכאה המתאימה

יש לבחור היכן להגיש את הבקשה – לבית המשפט או לבית הדין הרבני. הערכאה שנבחרת תקבל את הבקשה ותקיים את שלב יחידת הסיוע. שים לב: הערכאה הראשונה שבה תוגש הבקשה "נעלת" את הסמכות לדיון עתידי (אם יוגשו תביעות).

שלב 4: הגשה מקוונת או ידנית

אם יש לך ייצוג משפטי – ניתן להגיש דרך מערכת "נט המשפט". אם לא, ניתן להגיש ידנית בדלפק בית המשפט/בית הדין. יש לוודא קבלת אישור הגשה מסודר.

שלב 5: קבלת זימון ליחידת הסיוע

לאחר הגשת הבקשה, יחידת הסיוע יוצרת קשר תוך מספר ימים ומזמנת את הצדדים לפגישה ראשונה (מהו"ת). הפגישה נעשית ללא עורכי דין, ומתבצעת בהובלת אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית או הייעוץ המשפחתי.

 

תהליך הגשת בקשה ליישוב סכסוך הוא לא רק שלב פורמלי – הוא גם הזדמנות. ניסוח מדויק, בחירה נכונה בערכאה והיערכות מקצועית יכולים להוביל להסכמות ולמנוע הליך משפטי מורכב. אם תעשה זאת נכון – תוכל לחסוך זמן, כסף ובעיקר מתחים מיותרים.

מה קורה אחרי ההגשה? שלבי ההליך ופגישת המהו"ת

לאחר שהגשת בקשה ליישוב סכסוך, מתחיל שלב חשוב שנקרא "ההליך הראשוני ליישוב סכסוך". מטרתו לאפשר לצדדים לנסות להגיע להסכמות בדרכי שלום, בליווי אנשי מקצוע – לפני שפונים לבית המשפט או לבית הדין הרבני.

זימון לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום)

בתוך מספר ימים מההגשה, תקבל זימון לפגישה ביחידת הסיוע של הערכאה בה בחרת (בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני). הפגישה מתקיימת ללא עורכי דין, ומנוהלת ע"י עו״ס מוסמך (עובד סוציאלי), מגשר או איש מקצוע מתחום בריאות הנפש.

במהלך הפגישה:

1. נבחן טיב הסכסוך ומורכבותו.
2. ניתן מידע על הליכים משפטיים אפשריים.
3. מוצעות דרכי פתרון – לרבות גישור משפחתי, טיפול זוגי או הסכמות פרטניות.
4. נאסף מידע לצורך החלטה האם לקיים פגישות נוספות.

כמה פגישות מתקיימות?

ברוב המקרים מתקיימות 1–4 פגישות בלבד. אם שני הצדדים מסכימים – ניתן להמשיך להליך גישור מתוך יחידת הסיוע. אם אחד הצדדים אינו משתף פעולה – ההליך ייפסק בשלב זה ויינתן אישור להמשך תביעה משפטית.

האם חייבים להגיע לפגישה?

כן. היעדרות מצד אחד הצדדים, ללא אישור, עשויה להיחשב סירוב לשתף פעולה – ולהשפיע לרעה על תביעות עתידיות. יש מקרים חריגים (כמו סכנת חיים או צווי הרחקה), בהם ניתן לבקש לקיים את הפגישה בנפרד או לבטל את הדרישה.

יתרונות פגישת המהו"ת:

1. חסכון בזמן וכסף לעומת הליך משפטי.
2. שמירה על תקשורת מכבדת – במיוחד כשיש ילדים משותפים.
3. אפשרות להגיע להסכם כולל ולייתר את הצורך בתביעה.

ההשתתפות בפגישות האלה לא עולה כסף, היא ניתנת מטעם המדינה, ויכולה לחסוך לא מעט משאבים רגשיים ומשפטיים. גם אם נדמה שאין סיכוי להסכמה – שווה להגיע עם ראש פתוח.

 

עיכוב הליכים – תקופת הצינון ומה מותר ואסור בה

אחת המשמעויות המרכזיות של הגשת בקשה ליישוב סכסוך היא הפעלת "תקופת עיכוב הליכים", או כפי שהיא מכונה גם – תקופת הצינון. מדובר בפרק זמן של 45 ימים (ולעיתים הארכה של 15 ימים נוספים), בו לא ניתן להגיש תביעות משפטיות בענייני משפחה בין אותם צדדים.

מה המטרה של תקופת העיכוב?

המחוקק רצה לתת מקום לנשימה. לאפשר לצדדים לנסות לפתור את הסכסוך ללא לחץ משפטי, ולתת עדיפות לדיאלוג וגישור על פני תביעות. זוהי תקופה מוגנת שמאפשרת לחשוב, להיוועץ ולשקול אפשרויות – לפני שמתחייבים להליך ארוך ויקר.

מה אסור לעשות בתקופה הזו?

1. להגיש תביעות גירושין, מזונות, משמורת, רכוש או כל הליך משפטי אחר שקשור לסכסוך.
2. להפעיל הליכים קיימים (אם נפתחו קודם לכן) אלא באישור מפורש של בית המשפט.

ומה כן מותר?

1. להגיש בקשות דחופות כמו צו הגנה, צו הרחקה או סעדים זמניים – במקרים בהם קיימת סכנה או פגיעה מיידית.
2. לנהל מו״מ בין הצדדים, בליווי עורכי דין או מגשרים, גם במהלך תקופת העיכוב.
3. לפנות ליחידת הסיוע לפגישות נוספות, או להמלצה לגישור.

מה קורה בתום תקופת העיכוב?

אם לא הושגה הסכמה – ניתן להגיש תביעות רגילות. מי שהגיש את הבקשה ראשון, מקבל יתרון בכך שהוא יכול לבחור את הערכאה בה יתנהלו ההליכים (משפחה או רבני), אם הוגשה תביעה ראשונה במועד.

למה חשוב להכיר את התקופה הזו?

במקרים רבים, אנשים מגישים את הבקשה – ואז מופתעים לגלות שאי אפשר לפעול משפטית מיד. הבנת המשמעות של עיכוב ההליכים מראש תעזור לך לתכנן נכון את הצעדים הבאים – ולהיערך בהתאם מבחינה אסטרטגית ומשפטית.

בקשה ליישוב סכסוך היא לא רק מסמך פורמלי – היא מפעילה מערכת שלמה שנועדה להניע דיאלוג לפני התנגשות משפטית. חלק חשוב ממנה הוא תקופת הצינון, שמייצרת מרחב בטוח ורגוע לפתרון. הכרות עם מגבלות התקופה הזו – ומה כן ניתן לעשות בתוכה – יכולה לעשות את ההבדל.

 

גישור או משפט? אפשרויות ההמשך לאחר תום ההליך

כאשר מסתיימת תקופת עיכוב ההליכים או לאחר קיום פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע, עומדות בפני הצדדים שתי אפשרויות עיקריות: להמשיך בהידברות ולהגיע להסכמות – או לפתוח בהליך משפטי. כל מסלול טומן בחובו יתרונות וחסרונות, ותלוי במידת שיתוף הפעולה והרצון למצוא פתרון הוגן.

אפשרות 1: המשך גישור – בתוך או מחוץ ליחידת הסיוע

במקרים רבים, יחידת הסיוע תציע להמשיך בתהליך גישור מקצועי – בתוכה או בעזרת מגשר פרטי מוסכם. הליך הגישור מבוסס על שיח פתוח, נייטרלי ומונחה ע"י מגשר שמסייע לצדדים להגיע להסכמות בנושאים כמו משמורת, זמני שהות, מזונות ורכוש.

יתרונות הגישור:

1. חסכון כספי ניכר לעומת הליך משפטי.
2. שמירה על מערכת יחסים תקשורתית – חשוב במיוחד כשיש ילדים.
3. שליטה מלאה של הצדדים בתוצאה – אין שופט שמכריע עבורם.

דוגמה: בני זוג עם שני ילדים קטינים, שנפרדו אך שמרו על תקשורת מכבדת, הגיעו להסכם כולל בגישור תוך חודשיים בלבד – ללא תביעה, ללא הוצאות מיותרות, והסכם שאושר בבית המשפט תוך שבוע.

אפשרות 2: פתיחת תביעה משפטית

אם ההידברות נכשלה – ניתן, בתום תקופת העיכוב, להגיש תביעות בנושאים הרצויים. כאן נכנסים כללי הדין האזרחי או הדתי (בהתאם לערכאה שנבחרה), וההליך הופך רשמי, ממושך ויקר יותר. הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך ראשון – מקבל יתרון סמכות לבחור את בית המשפט או בית הדין בו יתבררו התביעות.

נושאים נפוצים לתביעה:

1. גירושין או שלום בית.
2. חלוקת רכוש.
3. מזונות ילדים או מזונות אישה.
4. משמורת ילדים והסדרי ראייה.

מתי כדאי לעבור להליך משפטי?

1. כאשר יש חוסר אמון עמוק ואין רצון לשיח.
2. כשיש מחלוקת עקרונית שלא ניתנת לפתרון בגישור (כגון מחלוקת על חינוך הילדים).
3. במקרים של אלימות, הסתרת נכסים או אי שיתוף פעולה.

טיפ מקצועי: גם אם ההליך עבר לבית המשפט, ניתן במהלכו לבקש הפניה חוזרת לגישור – במיוחד אם הצדדים מגלים פתיחות מחודשת להסכמות.

 

דוגמה מלאה לטופס בקשה ליישוב סכסוך + הסבר שורה־שורה

כדי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בצורה נכונה ומקצועית, חשוב להבין איך למלא את הטופס המרכזי – טופס 1 לפי תקנה 2 לתקנות החוק להסדר התדיינויות. הטופס נועד להציג את פרטי הצדדים, מהות הסכסוך ומידע רקע – אך לא מדובר בכתב תביעה, ולכן חשוב להקפיד על איזון בניסוח.

מבנה הטופס:

1. פרטי המבקש/ת
   1. שם מלא, תעודת זהות, כתובת, טלפון ופרטי יצירת קשר.
   2. במקרה של ייצוג – יצוין שם עו"ד.
2. פרטי המשיב/ה
   1. פרטים דומים למבוקש, כולל מקום מגורים ידוע אחרון.
3. מהות הסכסוך
   1. תיאור קצר של הנושא בגינו מוגשת הבקשה: משבר זוגי, ויכוח על גידול הילדים, מחלוקת על רכוש ועוד.
   2. ניסוח לדוגמה:
      "המבקשת עזבה את הבית המשותף לפני כחודש בעקבות חילוקי דעות גוברים בנוגע לחלוקת האחריות על הילדים והוצאות משק הבית. בני הזוג טרם פנו להליך משפטי."
   3. חשוב: אין לציין טענות או האשמות – מדובר בפנייה לפתרון, לא להכרעה.
4. ילדים משותפים
   1. פירוט מספר הילדים, גילם, מקום מגוריהם, צרכים מיוחדים (אם קיימים).
5. מידע נוסף (לא חובה)
   1. האם התקיימו הליכים קודמים.
   2. האם קיימות בעיות מיוחדות: אלימות, מצב נפשי, צווי הגנה.
6. הצהרה וחתימה
   1. המבקש מצהיר כי הפרטים נכונים.
   2. אם הוגש ע"י עורך דין – נדרשת גם חתימה שלו.

טיפים חשובים למילוי:

1. כתיבה עניינית – ללא שיפוט או האשמות.
2. דיוק בפרטים האישיים – טעויות עלולות לגרום לדחייה.
3. התייעצות משפטית – אינה חובה, אך מומלצת לפני מילוי הטופס – במיוחד במצבים מורכבים.

כלי עזר מומלץ:

ניתן להוריד טופס ריק מאתר הרשות השופטת או אתר gov.il ולמלא אותו באופן מקוון או ידני. יש גם טפסים נגישים לבעלי מוגבלויות.

לסיכום: מילוי נכון של טופס בקשה ליישוב סכסוך לא רק מזרז את ההליך – אלא גם משפיע על הרושם הראשוני של הצד השני ושל יחידת הסיוע. ניסוח מדויק ומכבד הוא הצעד הראשון בדרך לפתרון ראוי.

 

טעויות נפוצות בהליך – ואיך להימנע מהן מראש

הליך הגשת בקשה ליישוב סכסוך אמנם נראה פשוט על פניו, אך בפועל הוא כולל שלבים קריטיים שדורשים תשומת לב. טעויות שנעשות בתחילת הדרך עלולות להוביל לדחייה, לעיכובים לא צפויים ואף לפגיעה אסטרטגית בזכויות של מי מהצדדים. הכרת הטעויות הנפוצות היא צעד חשוב בדרך להליך חלק, יעיל וממוקד.

טעות 1: ניסוח מאשים או רגשי מדי

הרבה מבקשים ממלאים את טופס הבקשה כאילו מדובר בכתב תביעה – כולל טענות, האשמות ולעיתים אף שפה פוגענית. זוהי גישה שעלולה לחסום את הדיאלוג וליצור תחושת תקיפה מצד בן/בת הזוג.

איך להימנע?
נסח את הסכסוך באופן ענייני. לדוגמה:
"המבקשים חווים קשיים במציאת פתרון מוסכם בנוגע להסדרי השהות של ילדיהם המשותפים."

טעות 2: הזנחת פרטים טכניים בטופס

חסרים בפרטי התקשרות, טעות במספר תעודת זהות או היעדר חתימה – עלולים לגרום לדחייה מיידית של הבקשה.

מה כדאי לעשות?
בדוק היטב את כל השדות, וודא שצורפו כל המסמכים הנדרשים. שמור עותק חתום.

טעות 3: בחירה שגויה בערכאה

לא כולם יודעים: הערכאה שבה מוגשת הבקשה תקבע את הסמכות להמשך הדיון – אם יוגשו תביעות לאחר מכן. בחירה לא מודעת (למשל, של בית דין רבני כשהמבקש בכלל לא מעוניין בדיון דתי) עלולה לגרום לבעיות קשות.

מה חשוב לדעת?
התייעץ עם גורם מוסמך לפני ההגשה, במיוחד אם אינך בטוח איזו ערכאה תתאים לך.

טעות 4: התעלמות מההליך לאחר ההגשה

יש מי שחושבים שהגשת הבקשה מספיקה – אך לא עונים לזימונים, לא משתפים פעולה או פשוט לא מגיעים לפגישות ביחידת הסיוע.

למה זה בעייתי?
אי הגעה לפגישות עלולה להתפרש כסירוב להידברות – ולעיתים אף לשמש לרעתך בהמשך ההליך המשפטי.

טעות 5: היעדר הכנה לקראת פגישת מהו"ת

פגישה זו איננה "שיחה כללית" – אלא הזדמנות אמיתית להשפיע על המשך הדרך.

טיפ חשוב: נסח מראש את המטרות שלך, סדר עדיפויות, ודברים שחשוב לך שיישמעו.

שאלות על בקשה ליישוב סכסוך

כדי לספק מענה מדויק לכל מי שנמצא בעיצומו של תהליך או מתלבט אם להתחיל אותו, ריכזנו כאן שאלות שחוזרות שוב ושוב – עם תשובות פשוטות וישירות:

האם חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעה?

כן. על פי החוק, לא ניתן להגיש תביעות בענייני משפחה (גירושין, משמורת, מזונות ועוד) מבלי שהוגשה קודם בקשה ליישוב סכסוך. זהו שלב מקדים שמחייב כל אחד מהצדדים.

האם שני הצדדים צריכים להגיש את הבקשה?

לא. צד אחד יכול להגיש את הבקשה, ויחידת הסיוע תזמן את הצד השני. שניהם נדרשים לשתף פעולה לאחר מכן, אך רק צד אחד צריך ליזום את ההליך.

מה קורה אם הצד השני לא משתף פעולה?

במקרים כאלה, ולאחר ניסיונות זימון חוזרים, ניתן לקבל אישור להגיש תביעה רגילה. כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לנסיבות.

האם ניתן לקיים את הפגישות בנפרד?

כן. במקרים של אלימות, חשש לאיומים או סכסוך חריף במיוחד – ניתן לבקש מראש פגישות נפרדות. היחידה תבחן את הבקשה ברגישות.

האם ההליך כרוך בתשלום?

לא. פגישות יחידת הסיוע ניתנות ללא עלות, כחלק משירות ציבורי שמוענק מטעם המדינה.

האם אפשר לשנות ערכאה לאחר ההגשה?

לא בקלות. ההגשה הראשונה קובעת את הסמכות, ולכן חשוב לשקול זאת מראש. יש מקרים חריגים, אך לרוב שינוי כזה כרוך בהליך משפטי נפרד.

 

רוצים הכוונה, ליווי או עזרה בהגשת הבקשה?

LAW STREET כאן בשבילכם.

אנחנו יודעים שהעולם המשפטי יכול להיראות מסובך, מאיים ולעיתים גם מבלבל – במיוחד כשזה נוגע למשפחה, רגשות ויחסים. בדיוק בגלל זה הקמנו את LAW STREET: פורטל משפטי־חברתי שמנגיש את הידע המשפטי בשפה פשוטה, בגובה העיניים, וללא אינטרס מסחרי או צורך בידע קודם.

אם אתם מתלבטים, חוששים או פשוט רוצים להבין יותר על בקשה ליישוב סכסוך, אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו. נשמח לסייע, להסביר ולעזור – בכל שאלה.

צור קשר עם LAW STREET – כי ידע משפטי שייך לכולם.
ידע הוא כוח. אצלנו – הוא גם מובן, נגיש ומעצים.

 

בקשה ליישוב סכסוך – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהי בקשה ליישוב סכסוך ולמה צריך להגיש אותה?
   בקשה ליישוב סכסוך היא הליך מקדים שחובה לבצע לפני שמגישים תביעה בנושאי משפחה, כמו גירושין, מזונות או משמורת. מטרתה לאפשר לצדדים לנסות לפתור את המחלוקת בהידברות ובגישור, בליווי יחידת הסיוע של בתי המשפט או בתי הדין הרבניים, לפני שנכנסים להליך משפטי.
2. האם הבקשה מחייבת הסכמה של שני הצדדים?
   לא. ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך גם אם הצד השני לא מעוניין בכך. ההליך נפתח על ידי אחד הצדדים בלבד, ויחידת הסיוע תנסה לפנות גם לצד השני ולהזמינו לפגישות.
3. האם ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך בכל ערכאה?
   כן. ניתן לבחור להגיש את הבקשה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. הערכאה הראשונה שבה תוגש הבקשה תהיה זו שתמשיך לדון בתביעות שיוגשו לאחר מכן, ולכן חשוב לבחור נכון בהתאם לנסיבות.
4. כמה זמן נמשכת תקופת העיכוב לאחר הגשת הבקשה?
   תקופת העיכוב היא 45 ימים מרגע הגשת הבקשה, וניתן להאריכה ב-15 ימים נוספים. בתקופה זו, לא ניתן להגיש תביעות בענייני המשפחה אלא אם קיימים חריגים דחופים.
5. מה כוללת פגישת המהו"ת ביחידת הסיוע?
   פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) נועדה להציג לצדדים את האפשרויות ליישוב הסכסוך בדרכי שלום. הפגישה מנוהלת על ידי אנשי מקצוע, ומטרתה לבדוק האם ניתן להגיע להסכמות מבלי להיכנס להליך משפטי מלא.
6. מה קורה אם אחד הצדדים לא משתף פעולה עם ההליך?
   אם צד מסרב להגיע לפגישות או לא משתף פעולה, הדבר עשוי להביא לסיום ההליך ופתיחה מחדש של אפשרות להגשת תביעה. יחידת הסיוע תתעד את הנסיבות ותמסור על כך דיווח לערכאה השיפוטית.
7. האם ניתן להיעזר בעורך דין במהלך התהליך?
   בשלב הראשון של הפגישות ביחידת הסיוע, אין ייצוג משפטי בפגישות עצמן. עם זאת, ניתן ואף מומלץ להיוועץ עם עורך דין לפני ההגשה ואחריה, כדי להבין את המשמעויות והזכויות המשפטיות.
8. מהם היתרונות של הגשת בקשה ליישוב סכסוך לעומת תביעה ישירה?
   ההליך מאפשר לשמור על תקשורת בין הצדדים, להגיע להסכמות ללא התדיינות משפטית, ולחסוך זמן, כסף ונזק רגשי – במיוחד כאשר יש ילדים בתמונה.
9. האם הבקשה עולה כסף?
   הגשת בקשה ליישוב סכסוך אינה כרוכה בתשלום, וגם הפגישות ביחידת הסיוע ניתנות ללא עלות במסגרת שירותי המדינה.
10. מה עושים אחרי סיום ההליך אם לא הושגה הסכמה?
    אם תום תקופת העיכוב ולא הושגה פשרה, ניתן להגיש תביעות בבית המשפט או בבית הדין שבו הוגשה הבקשה. הצד שהגיש ראשון הוא זה שיכול לבחור את הערכאה שתמשיך לדון בתיק.
11. האם ניתן לקיים את הפגישות ביחידת הסיוע בנפרד?
    כן. במקרים של אלימות במשפחה, חשש לפגיעה או קונפליקט חריף, ניתן לבקש לקיים את הפגישות בנפרד. הבקשה תיבחן ברגישות על ידי היחידה.
12. מה חשוב לדעת לפני מילוי טופס הבקשה?
    יש להקפיד על פרטים מדויקים, ניסוח ענייני והימנעות מהאשמות. הטופס כולל פרטים אישיים, תיאור מהות הסכסוך, מידע על ילדים משותפים ועוד. שגיאות עלולות לעכב את הטיפול בבקשה.
13. האם ניתן להגיע להסכם מלא דרך יחידת הסיוע?
    בהחלט. יחידת הסיוע מאפשרת המשך גישור, ובמקרים רבים הצדדים מגיעים להסכם כולל בנושאים כמו מזונות, משמורת ורכוש. ההסכם נבדק ומוגש לאישור בית המשפט.
14. האם הבקשה רלוונטית גם לסכסוכים שאינם בין בני זוג נשואים?
    כן. בקשה ליישוב סכסוך חלה גם על זוגות שאינם נשואים, הורים ביולוגיים שילדיהם משותפים, או כל צדדים שיש ביניהם מחלוקת בתחום דיני המשפחה.
15. האם הבקשה משפיעה על נושאים נוספים כמו עיצוב מזנונים בחדר אוכל או הסדרי מגורים?
    לא באופן ישיר. עם זאת, במצבים בהם בני זוג מתווכחים על ניהול הבית המשותף – כולל נושאים כמו עיצוב מזנונים בחדר אוכל, שיפוצים או הוצאות משק הבית – ניתן להעלות את המחלוקות במסגרת ההליך כדי להגיע להסכמות רחבות.

    זקוקים לייעוץ משפטי אישי ומקצועי?

    השאירו פרטים ונתאם שיחה ראשונית ללא התחייבות. 

    שם

    טלפון

    שליחה